"אינני רואה אתכם, אבל אני חשה אתכם ויודעת שאתם מאושרים, כיוון שאתם שרויים במולדתכם הנבנית מחדש"
הלן קלר ידועה ברחבי העולם בזכות התמודדותה עם עיוורון וחירשות – יחד. היא הפכה לפעילה חברתית, החלה לקדם את המודעות בנושא ונרתמה לשילוב שוויוני של אנשים עם מוגבלות בחברה. בתחילת שנות החמישים היא אפילו טסה למדינתנו החדשה והצעירה במסגרת סיור מטעם 'הקרן האמריקנית למען העיורים'.
הביקור של הלן קלר בישראל בחודש מאי 1952 לא נועד רק להיפגש עם פוליטיקאים בכנסת או עם רוה"מ דוד בן-גוריון בביתו; קלר יצאה לסייר בשטח ולפגוש מקרוב את חברי קהילתה בישראל. "אינני רואה אתכם, אבל אני חשה אתכם", היא מסרה בחיבוק לילדי קיבוץ דגניה שהתאספו סביב מכוניתה. "אני יודעת שאתם מאושרים, כיוון שאתם שרויים במולדתכם הנבנית מחדש".
כשעלתה לירושלים הייתה להלן קלר הזדמנות להתרשם מהרפואה היהודית ב'מרכז בריינדיס' שבו הוסברו לה השיטות החדשות ללימוד עיוורים, וגם בבית ספר לאחיות של 'הדסה'. הרושם שנוצר היה טוב והלן קלר קבעה: "ישראל מתקדמת יותר מארה"ב בפעולות להקלת סבלותיהם של מוכי הגורל".
ב'בית חינוך לעוורים' בעיר תועד רגע מרגש מאוד כשהלן קלר נכנסה בשער. "בכניסה לבית מסרו לה תלמידי המוסד את עשרות מכתבי הברכה בכתב ברייל, והגב' קלר קיבלה את הברכות כשהיא מחבקת ומנשקת את התלמידים בהתרגשות". בסיום המסיבה שנערכה עבורה הלן קלר לא יכלה להסתיר את התרגשותה: "הטיפול המסור והעבודה הרבה הנעשית לעזרת העוורים והחרשים בארץ משמשת לי עידוד רב לעבודתי למען אנשים אלה".
מפגש מעניין במיוחד התרחש בכפר אוריאל ליד גדרה, שהיה למעשה פרויקט נסיוני לשילוב עיוורים בעבודות שונות. הלן קלר ראתה את בית המלאכה בכפר שבו עמלו בין השאר גם עולים מתימן ומשפחותיהם, והתרשמה מאוד מהמלאכה שנעשית במקום. היא נהנתה לפגוש ולשוחח עם העולים התימנים העיוורים ועודדה אותם. בביקור בגן הילדים נחזה רגע מתוק שבו הזאטוטים שרו לה את 'סלינו על כתפינו'. כתב מעריב שנכח במקום תיאר את הסצינה הנוגעת ללב: "ידי החירשת נעות בקצב המנגינה והנך מאמין, כי היא שומעת. מניחה את ידה על גרון תימניה פעוטה ו"מאזינה" לשירה. הילדה אינה נבהלת. זאטוט אחד מגיש לה צרור פרחי חרציות, מקבל נשיקה מהישישה ומסמיק בבושה".
תחנה חשובה נוספת עבור הלן קלר הייתה העיר נתניה, שאליה הגיעה לביקור מיוחד בספרייה המרכזית לעיוורים. לאחר שנשאה דברי ברכה לכל הנוכחים, ניגשה קלר להרגיש את הספרים ועלעלה בספר גרמני של סטפן צוויג. כשמיששה את שמו של הסופר, הפטירה: 'חבל שסיים את חייו בצורה כה טראגית'".
אבל חלקו העסיסי של האירוע הגיע בעת ששוחחה עם ראש עיריית נתניה ע. בן עמי. במהלך השיחה תבעה לפתע מראש העירייה להעסיק עיוורים במפעלי התעשייה, ולנצל את הכישרון והדייקנות שלהם: "בארצות הברית יש 257 מקצועות שבהם מעסיקים עיוורים!" דרשה מראש העירייה.
את המסע בן חמישה עשר הימים בארץ הקודש סיכמה הלן קלר במילים מעוררות השראה ותקווה לאזרח הישראלי: "אני עוזבת את ישראל מלאה רשמים מכל מה שנעשה כאן. הערים, הכפרים והקיבוצים הנבנים ופורחים, מפעלי התעשייה ופניהם המאושרים והבריאים של הילדים והנוער – כל אלה נוטעים בלבי את האמונה בסיכויי ישראל להתפתחות בעתיד".
כל חייה פעלה הלן קלר בזירה הציבורית למען העיוורים, החירשים והאילמים. ביקורה בישראל הוא רק סיפור מרגש אחד מיני רבים על נשים מדהימות שמחכים לכן ולכם בקבוצה שלנו – גיבורות.
לילי הנוך המופלאה: הסיפור העצוב של שיאנית העולם
הגיבורה שהצילה את הנערות היהודיות מלבנון ומסוריה
כשמרילין מונרו בעטה בכדור למען ישראל (וסיימה בנקע ברגל)
תגובות על כתבה זו