האם אתם חיים חיים של משורר עברי מתחילת המאה הקודמת?

כמה פרמטרים שיעזרו לכם לקבוע האם התגלגלה בכם נשמת משורר מהעבר.

זמן קצר אחרי עלייתה של לאה גולדברג ארצה (1935), בבית קפה בתל אביב. צלם לא ידוע. האוסף הלאומי לתצלומים ע"ש פריצקר, הספרייה הלאומית

אתה חי ברחוב שנקרא על שמך, ואתה בכלל בחיים! מהעירייה תלו שלט שבין שתיים לארבע אין מטרידים את מנוחת המשורר. מזל שזה רק אתה ואשתך גרים ברחוב. אתה ואשתך ואינספור מבקרים.

בית ביאליק ברחוב ביאליק בתל-אביב, שנת 1945. צילום: הצלמניה, רודי ויסנשטין, מתוך אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

 

בהכללה גסה ניתן לומר שאתה מעדיף להסתודד עם חברים בבתי קפה מאשר לעבוד את האדמה בכפיך. אז פעם בכמה זמן, כדי להשקיט את המצפון, אתה מקדיש עוד שיר מהלל לחלוצות ולחלוצים שכן עמלו.

 

נדבקת במחלה זיהומית מדבקת בזמן שטיפלת בילדים יתומים ברוסיה. החברים שלך בחזרה בארץ פחות מתחברים. הם שולחים אותך להשתעל במקום אחר.

רחל בלובשטיין עם אחיינתה שרה, צלם לא ידוע. אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

 

את מגיעה לארץ אחרי לימודים בברלין ומגלה שהחברים הספרותיים החדשים שלך החליטו להפתיע אותך. את מאמינה שהם הוציאו לאור על דעת עצמם את ספר השירים הראשון שכתבת? את שמחה עד שאת פותחת אותו ומגלה שהוא מלא בטעויות-דפוס. השמחה הופכת לעצב. אחר-כך לבכי מר. העיקר הכוונה?

המהדורה הראשונה של "טבעות עשן" מאת העולה החדשה ליישוב העברי לאה גולדברג

 

חלמת לפתוח נתיב חדש ומהפכני בשירה העברית. כולם זוכרים לך בעיקר את עוץ לי גוץ לי.

אברהם שלונסקי בקפה כסית, ברקע ניתן לראות את משה דיין ובתו יעל, שנת 1960. צילום: אברהם ברזילי, אוסף דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים ע"ש פריצקר, הספרייה הלאומית

 

כבחור צעיר הרגשת שהמסורת היהודית חונקת את ההתפתחות שלך, עכשיו שאתה מבוגר אתה עושה כל שביכולתך כדי להציל אותה משכחה.

ביאליק וחברו יהושע חנא רבניצקי עובדים על ספר האגדה. צילום: צבי אורון. מתוך אוסף התצלומים של הארכיון הציוני

 

את רוצה ילד קטן משלך אבל לא מצליחה להחזיק חבר ליותר מכמה שבועות. את אפילו יודעת איך תקראי לו כשיוולד. כבר כתבת עליו שיר.

השיר "עקרה" מאת רחל בלובשטיין התפרסם לראשונה בכרך ה-25 של "התקופה", תרפ"ט/ 1929

 

מפריע לך שאין בספרות העברית מספיק גיבורים להעריץ ומפלצות לשחוט. כך שבזמנך הפנוי אתה מתרגם את הומרוס מיוונית. אתה בשנות הארבעים לחייך. גר עם אשתך, ילדה ושפם בברלין.

שאול טשרניחובסקי, מתוך אוסף שבדרון, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש פריצקר, הספרייה הלאומית

 

שום שפעת לא תפיל אותך גברת משוררת. לא לא. אותך תקטוף מחלה אמיתית של משוררים.

רחל בשנת חייה האחרונה. מתוך אוסף שבדרון, אוסף התצלומים הלאומי ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

 

אתה כותב שיר אחד מודאג לבת שלך וזהו. כולם נעמדים על הרגליים. חלק נתמכים ברגליים אחוריות. איך טולסטוי כותב בפתיחה של אנה קארנינה?

נתן אלתרמן יחד עם בתו תרצה אתר בקפה "כסית", שנת 1960. צילום: אברהם ברזילי, אוסף דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים ע"ש פריצקר, הספרייה הלאומית

 

בגלל אי הבנה של סימנים את באיטליה, מסבירה את עצמך למרצה שלימד איתך עד לא מזמן בחוג ועכשיו נצפה בזרועות אישה אחרת. מהי הדרך המהירה מכאן לשדה התעופה? את תוהה.

פרופ' לאה גולדברג באחד משיעוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. שם הצלם אינו ידוע. האוסף הלאומי לתצלומים ע"ש פריצקר, הספרייה הלאומית

 

מְעִילֵך הַפָּשׁוּט וּפָנָס עַל הַגֶּשֶׁר? מתוקה. תארזי את הדברים שלך בזה הרגע. אין לנו הרבה זמן לבזבז. הוא חוזר.

אלכסנדר פן בן השבע-עשרה. כל הזכויות שמורות לסינילגה אייזנשרייבר-פן

 

ועכשיו ספרו לנו בתגובות. איפה זה פוגש אתכם?

 

תודה לאתר האמריקני המנוח הטוסט על ההשראה לכתבה, וליהודים באים על התחקיר הראשוני.

 

כתבות נוספות

הווידוי של אלכסנדר פן

קָהָל נִכְבָּד, בְּרֶגַע זֶה מַתְחִיל סִפּוּר-הַמַּחֲזֶה

"שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ": הסיפור מאחורי "שיר משמר" שכתב אלתרמן לבתו תרצה אתר

בֵּן לוּ הָיָה לִי! אוּרִי אֶקְרָא לוֹ