מלחמת העצמאות (מוכרת בין השאר גם כ"מלחמת השחרור") היא הראשונה במלחמות שעברה מדינת ישראל, ושפרצה על רקע התנגדות הצד הערבי להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. המלחמה החלה ב-30 בנובמבר 1947, בעקבות תוכנית החלוקה של האו"ם, והסתיימה ב-20 ביולי 1949, לאחר הסכם הפסקת אש. היא מכונה גם מלחמת השחרור, הקוממיות, ועוד.
מלחמת העצמאות פרצה עוד לפני הקמתה של מדינת ישראל, כשהמנדט הבריטי עדיין בארץ, יממה לאחר ההחלטה על תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם שקבעה גבולות למדינה היהודית ולמדינה הערבית בארץ ישראל. ערביי ישראל שהתנגדו לתוכנית החלו בהתקפות נגד הישוב היהודי. ב-14 במאי 1948 הכריז בתל אביב דוד בן גוריון, אז ראש ההנהגה היהודית, על הקמת מדינת ישראל. יממה לאחר ההכרזה החלה פלישה לישראל של צבאות סוריה, עירק, מצרים וירדן, עם עזרה מצבאות לבנון וערב הסעודית, תוך שכוחות ההגנה הישראליים עסקו בעיקר בבלימת המתקפות.
במאי 1948 הוכרז על הקמת צבא ההגנה לישראל, ארגוני הלחימה היהודיים התאגדו יחד, ואז החלה תפנית שבה צה"ל יוזם מתקפות מול הכוחות הערביים, פעילות שכללה מספר מבצעים מוצלחים לצד הישראלי, כמו מבצע יואב, חורב ועובדה. בתקופה זו ישראל זכתה להישגים רבים בשטח עם כיבושים של אזורים בגליל, בשפלה, בנגב, בערבה ובפרוזדור ירושלים. המלחמה הסתיימה רשמית ב-20 ביולי 1949 עם חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה הערביות (הסכמי רודוס).
הישוב היהודי מנה ערב המלחמה כ-650 אלף איש, והוא איבד במהלכה למעלה מ-6000 בני אדם, בהם 2400 אזרחים. הכוחות הערביים ספגו אבדות רבות. ובנוסף מאות אלפי תושבים ערבים עזבו את בתיהם במהלך הלחימה והפכו לפליטים, לאחר המלחמה נאסרה חזרתם של רב הפליטים על ידי ממשלת ישראל. צעד שכונה בפי הצד הערבי "הנכבה" (האסון).
בתום המלחמה, רצועת עזה הייתה ברשות מצרים שכבשה אותה. שטחי יהודה ושומרון עברו לרשות ירדן שכבשה אותם, וכך גם מזרח ירושלים והעיר העתיקה, שהמשיכו להיות בשליטה ירדנית עוד כ-20 שנה עד תום מלחמת ששת הימים.
בתום המלחמה ובעקבותיה, מדינת ישראל הרחיבה את גבולותיה מעבר לשטח שהיה מיועד עבורה בהסכם החלוקה. בהסכמי הפסקת האש שסיימו את המלחמה נקבע הקו הירוק כגבול הישראלי.
קראו מה ילדים כתבו על שהותם במקלט ומה סיפר הלוחם הצעיר שנשבה בקרב על הרובע היהודי בירושלים:
עוד על מלחמת העצמאות: ספרים, מפות, תמונות, שירים ועוד תוכלו למצוא באתר הספרייה הלאומית.
למה נאלצו הורי ילדי טהרן למסור אותם לבתי יתומים?
איך הפכה הדסה למפל מקיבוצניקית רגישה ללוחמת נחושה?
ומדוע נכשלו כל הקרבות על כיבוש לטרון במלחמת השחרור?
האזינו לשיחה מרגשת עם ד"ר גלי מיר־תיבון על סיפורה יוצא הדופן של הדסה למפל – מילדה במסע ההצלה של ילדי טהרן בימי השואה, ללוחמת אמיצה שנפלה בקרבות על שחרור ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות
לכבוד 100 שנים להולדתו של הפזמונאי והעיתונאי חיים חפר, חזרנו לאחד משיריו היפים והאהובים ביותר. למה ומתי כתב חפר את "הן אפשר" ומה הקשר לנתן אלתרמן וללאה גולדברג?
הצצה מרתקת לזיכרונותיו של הסופר אוריאל אופק מהשבי הירדני במלחמת העצמאות: על ההלם הראשוני, הפחד מלינץ', הילדים השבויים, החיים במחנה השבויים המדברי והציפייה מורטת העצבים לשחרור. ואיך הצליח אופק למות ולקום לתחייה?
על הבחירה האמיצה שקבעה את גורלם של המשפחה ושל הכפר
פרק מיוחד במלאת 75 למדינת ישראל, שמוקדש ליומנים אישיים של גברים ונשים שתיעדו בזמן אמת את הרגעים ההיסטוריים שליוו את הקמתה. ביניהם: יומנה של מעפילה על אוניית האקסודוס, יומניהם של שניים מחללי שיירת הל"ה ויומנו של לוחם חטיבת גבעתי
רון דורון לא הכיר את אביו, שלמה דורון ז"ל, שנפל במבצע סיני, כשרון היה בן שנה בלבד. בעת פינוי דירת הוריו גילה מזוודה ובה מסמכים אישיים רבים של אביו: מכתבים ויומנים חושפים לוחם אמיץ שהיה גם איש משפחה מסור
"יַעַן רוּחַ הֶחָג הַנּוֹרָא/ הִכְּתָה בַּיְהוּדִים כְּיָם": בשיר המצמרר "ויהי ערב" חוזה המשורר את הפורענות העתידה לבוא בעקבות החלטת האו"ם הדרמטית
הצצה אל דפי הקרב שחיבר אבא קובנר במלחמת העצמאות, שנפתחו תמיד בקריאה "מוות לפולשים" והיו מצרך מבוקש שכל חייל ביקש לשים עליו את ידו
בעיצומה של מלחמת העצמאות ילדים מספרים מה עובר עליהם במקלט
טקסט שנמצא בספרייה הוליד מסע מרגש בעקבות אהרון לירון, הלוחם הצעיר שנשבה בקרב על הרובע היהודי בירושלים, ותיעד בצורה אינטימית את החוויות והמראות הקשים בזמן שהרובע נפל סביבו
