כשהגבולות היו פתוחים וההרים המושלגים של לבנון היו יעד התיירות המוביל של תושבי ארץ ישראל
הסכם סייקס־פיקו המפורסם מתח קו במזרח התיכון והפריד בין ארץ ישראל, עבר הירדן ועיראק שניתנו לבריטים, לבין סוריה ולבנון שהוענקו לצרפתים. קו הגבול הזה לא היה קשיח כמו הגבולות שאנחנו מכירים כיום. אם היו מתחים, הם נתגלעו בעיקר בין בני העדות והדתות השונות שבמרחב, בין השאר בין יהודים לערבים. אך בין שלטונות ארץ ישראל ללבנון (ולסוריה) היו יחסים תקינים: סחורות הגיעו ממקום למקום, מסילת הרכבת שהניחו העת'מאנים פעלה, ובעיקר – נרשמה תנועה של אנשים.
וכך קרה שכפי שסוחרים יהודים נעו בין ירושלים, דמשק, חלב וביירות בימי האימפריה העת'מאנית, גם בשנות המנדט הבריטי המשיכו תושבי ארץ ישראל – היהודים והערבים – להגיע לשכנות הצפוניות. בפרט, פרחה במקומותינו תעשיית התיירות. לבנון נחשבה יעד מרתק ומושך: מחופי הדרום, ביירות התוססת או ההרים המושלגים. העיתונות העברית ולוחות המודעות התמלאו בפרסומות שקראו לקוראים היהודים לנפוש קצת בלבנון.
מאות רבות של פרסומות ואיורים מושכים התפרסמו בתדירות גבוהה בעיתונים. המודעות לבתי המלון הרבים הדגישו את מזג האוויר הקריר והכמעט אירופי, את העצים המחטניים שאפשר לראות מהחלון, ולא פעם בחרו בשמות צרפתיים כדי להגביר את יוקרתם בעיני הנופשים. ממש כמו בתי מלון כיום, הדגישו כולם את המרחק הקצר מביירות, ואת ההוד וההדר המובטח לשוהים בהם.
מה עוד משך את ליבם של הלקוחות הפוטנציאליים קוראי העברית? סקי! בארץ ישראל השחונה לא היו הרבה מקומות לגלוש בהם בשלג, אבל בלבנון לעומת זאת, ספורט החורף פרח גם באביב. מורים לגלישה יובאו מאירופה, וההבטחה ליהנות משלג קרוב כל כך לבית בוודאי משכה את נפשם של רבים.
אז נגיד שהחלטתם שאתם רוצים לבלות את חופשת הקיץ שלכם בלבנון. איך תסעו? אתם יכולים לנסוע ברכבת כמובן, אבל למה להסתפק בזה? אתם מוזמנים לעלות על אחת הספינות שיוצאות מנמל חיפה ועוצרות בנמלים שונים בדרך עד ביירות, ומעבר לה. הפרסומות לא מפרטות האם נערכה על הסיפון הופעה של זמר מפורסם. אתם יכולים גם לבחור לנסוע באוטובוס, שיוצא אפילו מן התחנה המרכזית בתל אביב, ובמוזיאון אגד שמורים עדיין כרטיסי נסיעה ליעדים האקזוטיים. אם תסכימו להיפרד מכמה מאות לירות ארץ ישראליות, תוכלו אפילו לקחת מונית מחיפה.
יכולתם כמובן לבחור לבלות את חופשתכם בטיול מאורגן. חברת הנסיעות כבר תדאג לכל. כך גם תוכלו להיות בטוחים שלא תפספסו אף יעד משמעותי ואף אטרקציה מושכת. איפה ביקרו הנוסעים האלו? לא יכולתם לסיים טיול בלבנון ללא סיור לאורך ערי החוף, עלייה להרי הלבנון ולרוב גם ביקור בעתיקות בעלבכ.
אין ספק שלבנון נחשבה יעד מושך, מסקרן ואטרקטיבי עבור רבים. בשנות השלושים התחרות הייתה עזה כל כך שמלונות אפילו התחרו על לב הנופשים היהודים בהבטחה לאוכל כשר. בעיתונות העברית התפרסמו מודעות לרכישה או שותפות בבעלות על בתי המלון הללו, ולא אחת נערכו הרצאות על הגיאוגרפיה של סוריה ולבנון על ידי בכירי המורים, המחנכים והגיאוגרפים של היישוב העברי בארץ ישראל.
הנוהג היה כנראה כה נפוץ שמודעות על טיולים ללבנון בימי הקיץ המשיכו להתפרסם גם בתחילת ימי המרד הערבי של 1939-1936. עם זאת, נראה שאלו גם הימים שבהם מקצת המלונות פשטו רגל. מלון במטולה קרא לעצמו "שלג הלבנון" וקרא לקייטנים העבריים להגיע אל שעריו במקום להוציא כסף בחוץ לארץ בימי מצוקה שכאלה.
מודעות על נסיעות ללבנון התפרסמו אפילו בימי מלחמת העולם השנייה, על אף שלאחר נפילת צרפת בידי הגרמנים היו חיילי אויב גם בסוריה ובלבנון. עם זאת, בעצמאות לבנון ב-1943 חזרו הנסיעות, גם אם במידה פחותה, נוכח ההסלמה בסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל.
מובן שמלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל הביאה קץ מוחלט על הנוהג הפופולרי הזה. ועד שנוזמן לשוב לגלוש במורדות הרי השוף או להשתזף בחופה של ביירות, אנו מזמינים את אלו מכם שאולי זוכרים טיול משפחתי ללבנון, לספר לנו עליו כאן בתגובות, בפייסבוק או בטוויטר.
שבויים בלבנון: סיפורה של ה"מארין קארפ"
חלומות או הזיות? תוכנית השלום הנשכחת של אורי אבנרי
הגיבורה שהצילה את הנערות היהודיות מלבנון ומסוריה
ביום של הפצצה: כשהמצרים הפציצו את תל אביב
תגובות על כתבה זו