עירוב בעיר נא אמון

גבולות העירוב בשלוש מפות ומדינות שונות: במצרים, באוקראינה ובמדינת ישראל.

"והיה כי יחפוץ יהודי ללכת בימי שבת וחג בימים הנוראים לבית הכנסת ולשאת עמו את שקית הטלית הרקומה שקיבל כשי לבר המצוה או לחתונה, או לשאת עמו בקבוק מים להשיב נפשו כחום היום, הן לא יוכל לעשות זאת בלב שקט ללא ערוב מסודר בתחום מושבו."

מפה זו של גבולות העירוב בעיר אלכסנדריה, היא נא אמון, שבמצרים. היא ראתה אור בשנת 1923.

המפה מציגה בסימון אדום את קו העירוב ואף מספקת תיאור מילולי של גבולותיו בעברית ובערבית יהודית תוך ארבעה כיווני התייחסות: רוח צפון, רוח מערב, רוח דרום, רוח מזרח.

בשנה בה הוכנה המפה התגוררה באלכסנדריה קהילה יהודית בת כעשרים אלף תושבים. על גבי המפה הארבע-לשונית (אנגלית, ערבית, עברית וערבית יהודית) מצוינים מוסדות שונים של הקהילה, כמו למשל מיקום שני בתי העלמין היהודים בציונם "בית החיים".

המפה נוקבת בשמות השכונות: ק"ק מנשה [= שכונת מנשה] אותה הקים פליקס דה מנשה שהיה פעיל ציוני בן אלכסנדריה, איש כלכלה ומסחר ששימש כנשיא הקהילה היהודית של העיר (במפה גם רחוב שארע מנשה על שם אותה משפחה).

ק"ק אליהו הנביא, ע"ש בית הכנסת אליהו הנביא שנבנה מחדש ב-1850 לאחר שנהרס בעת מסע נפוליאון במצרים.

ק"ק גרין, ע"ש בית כנסת גרין אשר נחנך ב- 1909 בשכונת מחרם ביי;

כמו כן ניתן לראות על המפה את מיקום בית החולים היהודי הוספיטאל

ק"ק עזוז וכן ק"ק זראדיל ע"ש בתי הכנסת:

בית כנסת "עזוז", שנהרס ב- 1853 ונבנה מחדש, ובית הכנסת זרדאל מ-1381, בשנת 1880 נהרס ונבנה מחדש.

 

אף אחיו של בן נא אמון, יהודי היושב באודסה שבאוקריאנה לחוף הים השחור, ברצונו לטלטל עמו חפציו בשבת, ודאי תהיה לו לעזר מפת הערוב של אודסה, תר"ס 1900, שפורסמה בספרו של חיים צ'רנוביץ בעיר זו בתקופה בה שליש מתושביה היו יהודים (משמע שבאודסה שכנה הקהילה היהודית הגדולה ברוסיה, קהילה שבה פעלה חזית תנועת ההשכלה היהודית).

על גבי מפת בסיס ברוסית, הודפסו באדום גבולות העירוב

וצורף מקרא מפורט לגבי ההיבטים הטכניים של קביעתו ויישומו בשטח.

בירושלים כיום, אנו שומעים על מחלוקות בנושא העירוב ובעניין מפת העירוב אף הסוגיה הגיעה לתקשורת – לפי הכתבה מחודש אפריל 2018, אין בעירייה מפה מעודכנת של העירוב. אך לפני 60 שנה, הייתה לפני התושבים מפה נאה ושימושית שכללה גם היבט זה: במפה מאת ליברמן, 1958, אנו רואים כי קרית היובל (בית מזמיל) נכללת בתחום העירוב בעוד עיר גנים נמצאת מחוץ לו. בשנה זו כבר היו בנויים בתיה הראשונים של עיר גנים, אך היא עדיין הייתה בחיתוליה ואף טרם חוברה לרשת החשמל.

המפה נתרמה לספרייה בידי אנדרו סטרום (Strum) ממלבורן, אוסטרליה.

רוצים ללמוד עוד על מפות?

הצטרפו לקבוצת המפות החדשה של הספרייה הלאומית בפייסבוק – "מפות גדולות לארץ קטנה"

כתבות נוספות

הכירו את מפת התיירות הראשונה של ירושלים

מה מסתתר בנחלות שבט זבולון, יששכר וחצי המנשה?

איך נראתה ירושלים לפני 1967? הצצה במפות משני עברי הגבול

מפה נדירה: חורבנה של ירושלים בעיניים נוצריות




איילת רובין

איילת רובין. ספרנית אוסף המפות ע"ש ערן לאור. החלה את דרכה בספריה באוסף לאור ב- 1995.
לכתבות נוספות של איילת רובין >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו