סיפור הצלתה של אחת ההגדות היפות בעולם

גלגוליה של "הגדת רוטשילד": המסע שנפתח על ידי המאייר יואל בן שמעון בצפון איטליה לפני 550 שנה והסתיים בירושלים בירת העם היהודי

הגדת רוטשילד

מייסד משפחת רוטשילד, מאיר אנשל, היה אספן וסוחר מטבעות עתיקים. חמשת בניו שהמשיכו את האימפריה המשפחתית לאחר מותו נמשכו יותר למלאכת איסוף כתבי יד מאוירים עתיקים. במהלך המאה ה-19 ולתוך המאה ה-20, אספו צאצאי המשפחה המתגוררים בערים שונות באירופה אוצר גדול של כתבי יד, בנוסף לעבודות אומנות אחרות.

 

תמונת "הנדיב הידוע" אדמונד דה רוטשילד

 

אחד האספנים החשובים היה הברון אדמונד דה רוטשילד. "הנדיב הידוע", כפי שנודע הברון באזורנו, התחיל לאסוף ספרים בשנות העשרים לחייו. על 40 כתבי היד שקיבל בירושה מאביו, הוסיף אדמונד ואסף עשרות כתבי יד נוספים. מרבית כתבי יד אלו היו טקסטים נוצריים או רומנים היסטוריים, אך כיהודי שומר מצוות אסף גם כתבי יד יהודיים. היו בבעלותו 14 כתבי יד כאלו ובהם שני תנ"כים, מספר הגדות של פסח ומחזור תפילה מ-1492. כתב היד היהודי המפורסם ביותר שלו הוא "מכלול רוטשילד" (Rothschild Miscellany) הנמצא כיום במוזאון ישראל.

הברון נפטר בפריז בשנת 1934 והותיר אחריו שלושה ילדים. הבכור, ג'יימס, היגר לאנגליה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. לאחר פטירת אביו שלח ג'יימס סוחר עתיקות מומחה לצרפת כדי שיעריך ויחלק את אוסף כתבי היד בין ג'יימס לבין אחיו מוריס ואחותו מרים (אלכסנדרין). הסוחר הכין רשימה המפרטת מעל 100 פריטים כולל שווים הכספי. רוב חלקו של ג'יימס נשלח לאחוזתו באנגליה. האוסף שלו כלל גם מספר הגדות פסח מיוחדות. לאחר חלוקת כתבי היד בין האחים רוטשילד, ומסיבה שלא התגלתה עד היום, החליט ג'יימס רוטשילד להשאיר בפריז 6 כתבי יד עבריים מאוספו, ובהם מספר הגדות של פסח.

אחת מההגדות הללו מכילה כ-50 דפים הכתובים כתיבה מרובעת אשכנזית, המלווים בעשרות איורים צבעוניים. חלק מהאיורים המופלאים בהגדה זו מתקשרים לטקסט, וחלקם כוללים מוטיבים הקשורים להגדה ולסיפור יציאת מצרים – עשרת המכות, אפיית מצות ועוד.

 

גלו עוד פסח – הגדות נדירות, סיפורים מאחורי החג, שירים לפסח ועוד

 

מה נשתנה, מתוך הגדת רוטשילד

 

לימים תקרא הגדה זו "הגדת רוטשילד". על מקור כתיבתה של ההגדה מעידים חלק מהאיורים שבה. הערים פיתום ורעמסס מופיעות בארכיטקטורה גותית מאוחרת בדומה למבצרי צפון איטליה. גם לבושן של הדמויות המאוירות מזכיר את אופנת המקום. שמו של המאייר לא מופיע, אבל הסגנון מזכיר את זה של מאייר מפורסם בשם יואל בן שמעון. לפי מידע השאוב מכתבי יד מאוירים אחרים, יואל בן שמעון פעל במחצית השנייה של המאה ה-15 בערים מודנה וקרמונה שבצפון איטליה.

 

פיתום ורעמסס, מתוך הגדת רוטשילד

 

חלק מהאיורים משעשעים. הבן החכם נראה מחטט באף. יתכן שזה רמז לתשובה "וְאַף אַתָּה אֱמור לו כְּהִלְכות הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקומָן".

