"צל העולם": הרב שניסה לתת תשובות לשאלות הגדולות של היקום

מדוע נברא העולם? היכן נמצא גן העדן? אלו הן רק חלק מהשאלות שעימן ניסה להתמודד הרב מתתיהו בן שלמה דלקארט

צל העולם

מדוע המים מלוחים או מתוקים?

מהן מידות השמש והירח?

אילו עצים גדלים בהודו?

אלו הם רק מקצת מהנושאים שמנסה הרב מתתיהו דלקארט להסביר בספרו הקטן "צל העולם".

אבל זה לא הכול.

מדוע נברא העולם?

היכן נמצא גן עדן?

מדוע האדם חוטא?

גם על עניינים אלו נתן המחבר את הדעת. בעבר, תיאולוגיה דתית ומדעי הטבע היו שזורים זה בזה. האלוקים הוא הרי גם בורא העולם. רק בתקופת הנאורות, במאה ה-17 וה-18, החלו המדענים והפילוסופים לראות את הדברים אחרת.

הרב מתתיהו בן שלמה דלקארט נולד בליטא בשליש הראשון של המאה ה-16. הוא היגר לאיטליה והתגורר בה עד שנת 1553. אז אירע האירוע הקשה של שריפת התלמוד: אלפי ספרים יהודיים נשרפו באותו מאורע, אבל לרב מתתיהו שיחק המזל: "הצלתי את כל ספרי מתוך ההפכה אשר היו תחת ידי מכל הנמצא עד כי הביאותים אל ארץ הפליטה ארץ רוסיא במדינת בריסטי אשר שמה אהל ביתי".

הוא הגיע לבריסק (כיום בלורוס) ונפטר שם בשנת 1592 לערך. הרב מתתיהו היה מלומד מקובל ובין השאר כתב פירוש לספר הקבלי 'שערי אורה' מאת הרב יוסף ג'יקטיליה. עם זאת, בדומה לבן דורו המפורסם יותר, הרב דוד גנז, התעניין גם בגאוגרפיה, אסטרונומיה ומדעי טבע אחרים. הספר שכתב נקרא 'צל העולם', אולי רמז לקב"ה כפי שכותב רש"י בפרשת שלח – "צלו של המקום".

הספר התקבל בברכה למרות שלא היה מדובר בספר תורני או הלכתי. הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) כותב בספרו מדבר קדמות: "ספר צל עולם הוא ספר קדמון מלא מחדושי עולם והיה באוצרות יחידים… ומי שיש בידו ספר זה יראה דברים מבהילים".

כתב יד מקורי מהמאה ה-16 בשם "צלמות הארץ" נמצא כיום בספריית הבודליאנה באוקספורד. הוא הובא לראשונה לדפוס באמסטרדם בשנת תצ"ג (1733) עם כמה שינויים.

דפוס אמשטרדם שנת תצ"ג
דפוס אמשטרדם שנת תצ"ג

מכאן ואילך קיבל את הכותרת 'צל העולם'. הספר הודפס פעמים רבות במאה ה-19 בעיקר, והחל ממהדורת ווילנא תקס"ב התווספו לו כמה הערות מכותב אנונימי.

אפשר לראות בספר את המידע המדעי כפי שהיה ידוע בימי קדם. מובן שיש כמה טעויות מדעיות – טענות שבעת הדפסות הספר המאוחרות כבר היו ידועות כלא נכונות. למשל:

• היוצר ברא את העולם עגול ככדור… והקיף סביב העולם השמים עגולים מכל צד שלמים כאשר חלבון הביצה מקיף סביב החלמון.

• אם תהיה צרור יסוד [משקל] הכבד מכל היסודות עד 100 שנה לא תפול לארץ מרוב מרחקו [של השמים מהארץ].

• השמש סובב הארץ מהלך ישר כל שעה.

• מן הארץ עד הכוכבים מרחק עשרת אלפים וחמישים פעמים כעובי הארץ.

• משבעת הכוכבים שהזכרנו… חמישה לא נראו רק לחכמי התכונה [הכירו רק חמישה מכוכבי הלכת].

אבל הטעויות אינן של הרב מתתיהו עצמו. בהקדמה לספר כתוב:

"… ונשלם הספר על ידי אחד מחכמי הגויים והנה הוא מפתח השכלים לבעבור התבאר בו חלקי העולם…. ואומר אתה ה' מדוע ירש בן נאות השכל ובן הגבירה ישב בדד וידום? [מדוע רק הגוים יזכו בידע הזה ולא היהודים?]…"

החכם שאליו מתכוון הרב מתתיהו הוא הסופר והמתרגם האנגלי William Caxton, שכתב ופרסם את הספר Mirrour of the World בשנת 1480-81.

William Caxton 1422-1491
William Caxton 1422-1491

Caxton היה סוחר אנגלי ששימש גם דיפלומט בהולנד. הוא למד את מלאכת הדפוס בגרמניה וייסד בית דפוס בלונדון בחזרתו לשם ב-1476. ספרו Mirrour of the World היה הספר המאויר הראשון שהודפס באדמת אנגליה.

אבל גם Caxton הוא לא המחבר המקורי של היצירה. את הספר הוא כתב בהתבסס על כתב יד מ-1464. כתב יד זה הוא העתק מכתב יד עתיק יותר משנת 1245, שנכתב בידי Gossouin of Metz. יצירתו של Gossouin, הנקראת בצרפתית Image du Monde, היא מעין אנציקלופדיה הכתובה במבנה של שיר ארוך. Caxton ביסס את ספרו על טקסט זה והשמיט כמה נקודות, כמו ההערה שלפיה בני אנגליה הם בעלי זנבות.

