הסיפור מאחורי השיר "עין גדי": פינה ירוקה בלב המדבר שיופיה הוציא את הנער איתן פרץ מדעתו
רוצים לקרוא ולשתף את הסיפורים מאחורי השירים האהובים? הצטרפו לקבוצה "הסיפור מאחורי"
יַם הַמָּוֶת הַכָּחֹל בַּלָּאט יָנוּעַ
וּמִמַּעַל עֲנָנָה קְטַנָּה תָּשׁוּט.
עֵץ הָאֵשֶׁל בִּדְמָמָה יָזוּעַ
וְכָל קַו בַּחוֹל יָפֶה חָרוּט.
הָאֲדָמָה תַּצְהִיב בְּלַהַט שֶׁמֶשׁ
וְאָבָק מַחֲנִיק יָעוּף בָּרוּם
אַךְ עֵין גֶּדִי לֹא תִּסְבֹּל בַּכֶּמֶשׁ,
בָּהּ יִשְׁלֹט גָּוֶן יָרֹק וָחוּם.
עֵין גֶּדִי, עֵין גֶּדִי
מֶה הָיָה כִּי צָמַחַתְּ בַּחַמָּה
עֵין גֶּדִי, עֵין גֶּדִי
אֵיךְ פְּלָגִים בָּךְ חוֹתְרִים בַּשְּׁמָמָה
עֵין גֶּדִי, עֵין גֶּדִי
בָּךְ הַיֹּפִי יוֹפַע בְּכָל הוֹד
וְהַלֵּב יְהַרְהֵר וְיַחֲמֹד
וְהַלֵּב יְהַרְהֵר וְיַחֲמֹד.
יַם הַמָּוֶת הַכָּחֹל בַּלָּאט יָנוּעַ
וְכָל הַר בֹּו יִתְנַשֵּׂא גֵּאֶה וָרָם.
נַחַל עֲרוּגוֹת, זֶה הַיָּדוּעַ
מַהֲלָכוֹ יֵישִׁיר אֶל תּוֹךְ הַיָּם.
הָאֲדָמָה תַּצְהִיב בְּלַהַט שֶׁמֶשׁ,
אַךְ עֵין גֶּדִי הִיא נְוֵה מִדְבָּר
יוֹם חָדָשׁ אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאֶמֶשׁ
וְעָתִיד מַזְהִיר צוֹפֵן לָהּ הַמָּחָר.
היישוב עין גדי נזכר פעמים מספר במקרא. בראשית המאה הרביעית לספירה הגדיר אב הכנסייה אוסביוס את עין גדי בתור "כפר גדול מאוד של יהודים".
חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת הובילו את החוקרים למסקנה כי בשיאו (התקופה הרומית-ביזנטית) הכיל עין גדי כ-875 נפשות, ייתכן שאף יותר. לא ברור לחלוטין מתי ננטש היישוב, אך במשך אלף שנה או יותר היה אותו "כפר גדול מאוד" לחורבה צחיחה שכוסתה ונעלמה עם השנים.
רק עם קום מדינת ישראל, ובמיוחד לאחר שמלחמת העצמאות הסתיימה והחברה הישראלית הצעירה הפנתה את מירב מאמציה למלאכת בניית האומה, המחשבה על יישובו מחדש של עין גדי עלתה על הפרק.
חברי גרעין הנח"ל שביקשו לייסד את עין גדי מחדש היו מודעים היטב לגודל האתגר. העובדה שהמיקום שבחרו ליישובם נמצא חמש שעות נסיעה בדרך משובשת מהעיר הקרובה יותר, היא באר שבע, ודאי קסמה להרפתקני החבורה.
כדי שיוכלו להתמודד עם המורשת שהעמיסו על גבם, הם היו צריכים קודם כל להכות שורשים באדמה.
מייסדי ומייסדות היישוב ניגשו לעבודה במרץ אדיר: הם סללו כבישים חדשים שסייעו בהנגשת ההיאחזות האקזוטית, נטעו מטעים שונים, הקימו בית הארחה שאפשרו להם להתפרנס בכבוד ואכלסו את בית הספר החדש בצחוק ילדיהם. בכך העניקו למקום את השורשים שחסרו לו במשך מאות השנים האחרונות.
ניסוי הקמת היישוב הראשון בערבה הצליח, ושלוש שנים מהקמת היאחזות הנח"ל בעין גדי – אוזרח היישוב והפך רשמית לקיבוץ בשנת 1956. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1959, הגיעו איתן פרץ וחבריו ל"שירות לאומי" לאותה פינה ירוקה בלב המדבר. לימים סיפר הנער בן ה-16 כי "ההיכרות הראשונה שלו עם עין-גדי הוציאה אותו מדעתו". יופיו המכשף של המקום העניק לו את ההשראה לכתוב שיר.
הוא טיפס על גבעה מבודדת, התיישב מול הדף ושם, "בחיק הטבע, ליד המעיין, מתוך התפעמות והתרגשות" כתב את אחת מהקלאסיקות המוכרות ביותר של ימי ראשית המדינה.
השנה הייתה 1959 והנער הצעיר קרא את השיר לחבר אחר, דובי (שלום דב אהרוני) שהלחין אותו בו במקום. הפעם הראשונה שהושמע השיר הייתה במסיבת סיום השירות בן השבועיים של שני החברים בקיבוץ.
אביו של דב, נגן בתזמורת רשת השידור, התאהב בשיר והשמיע אותו לטובה בן צבי ולשמואל בר זכאי. הוא הפך ללהיט כמעט בן לילה. מאז זכה ליותר משבעים ביצועים שונים והפך לנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית, וכלל ביצועים של יהודית רביץ, אריק איינשטיין ויגאל בשן.
רוצים לקרוא ולשתף את הסיפורים מאחורי השירים האהובים? הצטרפו לקבוצה "הסיפור מאחורי"
על השיר "עין גדי" בבית לזמר העברי
השיר שכתב איתן פרץ לבנו ערן שנפל באסון המסוקים
האחיין של דוד בן-גוריון מגלה את המכתש הגדול
גדי ומאיר תופסים טרמפים לעין גדי, 1957
תגובות על כתבה זו