 

החכם, מתוך הגדת רוטשילד

 ציור משונה נוסף מופיע מתחת לפיוט "דיינו": בציור נראה אדם נוכרי השותה לשוכרה ומחמם את רגליו היחפות ליד מדורה, שעליה הוא צולה בעל חי שלא נראה כשר במיוחד.

 

דיינו, מתוך הגדת רוטשילד

 

הסופר שהעתיק את הגדת רוטשילד נקרא כנראה יהודה. הוא הדגיש את שמו בעיטור ובצבע אדום במילים מתוך הלל "היתה יהודה לקדשו".

נוסח ההגדה עוקב אחר מסורת אשכנז הקדומה ושונה במעט ממה שמוכר לנו כיום. בימי הביניים נחלקו הפוסקים האם לברך על תפילת ההלל בהגדה. בימינו לא מקובל לברך, אך מעתיק הגדת רוטשילד נהג ככל הנראה לפי הדעה המנוגדת ופתח את המחצית הראשונה של תפילת ההלל בברכת "לגמור את ההלל". הפיוטים המסיימים את ההגדה, "אחד מי יודע" ו "חד גדיא", לא מופיעים בהגדה זו ודווקא במקום זה מורה מעתיק הגדה זו על שתיית הכוס הרביעית. ההגדה מסתיימת במילים "סליק מה נשתנה", שכן בתקופה זו נהגו בקהילות אשכנז לכנות את ההגדה על שם הפיוט המוכר.

הצבא הגרמני שנכנס לפריז ב-14 ביוני 1940 פנה מיד לביזה. הבוזזים הנאצים בזזו בעיקר את רכושם של גורמים שסומנו כעוינים כמו היהודים. זמן קצר לאחר הכיבוש שלח לשם האידיאולוג הראשי של המפלגה הנאצית, אלפרד רוזנברג, שני נציגים לאיתור ולאיסוף ספריות של אותם גורמים עוינים. היו אלה וולטר גרוטה – מנהל הספרייה המרכזית של בית הספר הגבוה ללימודים נאציים (Hohe Schule), ווילהלם גראו – מנהל המכון לחקר השאלה היהודית בפרנקפורט.

מוריס רוטשילד החביא את כתבי היד שברשותו בכספת בבנק של פריז. ב-21 בינואר 1941 פרצו הנאצים את כספת הבנק ולקחו משם את האוצרות. קצין גרמני השאיר בבנק קבלה בה צוין התאריך, ונכתב כי נלקחו  ששה ארגזים. לאחר מכן פנו הגרמנים לאחוזת רוטשילד והמשיכו גם שם בשוד. בין כתבי היד שנלקחו הייתה ההגדה המאוירת של ג'יימס רוטשילד.

 

בנו של "הנדיב הידוע" ג'יימס רוטשילד

 

בנוסף לספריית ארגון כל ישראל חברים, בית המדרש לרבנים, וספריות נוספות, צוותי העבודה של רוזנברג (ERR) שפעלו בפאריס החרימו את ספריותיהם הפרטיים של בני משפחת רוטשילד וגם 760 ארגזים של ארכיון בנק רוטשילד שהכיל חומר ממאה השנים האחרונות.

הספרים הגנובים של משפחת רוטשילד נשלחו יחד עם מאות אלפי ספרים נוספים שנלקחו מספריות במערב אירופה, לגרמניה. הם התחלקו בין המכון לחקר השאלה היהודית בפרנקפורט לבין הספרייה המרכזית ומרכז המיון של בית הספר הגבוה, בברלין.

כל הספרים וכתבי היד הוצאו ממרכזי הערים הגרמניות בעקבות הפצצות בעלות הברית, ולאחר המלחמה נמצאו רבים מהם על ידי הכוחות האמריקאים בהנגן (גרמניה), הבריטים בטנזנברג (אוסטריה) והרוסים ברטיבור (שלזיה). האמריקאים והבריטים החזירו את הספרים לבעליהם הקודמים עד כמה שהיה ניתן. הרוסים לקחו את הספרים שהם מצאו למינסק ולמוסקבה. רק בשנות ה-90 של המאה הקודמת החזירו הרוסים חלק מאוספי רוטשילד למשפחה.