השיר של Gossouin מתבסס על דברי חכמים קודמים. אריסטו ואפלטון מצוטטים כמה פעמים, אבל בטקסט מופיעים רעיונות מאת תלמי (קלאודיוס פתולאמיוס) וחכמי אנגליה וצרפת מתקופות מאוחרות יותר. נראה ש-Gossouin שאב את הרעיונות מהם.

איור מאחד מכתבי היד של Image du Monde מול ספרו המודפס של Caxton
איור מאחד מכתבי היד של Image du Monde מול ספרו המודפס של Caxton
water-3_250

כתיבתו בצרפתית, הדפסתו באנגלית ותרגומו לעברית של הספר הביאו חוקרים מסוימים לפקפק בייחוסו לרב מתתיהו. באחד הפרקים האחרונים מופיע:

"…עד יום נעשה ספר זה שנת ה' אלפים וה' לבריאת העולם…"

הדברים מופיעים גם בדף השער בחלק מהדפוסים:

"החיבור הזה כונני ידי הרב המחבר ז"ל בשנת חמשת אלפים וחמשה לבריאת עולם".

זאת אומרת שהדברים נכתבו לכאורה בשנת 1245, דבר שלא יעלה על הדעת אם הרב מתתיהו בן המאה ה-16 היה המחבר. ההסבר הפשוט הוא שגם הוא וגם Caxton שהיה לפניו העתיק את דברי Gossouin, ואלו אכן נכתבו בשנת 1245.

water-5
"לכאורה" הספר נכתב בשנת חמשת אלפים וחמישה – 1245

'צל העולם' קצר משמעותית מהמקור. רק מקצת מהפרקים הוכנסו בו, והוא מונה כ-30 עמודים בלבד.

למרות שהרב מתתיהו ייעד את הספר לציבור היהודי המאמין, הוא העתיק רעיונות שאינם בהכרח יהודיים, כפי שמופיעים בספר המקורי. הרעיון שירושלים היא מרכז העולם מופיע גם ביהדות וגם בנצרות, כדוגמת מפת התילתן המפורסמת של היינריך בנטינג. אך בספר מופיעה עיר בשם ארגונא (או Aaron באנגלית), והיא זו המתוארת בתור מרכז העולם. לדברי המחבר באזור זה חי אדם הראשון בגן עדן.

דוגמה נוספת בולטת יותר שלא מסתדרת עם המסורת היהודית היא פרק בשם "איך הצילו החכמות מפני מי המבול". בפרק זה דן המחבר במסורת השתלשלות החוכמה מדור לדור.

הרב מתתיהו כותב שבימי קדם הבינו החכמים שהעולם עתיד להיחרב פעם בעקבות מבול מים, ופעם בעקבות מבול אש. כדי שהידע האנושי לא ייעלם, חקקו הפילוסופים בשני עמודים את כל החוכמות הידועות. הידע הזה התגלה לאחר המבול בידי שם בן נח. ממנו עברו הדברים עד אברהם אבינו, ובהמשך לאפלטון ולאריסטו. הדברים הועתקו ללטינית והגיעו גם למשורר הרומי וירג'יליוס.

היינו מצפים לקרוא שאברהם מסר ליצחק, יצחק ליעקב וכו' דרך משה, יהושע והשופטים ובוודאי דרך שלמה המלך החכם מכל האדם. אבל הרב מתתיהו מציין רק את אברהם כפי שכתוב במקור.

במאמר שכתב פרופסור יעקב אלבוים הוא מסביר שמדפיס ספר 'צל העולם' בוורשה בשנת 1840 לא אהב את תוכן הפרק מבחינת היסטוריה יהודית.

מדוע לא מוזכרים כל אבות האומה וחכמי עם ישראל? היכן במקורותינו מוזכר מבול אש?

על השאלה השנייה ראוי לציין שפילון האלכסנדרוני בספרו 'חיי משה', יוספוס ב'קדמוניות היהודים' ואחד מהספרים החיצוניים 'חיי אדם וחווה' מזכירים הן את שני העמודים הן מבול אש שאירע או שעתיד לקרות. אבל מעבר לעונשים מקומיים הקשורים באש בתנ"ך ובחז"ל, אין לכך זכר.

מסיבות אלו החליט המו"ל בוורשה להשמיט את הפרק הלא-כל-כך יהודי הזה, ושינה את סוף הפרק הקודם כדי שהקורא לא יבחין בפרק החסר.

מסיבות דתיות דומות גם לא הדפיס את דברי המבוא המעידים על מקור לא-יהודי של הספר.

בסופו של דבר, בידינו ספר קטן במדעי הטבע של ימי הביניים, כתוב בעברית של המאה ה-16 ומעובד לקורא היהודי מהמאה ה-19.

water-7

דניאל ליפסון

דניאל ישמח לעזור לכם לנווט בין מאגרי המידע, הקטלוגים המקוונים והפרויקטים הדיגיטליים השונים בחיפוש אחר מבוקשכם בספרייה הלאומית. תחביבים: גילוי אוצרות, הפתעות וסודות בנבכי האוספים. מילתו האהובה (באנגלית), serendipity היא הערך המוסף לעבודה המאתגרת בספרייה.

לכתבות נוספות של דניאל ליפסון >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו