הרמן הסה נולד בגרמניה בשנת 1877 ועל אף שהצטיין בלימודיו, התקשה מאוד להסתגל למסגרת ולתכתיבים של בעלי סמכות. לאחר תקופה כשוליה במפעל לשעוני מגדל החל הסה הצעיר לעבוד כשוליה בחנות ספרים בטיבינגן.
בשנות העשרים לחייו החל הסה לכתוב ספרות. החיפוש אחר האותנטיות, הניסיון להשתחרר מתכתיבי החברה ולגלות את האמת הפנימית אפיין את ספרותו של הסה מראשיתה. הכמיהה למימוש העצמי והניסיון למצוא שלוות נפש העסיקו את הסה בחייו וביצירתו. בראשית דרכו הספרותית הדמויות של הסה מגיעות לכדי הרס עצמי במאמציהן להתאים את עצמן לציפיות ולממש את הפוטנציאל שלהן על פי אמות המידה המקובלות בחברה. הצלחה שאינה אותנטית דינה להפוך לכישלון ללא תקנה. הרומנים פטר קמנצינד (1904) ומתחת לגלגל (1906) לא הציעו תקווה רבה למי שאינו מצליח לפרוץ את הגבולות המוכתבים מראש.
הרמן הסה, שבנעוריו למד בסמינר נוצרי, מצא את עצמו מרחיב את החיפוש הרוחני שלו. הוא הושפע ממוראות מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה הוא עבר להתגורר בשווייץ והרבה להוקיע את המתרחש באירופה. הסה ערך כתב-עת לשבויי מלחמה גרמנים והיה קול בולט נגד הלאומנות שפשתה באותם ימים. אט-אט החל הסה לפנות לתורות מהמזרח, וספרו הידוע סידהרתא מתרחש בהודו בימי בודהה ועוסק בחיפוש אחר גאולת הרוח.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הסה השתקע בשווייץ ואף הפך לאזרח שווייץ. בשנת 1919 הוא פרסם את דמיאן, רומן העוסק בחיבוטי נפש של מתבגר בעל נפש סוערת. בשלב זה הושפע הסה מאוד מהתפיסה הפסיכולוגית של יונג, שאותו זכה להכיר באורח אישי. הסה עבר פסיכואנליזה אצל אחד מתלמידיו של יונג. הרומן דמיאן אכן מציג שימוש בסמלים, בארכטיפים, בלא-מודע ועוד. דמיאן זכה להצלחה עצומה בקרב הקהל הגרמני, שהיה שרוי באותה תקופה בדכדוך ובבלבול עקב התבוסה במלחמת העולם הראשונה.
גם בהיותו כבר בשנות הארבעים לחייו לא נפתרו הקונפליקטים בנפשו ובעולמו של הסה. גם ברומנים זאב הערבה ונרקיס וגולדמונד הציר המרכזי הוא העימות בין הממסד והכלל מצד אחד ובין היחיד, מימושו העצמי וגאולת נפשו מצד אחר.
עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הטרידה מאוד את הסה. הוא סייע ליציאתם מגרמניה של ברטולט ברכט ותומס מאן. הסה אמנם דגל בריחוק מפוליטיקה, אך גילה התנגדות ברורה לנאציזם וסירב בתוקף לצנזר את יצירתו לפי הרוחות החדשות שנשבו בגרמניה. בסופו של דבר, נאסרה יצירתו של הסה על-ידי הנאצים.
בשנת 1946 הוענק להרמן הסה פרס נובל לספרות. בעשרים השנים האחרונות לחייו הוא כתב סיפורים קצרים ושירים, אך לא חיבר רומנים לאחר 1943. הוא עסק בציור בצבעי מים, הרבה לכתוב מכתבים ופרסם מסות וקטעים של זיכרונות ילדות. לאחר מותו בשנת 1962, ראו אור מכתבים רבים שכתב וכן קטעי פרוזה שהוא הותיר אחריו. ודווקא אז, לאחר הסתלקותו של הסה, זכתה יצירתו לעדנה בארצות-הברית, שכן היא קנתה לה חסידים רבים בקרב דור "ילדי הפרחים" ומחפשי הדרך של התקופה. העיסוק שלו בהודו, בבודהיזם, בהארה, בחיפוש אחר האותנטיות, בביטוי הפנימי העצמי, ובניסיון של הפרט לשמר את עצמיותו בעולם של מערכות גדולות וציפיות חברתיות, קנו להרמן הסה חסידים רבים בקרב הקוראים במערב כולו, ותרגומי יצירותיו נמכרו היטב ברחבי העולם.
באוספי הספרייה הלאומית מצויים חומרים מגוונים הנוגעים להרמן הסה. מהדורות ראשונות של ספריו, מהדורות של תרגומי יצירותיו, הקדשה בכתב ידו של הסה וגם מכתב שכתב ובו צייר בצבעי מים. אספנו כמה מהם כאן:
