בעיצומה של מלחמת העצמאות ילדים מספרים מה עובר עליהם במקלט
איך זה מרגיש להיות ילד במקלט? מצד אחד לשמוע את ההפצצות, את המטוסים שחולפים מעל. מצד שני, להרגיש את הביטחון (היחסי) במקלט, מקום שעל אף כל מה שקורה בחוץ, מעניק תחושה של הגנה.
וכך, על שער העיתון "משמר לילדים" מיולי 1948, התנוסס השיר הזה, "המקלט שלנו", מאת המשוררת פניה ברגשטיין. ניסיון מקסים של המשוררת לבטא במילים את מבול הרגשות של ילדים במקלט בעיצומה של מלחמת העצמאות.
אך גם הילדים עצמם ניסו לתאר קצת מהנעשה במקלט במהלך המלחמה. בין עיתוני הילדים של אותה תקופה מצאנו כמה מכתבים למערכת שבו ילדים מתארים במילים שלהם (אולי עם קצת עזרה מההורים) את המציאות שסביבם ואת החוויות שלהם מהמקלט.
רותי שכטר מכיתה ו' מתארת בפחד את החוויות שלה מהמקלט בחיפה:
תינוקות רבים בוכים, חתולים מיללים, כלבים נובחים, פה ילד נפחד קורא לאמו, ושם תינוק נבהל בוכה בקולי קולות…האנשים יושבים ושותקים מפחד. הילדים נלחצים אל אמם. הנה נשמע ממרחק רב זמזום אווירון, הזמזום מתקרב ומתקרב. הילדים יושבים ומחבקים בפחד את הוריהם. אך הזמזום עבר, הולך ומתרחב ונדם.
ובמכתב אחר, מספר יוסף ברזלי בן ה-12 כיצד החליט לסייע להוריו לבנות מקלט. והנה הוא מתאר כיצד הוא "שואל" חביות כדי לסייע במאמץ ההגנתי, כיצד הוא ממלא יחד עם אחיו את החביות בחול ובונה כך מקלט מאולתר. אבל מצפונו של יוסי שלנו אינו שקט:
ורק לי נדמה לפעמים שלא היינו צריכים לקחת את החביות הריקות בלי רשות.
ובכל זאת, לא הכל מסתכם בפחד ואימה. בין עיתוני הילדים גם מצאנו מכתבים בהם ילדים מתארים גם רגעים משמחים במקלט. רגעים שמכניסים קצת שמחה בתוך האימה.
כך למשל שושנה בת ה-10 מספרת כיצד לתוך המקלט הציבורי הגיעה תזמורת, שהייתה אמורה להופיע בסמוך. להפתעת הילדים (והמבוגרים) חברי התזמורת העניקו להם הופעה פרטית במקלט:
הנה בא למקלט המנצח. אחריו כנר אחד ועוד בחור המנגן בצ'לו…החלו לנגן והכל הקשיבו להם. ובאמצע נודע לנו כי הופל מפציץ מצרי. שמחנו מאוד והמנגנים השמיעו הורות עבריות. ילד אחד קטן רקד לפני הקהל. כולם קמו ממקומם וצחקו מאוד…ואני חשבתי לי: הלוואי ובכל המקלטים יהיה מצב רוח טוב כזה לקהל!
ולסיום הכירו את נירה בת ה-8.5 שמצאה את עצמה שרה עם משפחתה ושכניה מתוך המקלט:
במרתף נמצאו חבילות ספרים וקרשים והם שימשו לנו ספסלים. גם שולחן היה שם…אנו קראנו לאור מנורת הנפט והגדולים שרו.
ובנימה אישית: מי ייתן וילדים (וגם מבוגרים) לא יצטרכו עוד לרוץ למקלט או לממ"ד!
תגובות על כתבה זו