פרק מיוחד במלאת 75 למדינת ישראל, שמוקדש ליומנים אישיים של גברים ונשים שתיעדו בזמן אמת את הרגעים ההיסטוריים שליוו את הקמתה. ביניהם: יומנה של מעפילה על אוניית האקסודוס, יומניהם של שניים מחללי שיירת הל"ה ויומנו של לוחם חטיבת גבעתי
מגישה ועורכת ראשית: ורד ליון-ירושלמי
אורח: מתן ברזילי
הפקה: KeyPod הפקות הסכתים
קריינות: תמר לוינסון ורז חסון
עריכה: חן מלול
"חמישה באוקטובר 1948. הערב השני של חג ראש השנה התחיל בשקט כמו הערב הראשון. אחרי התפילה כולם נכנסו לעמדות וחיכינו שיעבור הלילה היפה הזה. בשעה שמונה וחצי בערב התחילו לפתע יריות מכל סוגי הנשק: מרגמות, תותחים ומכונות יריה. אך בינתיים לא לכיוון שלנו אלא לכיוון דרומה, לעמדות של הפלמ"ח. האש נעשתה חזקה יותר ויותר והופנתה כעת גם אלינו. היה קונצרט שלם של כל כלי המלחמה מסוגים של נשק קר, מכונות יריה, תותחים ומרגמות שעוד לא היה כמותו. הפגזים נופלים אחד אחרי השני וכדורי מכונות הירייה שורקים מעל ראשינו. מכונת ירייה אחת הייתה מכוונת בדיוק לעבר העמדה שלנו, כך שאי אפשר היה להוציא את הראש אפילו לשנייה מתוך העמדה. פגז אחד נפל בקצה העמדה והשמיע קול נפץ אדיר. כוסנו באדמה, בקושי הצלחנו לנשום מהאפר שכיסה אותנו. השמיכות שלנו היו מחוץ לעמדה וכאשר יצאנו בבוקר ראינו שכולן מחוררות מרוב כדורים. קיבלנו פקודה: לא להשיב אש. ועל הקונצרט היפה הזה לא השבנו אפילו בירייה אחת".
ברוכות וברוכים הבאים להסכת הספרנים. את הפרק הזה אנחנו מקדישים ליומנים אישיים של דור תש"ח. או, אם נדייק, לכמה מהסיפורים הידועים יותר והידועים פחות שליוו את הקמת המדינה. כל אלה יובאו בפרק המיוחד הזה מזווית מקורית – כפי שחוו וכתבו אותם ביומניהם האישיים האנשים שהיו שם, ברגעי האמת ההיסטוריים ההם. נטעם משגרת החיים על אוניית המעפילים אקסודוס. ניחשף לרגע שבו נודע לקבוצת שחקנים ירושלמיים ששניים מחבריהם נפלו בקרב שיירת הל"ה. נחוש את חזית המלחמה מדרום על פי תיעודו של לוחם בחטיבת גבעתי ונתוודע למכתב שנשלח ללוחם בדיוק ביום שבו נפל.
תגובות על כתבה זו