"איך שירת תימן? היא יפה?": יחיאל עדאקי מחיה שירים נשכחים

איך התגלגלו תווים של שיר תימני להיות שיר ילדים ישראלי לט"ו בשבט?

קבוצת תימנים מעליית תימן בתפילה בבית הכנסת יחיאל עדאקי, אוספי ביתמונה

מאת: אביגיל צדק

לפני 100 שנים, בשנת תר"פ, 1920, נמלט מתימן נער יתום כבן 17. הנער, יחיאל עדאקי, ניחן בקול ערב, באוזן חדה ובזיכרון טוב. כבר בגיל 13 היה שר בחתונות וזכה לשמוע את שירתם של זקני העדה ולקבל מהם השראה.

במשך שבע שנים נדד דרך עדן, ג'יבוטי, אתיופיה ומצרים, שם למד חזנות בנוסח ספרד בבית הכנסת חנן בקהיר. בפסח תרפ"ז (1927), חג הגאולה, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

יחיאל עדאקי
יחיאל עדאקי

כשהגיע לארץ הרבה להשתתף במסיבות שירה, ולהפתעתו גילה כי לשירת תימן לא היה זכר. התימנים חשו רגשי נתחיתות בשירתם, ולא הוציאוה אל מחוץ למשכנם. לחתונה הראשונה שבה נכח עדאקי בארץ, הוא הגיע מלא סקרנות לשמוע את משוררי ירושלים. בחתונה השתתפו כל רבני תימן בארץ, והם פצחו בשיר מתוך הדיואן התימני. לפתע פסקו. אל האולם נכנסו האורחים הספרדים והאשכנזים. לאחר קבלת הפנים החלו הרבנים התימנים לשיר בנעימה ספרדית. כששאל עדאקי לפשר העניין השיבו לו בתום לב כי שירת תימן היא שירת הגלות, והיא ללעג באזני הספרדים והאשכנזים כאחד. עדאקי נעלב, וכך הוא תיאר את תחושותיו באותו רגע מכונן:

"הרגשתי בעלבונה של שירת תימן. היו בפני שתי אפשרויות – או לעזוב את המסיבה בעלבון או להדגים בקולי את שירת תימן הנעלבת. בלי כל הזמנה הרמתי את קולי בהתרגשות. המשכתי בשיר שבו החלו אך בקצב של ריקוד, להפתעת כל המסובים, שלא הכרוני כלל. סיימתי את השיר בהלל לחן ולכלה כנהוג. האורחים הלא-תימניים הגיבו במחיאות כפיים סוערות. שאלתי אותם: "איך שירת תימן? היא יפה?" ענו כולם פה אחד: זה שמח. זה נפלא. מאז ראיתי לי חובה להפיצה ברבים כדי שתהייה נחלת הכלל".

עדאקי היה שותף בהקמת מקהלות בבתי ספר ובבתי תרבות ולימד זמרים וזמרות. כשנוסדה תחנת השידור "קול ירושלים" היה עדאקי פעיל בשידורים בקריאת פרשת השבוע, בשירה עם להקתו ובשידורים על חיי היהודים בתימן.

באותם ימים ממש, ככל שהתעצבה דמותה של החברה היהודית בארץ ישראל, היו עסוקים מוזיקאים ומחנכים בניית רפטואר שירים חדש, מותאם לילדים הצעירים, המשלב בין המסורת היהודית, השפה העברית המתחדשת ומעגל השנה והחיים בארץ ישראל.

משה רבינא, מגדולי מלחיני ישראל, שהלחין פיזמונים מוכרים ונפוצים כמו "אליעזר והגזר", "השקדיה פורחת", "מי ימלל" ועוד, היה גם מחנך ועורך שירונים לבתי ספר. הוא העריך מאוד את שירת יהודי תימן, והיה בקשרי ידידות עם עדאקי עוד מימי הצטרפותו למקהלה בניצוחו של רבינא בירושלים, ולאחר שרשם מפיו כמה שירים של יהודי תימן להדפסה. הוא פנה לעדאקי וביקש ממנו שיר תימני לשירה בציבור לט"ו בשבט. עדאקי הסכים, והתאים לנעימה תימנית את מילות הפסוק מחומש ויקרא:

"כי תבואו אל הארץ
ונטעתם כל עץ מאכל
וְנָתַן הָעֵץ פִּרְיוֹ
וְהָאָרֶץ יְבוּלָהּ…"

רבינא אהב את הנעימה, ערך את המילים והשיר עשה לו כנפיים ונעשה נחלת כל ילדי ארץ ישראל בחגיגות ט"ו בשבט.

עדאקי ראה בתפוצת השיר התחלה להפצת נעימות תימן, אבל רק מעטים יודעים היום שזה מקורו.

ברוח הדברים, גם בשנת 2018, בהפקת הדיסק "בואו לגני" – פיוטים בעיבודים לילדים, זכה השיר הזה לעיבוד עכשווי וייחודי.

 

יחיאל עדאקי וילדיו
יחיאל עדאקי ושני בניו. צילום: מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

להאזנה לשיר בעיבוד עכשיו מקורי לילדים באתר הפיוט והתפילה

להאזנה לביצוע המקורי באתר בית לזמר

 

לקריאה נוספת:

יחיאל עדאקי – החזן והפייטן, אבנר בהט, תהודה ככרך 26

תגיות

אתר הפיוט והתפילה

מה קורה כשטקסט של משורר מהמאה ה-6 פוגש מלחין מהמאה 21 או תפילה שמנסה לחבר בין 4 כנפות תבל? אתר הפיוט והתפילה מזמין אתכם להיכנס ולחוות עולם עשיר ומרגש, עתיק וחדשני כאחד. http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song

לכתבות נוספות של אתר הפיוט והתפילה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו