לחדש את ארץ ישראל בגולה: הצצה למפת קיבוצי ההכשרה של הסתדרות החלוץ בפולין משנת 1935
תנועת החלוץ היתה תנועה ציונית של צעירים שהתאגדו למטרת עליה לארץ ישראל. התנועה הכשירה את חבריה לעבודה חקלאית ורכישת התרבות והשפה העברית. תנופת הגידול של התנועה התרחשה במזרח אירופה, והחל משנות העשרים של המאה העשרים ורשה בירת פולין שימשה ביתו של המרכז העולמי של התנועה. בה גם יצא לאור עתון דו-שבועי "העתיד" אשר סיקר את פעילות ארגון החלוץ והביא עדכונים מן הנעשה בארץ. בין הכותבים בעתון נמצא את יצחק טבנקין במאמרו "לחינוך דמות האדם והפועל", יוסף חיים ברנר, ברל כצנלסון, חיים נחמן ביאליק, משה ביילינסון, וכן "שאלות תרבות וחינוך בהכשרה" מאת ברנצ'וק; בצדם נמצא מאמרים נוספים העוסקים בשאלות הנעות בין חלוציות לפדגוגיה המכוונת אל הדור הצעיר בגולה המיועד להגיע לארץ ישראל.
גרודנו, ביאליסטוק, לודז', קאליש, ורשה – אין לפנינו סתם רשימת ערים בגולת פולין, אלא רשימת ישובים בהם קיים קיבוץ הכשרה המונה מאה חברים ומעלה. מידע זה מספקת לנו מפת קבוצי ההכשרה של הסתדרות החלוץ בפולין, שיצאה לאור ככל הנראה ב- 1935.
בקיבוצי ההכשרה המסומנים במפה לפי גודלם זכו המשתתפים בנוסף להכשרה מקצועית בתחומי החקלאות והעבודה המכוונת לכיבוש השממה, גם בהכשרה רוחנית לקראת חיי שיתוף.
במה זכתה "גרוכוב" להופיע בהבלטה בצמוד לורשה הבירה?
בגרוכוב שכנה חוות ההכשרה העיקרית והגדולה בפולין. החווה הוקמה ב- 1919. בין הענפים בהם התמחו חניכיה היו פלחה, לול ורפת. במקום זה התגבש גם הארגון היהודי הלוחם – לימים גורם חשוב במרד גטו ורשה.
המפה מלמדת אותנו עוד כי מספר החברים בארגון גדל מ- 9,000 ב- 1929 ל- 41,000 בשנת 1934.
מעיון בעלון ביידיש המתייחס לפעילויות ארגון החלוץ נוכל ללמוד על פעילויות התרבות שיזם, בהן סמינרים, פעילות חברים בהכשרות, בקיבוצים ובסניפים, הוצאה לאור של כתבי עת בעברית וביידיש, ועוד.
מאת הספרייה הלאומית בסיוע איילת רובין, מנהלת אוסף המפות ע"ש ערן לאור.
"אני זוכר קולנוע רקס ביומיות…"
הכירו את מפת התיירות הראשונה של ירושלים
"אמבטאות די נקיות" בירושלים ו"בתי המרחץ התורכים" בדמשק
תגובות על כתבה זו