בית המקדש של ניוטון

מדען מבריק וגם נביא זעם שספר את הימים עד לקץ העולם; פיזיקאי מחונן וגם מיסטיקן משיחי. אייזק ניוטון היה איש מלא ניגודים – הוא נחשב אחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אך נוסף על עיסוקיו בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, עסק המדען גם בתאולוגיה!

שרון כהן | 28.03.19 |
Share
בית המקדש של ניוטון

הפיזיקאי אייזק ניוטון לא חסך בביקורת על הכנסייה – מה שלא מפתיע כשמדובר באיש מדע. אך למרבה הפלא הקדיש ניוטון חלק ניכר מזמנו לפרשנות המקרא, למבנה המשכן והמקדש, לחישובי קץ הימים, לאלכימיה ולהיסטוריה עתיקה. במסגרת העיסוקים הללו הוא למד את השפה העברית, והשתמש בה בכתביו התיאולוגיים.

כאשר נתרם עזבונו של ניוטון לאוניברסיטת קיימברידג', סירבו נציגי האוניברסיטה לקבל את כתביו התאולוגיים מחוסר עניין. הכתבים נשארו בידי יורשיו וב-1936 הם החליטו להעמידם למכירה פומבית. אברהם שלום יהודה, חוקר מקרא יליד ירושלים, קנה את רוב כתבי היד ותרם את האוסף שלו, הכולל את כתבי היד של ניוטון, לספרייה הלאומית בירושלים.

כיצד עולים בקנה אחד כתביו התיאולוגים של אייזק ניוטון עם הגותו המדעית? אלברט איינשטיין, שהבין את חשיבותם של הכתבים, שלח לאספן אברהם שלום יהודה מכתב שעונה על שאלה זו ממש:

 

מכתבו של אלברט איינשטיין אל אברהם שלום יהודה, 1940
מכתבו של אלברט איינשטיין אל אברהם שלום יהודה, 1940

"יהודה יקירי,

כתבי היד של ניוטון על נושאים תנ"כיים נראים לי מעניינים במיוחד כיוון שהם מאפשרים ראייה מעמיקה של יחודו הרוחני ודרך עבודתו של אדם דגול זה. ניוטון היה בעל אמונה בלתי מעורערת במקורו האלוהי של התנ"ך, אמונה שעומדת בניגוד מוזר לספקנות הביקורתית שמאפיינת את עמדתו אל מול הכנסייה. בשל אמונה זו היה ניוטון משוכנע שפרקי התנ"ך המעורפלים לכאורה מכילים נבואות חשובות, ושכדי להבהיר אותם אנו חייבים לפענח את לשון הסמלים שבה נכתבו. ניוטון הקדיש לפענוח זה, כלומר לפרשנות, מחשבה מעמיקה ושיטתית, תוך שימוש מוקפד בכל מקור שעמד לרשותו.

בעוד שבתחום עבודתו הפיזיקלית של ניוטון, דרך ההתפתחות של מחשבתו תישאר עלומה, שכן הוא השמיד כנראה את הטיוטות לעבודתו, הרי שבתחום עבודתו על התנ"ך יש בידינו גרסאות ראשוניות ושינויים חוזרים. לכן כתבים אלו, שברובם טרם פורסמו, מעניקים לנו מבט מרתק על הסדנה הרוחנית של הוגה זה, היחיד במינו.

איינשטיין. ספטמבר 1940, אגם סרנק

נ.ב. נראה לי נפלא שהכתבים הנזכרים של ניוטון יוכנסו במקום אחד ויועמדו לרשות המחקר".

 

אם כך, מבלי להתמהמה, הבה ניגש לכתבים עצמם!

 

מסמך זה מתוארך לשנת 1710, ובדומה לגליונות אחרים באוסף הכתבים של ניוטון – נמצא בו תוכן משני תחומי עיסוק שונים; בחלקו העליון של העמוד ניתן לראות חישובים בעבור מס המטבע של המלכה אן, משום שהתמנה לראש המטבעה המלכותית בשנת 1700 (תפקיד שבו כיהן עד מותו ב-1727). חלקו התחתון של העמוד מלא בהערות על תורת השילוש: ניוטון דן תחילה בסאבליאניזם – דוקטרינה שלפיה האלוהות היא ישות אחת המתגלה לסירוגין כאב, בן או רוח הקודש. הוא האמין שכתבי הקודש העבריים והברית החדשה מציגים את האל כישות אחת בלבד – האב, וסבר שלאדם אין נפש, ורק תחיית המתים תוכל להבטיח לו נצחיות אמיתית. ניוטון האמין שישו הוא בנו של האל במובן המילולי – לא התגלמות של האל עצמו אך לא בן תמותה, משום שלא נולד לאב בן אנוש. ההתכחשות לשילוש הקדוש ולקיומה של הנפש נחשבה לכפירה בעיני הכנסייה הקתולית והכנסייה האנגליקנית, שאליה השתייך ניוטון. לכן, הוא שמר בסוד את דעותיו והצליח לחמוק מנידוי מהכנסייה.

 

נוסחה לחישוב מס מטבע ורשימות על השילוש (1710)
נוסחה לחישוב מס מטבע ורשימות על השילוש (1710)

 

והינה עמוד מחיבור של ניוטון, המכיל כללים לפרשנות לשון המקרא ומילותיה:

 

כללים לפרשנות לשון המקרא
כללים לפרשנות לשון המקרא

 

החיבור מתוארך לשנים 1680-1670 ונמצא בספרייה הלאומית. בעמוד זה מציג ניוטון גישה שיטתית לפירוש הסמלים המופיעים בנבואה המקראית; לאחר שזוהתה משמעות הסמל באמצעות השוואה בין הכתובים, ניתן היה להחיל את משמעותו על המקרא כולו.