לאחר המלחמה החלו להתגלות כתבי יד של משפחת רוטשילד בברלין, בטירה Neuschwanstien וב-Berchtesgaden הקרוב לגבול עם אוסטריה. להרמן גרינג, מספר שתיים בגרמניה הנאצית, הייתה אהבה לאומנות. ב-Berchtesgaden אגר לעצמו גרינג אוסף עצום של חפצי אומנות ששדד מרחבי אירופה. ייתכן שחלק מרכושה של משפחת רוטשילד הגיע אליו.

עם שוך הקרבות פרסם הצבא הצרפתי סדרת כרכים עבי כרס ובהם רשימות פריטי אומנות שנשדדו על ידי הנאצים במלחמה. שלושת האחים לבית אדמונד דה רוטשילד שלחו רשימות של כתבי יד שהיו באוספיהם ונגנבו, ואותם ניתן לראות בכרך השביעי.

 

הגדת רוטשילד בכרך השביעי

 

השנים עברו ורק חלק מכתבי היד נמצאו והוחזרו לג'יימס, מוריס ומרים.

בשנת 1948 הוריש  ד"ר פרד מרפי הגדת פסח מאוירת שהתגלגלה לידיו לאוסף הספרים הנדירים שבספריית אוניברסיטת ייל. ההגדה כונתה על ידי האוניברסיטה, "הגדת מרפי" על שם התורם.

בעמוד האחורי של כריכת כתב היד יש חותמת קטנה ופשוטה של השם William V. Black. המאגר הגנאולוגי myheritage מראה מספר חיילים אמריקאים בשם זה ששירתו במלחמת העולם השנייה. ייתכן שההגדה נמצאה על ידי חייל אמריקאי בשם זה (או אחר), שהחזיר אותה מאירופה לאחר המלחמה. אולי פרופסור מרפי קיבל אותה ממנו.

רק בשנת 1980 זיהה אותה פרופ' ג'יימס מרו, חוקר תולדות האומנות מאוניברסיטת פרינסטון, כאחת ההגדות האבודות של ג'יימס רוטשילד. ג'יימס נפטר כבר ב-1957, לכן החזירה אוניברסיטת ייל את ההגדה לאלמנתו דורותי באנגליה. הברונית דורותי רוטשילד החליטה למסור את כתב היד היקר לספרייה הלאומית בירושלים.

בהגדה היו חסרים שלושה דפים. שנים מהם כללו את סוף "קדש", "ורחץ", "כרפס" ותחילת "מגיד".

בשנת 2007 נמכרו שני דפים מאוירים של הגדת פסח במכירה פומבית בצרפת. סוחר העתיקות שקנה אותם העביר אותם לירושלים לבדיקה. בשנת 2008 זיהתה ד"ר אוולין כהן, מומחית לכתבי יד יהודיים מאוירים, את שני הדפים כדפים החסרים מ"הגדת רוטשילד". הדפים נרכשו עבור הספרייה הלאומית והוחזרו למקומם בהגדה של פסח.

המסע שנפתח על ידי המאייר יואל בן שמעון בצפון איטליה לפני 550 שנה, הסתיים עם סריקת והנגשת ההגדה על ידי הספרייה הלאומית בירושלים.

 

מיוחד לפסח: סדרת סיפורים על מצות, הגדות ויציאת מצרים

 

כתבות נוספות

ה"חד גדיא" הטורף של חוה אלברשטיין

הצצה לכמה מההגדות שישאירו אתכם פעורי פה

הגדות בכתב יד ב-360 מעלות: יציאת מצרים של ההגדות לפסח

 




תגיות

דניאל ליפסון

דניאל ישמח לעזור לכם לנווט בין מאגרי המידע, הקטלוגים המקוונים והפרויקטים הדיגיטליים השונים בחיפוש אחר מבוקשכם בספרייה הלאומית. תחביבים: גילוי אוצרות, הפתעות וסודות בנבכי האוספים. מילתו האהובה (באנגלית), serendipity היא הערך המוסף לעבודה המאתגרת בספרייה.

לכתבות נוספות של דניאל ליפסון >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו