במחסני המועצה המקומית ראש פינה בילה לו במשך שנים ספר יוצא דופן, עם איורים גדולים וכתוב בצרפתית. הוא גם היה ממשיך לשכב לו שם, לולא נתקלה בו יום אחד, ממש במקרה ועם הרבה מזל, ארכיבאית המושבה לשעבר, חנה שופן. שופן הבינה מיד שבידיה ספר מיוחד מאוד.
עד כמה מיוחד הספר? ככל הידוע לנו, קיימים רק חמישה כמוהו בכל העולם. אחד מהם נמצא במוזיאון הלובר המפורסם של פריז, אחד בכספותיה של משפחת רוטשילד, אחד כאן אצלנו באוסף המפות על שם ערן לאור של הספרייה הלאומית; ועוד שני עותקים יוצאי דופן: אחד בראש פינה ועותק נוסף גם בזכרון יעקב.
את הספר הנדיר העניק למושבות הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד. לא ידוע אם היו עותקים נוספים שהוקדשו למושבות נוספות בארץ ישראל שאותן סייע להקים הברון. אנו נספר את סיפורו של העותק הנמצא כיום בארכיון ראש פינה ובראשו הקדשה: "מוקדש למושבה ראש פינה על ידי האדון הברון אדמונד דה רוטשילד, פריז, 21 בספטמבר 1898". לא ידוע גם מדוע ולרגל איזה מאורע נשלח הספר למושבות, ובאופן כללי בנוגע לספר הזה, רב הנסתר על הגלוי. אחרי שגב' שופן מצאה אותו במצבו הרעוע, שוקם הספר במעבדות הספרייה הלאומית ב-2013 ובסיוע משרד ראש הממשלה, והועבר אחר כבוד בחזרה לארכיון ראש פינה, שם הוא שמור עד היום.
מה מיוחד כל כך בספר הזה שכה חשוב לשקם ולשמר אותו? ובכן, ראשית כל, אם הברון רוטשילד נותן לכם מתנה, מוטב לכם לשמור עליה ולהציג אותה לראווה. סתם למקרה שהוא יחליט לקפוץ לבקר. שנית, כפי שהזכרנו, הוא מוצג ייחודי שרק אחדים כמוהו עוד קיימים ברחבי העולם. שלישית, הוא מכיל איורים של המבנה האדריכלי החשוב ביותר בהיסטוריה היהודית: בית המקדש.
המחברים היו זוג מלומדים צרפתים: שארל שיפְּיֶה וז'ורז' פֶּרוֹ. שיפיה היה אדריכל והיסטוריון של האדריכלות, ופרו היה ארכיאולוג. השניים כתבו יחד ספרים שעסקו בהיסטוריה של העולם העתיק: אשור, פרס, מצרים, רומא ויוון וגם – יהודה והאזור. את עיקר ממצאיהם בנוגע לבית המקדש היהודאי, שהיה מבחינתם אבן דרך ארכיטקטונית בתולדות העולם, פרסמו השניים בספר חדש שיצא לאור בשנת 1889 בצרפת. רוטשילד, שהיה לו עניין מיוחד בירושלים ובבית המקדש, גילה את הספר כשהוצג בתערוכה בפריז, ומיד רכש מספר עותקים שהתגלגלו למושבות היקרות לליבו.
עיקרו של הספר הוא דווקא הנספח: האיורים הגדולים והמפוארים של בית המקדש ושל "בית יער הלבנון" שבנה המלך שלמה על פי המתואר בספר מלכים א'. בגוף הספר עצמו מתאר הפרק הראשון את תולדות בית המקדש, את המבנים שסביבו ואת הטופוגרפיה המקומית. בפרק השני מסבירים הכותבים על אילו מקורות התבססו בבואם לשחזר את מראהו של הבית. הפרק השלישי מתאר את בית המקדש על סמך תיאורו בספר יחזקאל, והפרק הרביעי והאחרון מתאר את ארמון מלכי יהודה (ארמון יער הלבנון) – על סמך ידיעותיהם של המחברים. בין לבין, הוסיפו המחברים שרטוטים של רכיבים אדריכליים כמו עמודים, כיפות וכותרות.
להערכתה של מנכ"לית העמותה לשחזור מושבת הראשונים ראש פינה, ההיסטוריונית ד"ר סמדר סיני, לברון רוטשילד היה עניין מיוחד – ומובן – בירושלים ובבית המקדש. לדבריה של ד"ר סיני, הדבר נובע מחינוכו ברוח המסורת היהודית ומהעניין הכללי שהתפתח באותה תקופה בחקר המקרא בכלים מדעיים. על פי עדויות אחרות, ביקש הברון להקים "היכל" על חורבות בית המקדש ואף הזמין תכניות מארכיטקטים שישלבו את המודרני עם העתיק לטובת הבניין הגרנדיוזי. הסולטן הטורקי סירב – מסיבות מובנות – להעניק אישורים להקמת הפרויקט השאפתני.
האם באמת חלם רוטשילד על שחזור בית המקדש במקומו המקורי? האם כוונתו הייתה להפיץ הוראות אדריכליות לבניית בית המקדש השלישי? האם "סתם" אהב את הספר בזכות סגולותיו האומנותיות? לעת עתה אין לכך תשובה. אבל באדיבות ארכיון ראש פינה ופרויקט רא"י, אנו יכולים ליהנות מהספר היפהפה גם היום.
לארכיון ראש פינה ולצפייה בספר המלא בפרויקט רא"י לחצו כאן.
הכתבה נכתבה בשיתוף ארכיון המושבה ראש פינה ובסיועו של מנהל הארכיון יהושפט פופ.
כתבות נוספות
סיפור הצלתה של אחת ההגדות היפות בעולם