הכלל הראשון, לדוגמה, עוסק בסמל ה-"חיה" המתייחס, על פי פרשנים בני המאה ה-17, לישויות פוליטיות:

"להקפיד בשקידה על ההתאמה בין הכתובים והמקבילות בסגנון הנבואי, ולדחות את הפירושים הסוטים מדרך זו. לפיכך, אם אדם כלשהו מפרש את ה-"חיה" כמציינת מידה מגונה, פירוש זה הוא פרי דימיונו האישי ויש לדחותו. זאת משום שלפי הסגנון ורוח הדברים בחזון אחרית הימים ושאר ספרי הנביאים החיה מסמלת ישות פוליטית ולעיתים אדם יחיד העומד בראש ישות זו, ואין בסיס לכל פרשנות אחרת".

זהו כתב יד של ניוטון, "רשימות על המקדש", ובו רשימות על בית המקדש היהודי ועל מנהגים שנהגו בו בזמן הפולחן הדתי.

 

רשימות על המקדש היהודי
רשימות על המקדש היהודי

 

כתב היד מתוארך לשנים 1685-1675 וכתוב בלטינית, בעברית, בארמית וביוונית.

בכתב היד מבחינים היטב בכתיבה התמה והברורה במילים "רצפה", "רצפת", "מנ", "תא חזי", "תא שמע" ועוד. לצד הביטויים האלה מופיעים תרגומם ללטינית והסברים עליהם.

בצד שמאל, בחלק העליון, מופיע הפסוק המנוקד: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". לפי המדרש, כשעלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, שמע את המלאכים אומרים פסוק זה לאלוהים.

בחלק השמאלי של העמוד מופיעות פרשנויות מאת ישועי ספרדי לתיאורי המקדש המופיעים בספר יחזקאל.

המקדש היה בעל חשיבות לניוטון משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ניוטון ראה בבית המקדש היהודי דגם של היקום. הוא האמין שהמקדש בירושלים והחצר שהקיפה אותו הוא דגם של מערכת השמש ההליוצנטרית, כשהמזבח העולה הממוקם במרכז מייצג את השמש. שנית, העניין של ניוטון בארכיטקטורה של המקדש ניזון מאמונתו כי המקדש שימש "אתר החזיונות" של חזון אחרית הימים. נוסף על כך, הוא האמין שהמקדש יבנה מחדש בירושלים בפאר גדול יותר מבעבר עם תחילת מלכות אלף השנים (תקופת מלכותו של ישו על הארץ).

 

הכרונולוגיה המתוקנת של ממלכות עתיקות - מקדש שלמה
הכרונולוגיה המתוקנת של ממלכות עתיקות – מקדש שלמה

 

בדומה למלומדים אירופאים רבים בני תקופת הרנסנס והעת החדשה המוקדמת, השקיע גם ניוטון מאמצים אדירים בפענוח כתבים שהכילו, לדעתו, את סודות היקום. הוא האמין שהם הוצפנו בכתבי הקודש של תרבויות עתיקות. באמונתו זו, הוא מצא עניין בהגות היהודית ואף החזיק בספרייתו עותק בתרגום ללטינית ל'ספר עבודה' של הרמב"ם, שעליו כתב הערות בכתב ידו.

 

משה בן מימון - משנה תורה, ספר עבודה (1678)
משה בן מימון – משנה תורה, ספר עבודה (1678)

 

בחיבורו "המקורות הפילוסופיים של תיאולוגיית הגויים" משנות השמונים המאוחרות של המאה ה-17, דן ניוטון באמונת העמים הקדומים, שלדעתו התנוונה בהדרגה עד לכדי עבודת אלילים. הוא היה משוכנע שהתאולוגיה המוקדמת כללה מחקר פילוסופי באסטרונומיה ובפיזיקה ולא הפרידה בין דת למדע – מה שניסה לשחזר בכתביו שלו.

בפרק הראשון בחיבור זה כתב:

"התיאולוגיה של הגויים הייתה פילוסופית, ויותר מכל התקרבה לאסטרונומיה ולפיזיקה של מערכת היקום, ושנים-עשר האלים המרכזיים של הגויים [האלים האולימפיים] הם שבעת כוכבי הלכת בצירוף ארבעת היסודות והיסוד החמישי הארצי".

 

המקורות הפילוסופיים של תיאולוגיית הגויים
המקורות הפילוסופיים של תיאולוגיית הגויים

 

נסיונותיו של ניוטון להפיק מידע מהתיאורים התנ"כיים והתלמודיים של המשכן והמקדש הם תעודה היסטורית נדירה להגות המשלבת דת ומדע. שילוב יוצא דופן זה משתקף בכתביו של אחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

 

 

כתבות נוספות

"Once Upon a Try": תערוכה דיגיטלית חדשה של גוגל ושל הספרייה הלאומית

"צל העולם": הרב שניסה לתת תשובות לשאלות הגדולות של היקום

חשיפה: התכתבות חידתית בין אלברט איינשטיין למשפטן מבני ברק

שרון כהן

שרון היא מנהלת הקהילות של הספרייה הלאומית

לכתבות נוספות של שרון כהן >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו