כך תרדימו אזרחים סוציאליסטיים קטנים ביידיש

ספר שירי ערש ביידיש משנת 1940 מהווה עדות נדירה לקיומה של היידיש בברית המועצות.

חן מלול
25.10.2017
ספר שירי הערש של משוררת היידיש דבורה חורול שהתפרסם במוסקבה של שנת 1940

המהפכה הבולשביקית שפרצה באוקטובר 1917 דרשה מנתיני הצאר המשתחררים (במרכאות, או שלא) דבר מרכזי אחד: נאמנות שלמה ומוחלטת. הדרישה מיהודי ברית המועצות שהוקמה לא מכבר לא הייתה שונה. התעמולה האנטי-דתית שהופנתה כלפי היהודים קראה להם לזנוח את דתם, יחד עם כל שאיפה לאומית יהודית – בין אם באמצעות תמיכה בציונות, בין אם בעצם ההחלטה לדבר עברית. הדרך היחידה שנותרה ליהודי הסובייטי החדש לתת ביטוי ליהדותם הייתה שפת היידיש.

בשני העשורים הראשונים של המהפכה הסובייטית, נתפסה היידיש גם בתור הכלי הטוב ביותר שבאמצעותו תבטיח הרפובליקה את נאמנות אזרחיה היהודיים, בו בזמן שתחנך אותם בצל ערכיה הקומוניסטיים.

כדי לקיים את חזון התרבות היהודית החילונית דוברת היידיש, תמכה ברית המועצות בהקמת איגודי עובדים דוברי יידיש במפעלים בהם עבדו יהודים, וסייעה במימונם של אלפי מועדוני יידיש שהחלו צצים בערים ובעיירות רבות. גם בתקופת הטיהורים הגדולים שביצע סטלין בשנות השלושים, שנים בהן נעצרו והוצאו להורג מספר רב של יוצרי יידיש, המשיכו מרבית המועדונים הללו לפעול ברחבי המדינה. ככל שהתקדם העשור – השתנתה גם מדיניות זו.  

שער ספרה של דבורה חורול (כאראל), הספר התפרסם במוסקבה בשנת 1940. לפריט בקטלוג הספרייה לחצו
 

שנה מפרוץ מלחמת העולם השנייה שהשמידה את מרבית דוברי היידיש ביבשת אירופה, אנו עדיין מוצאים עדות לנוכחות היידיש ברפובליקה הסובייטית אדירת הממדים. בשנת 1940 הודפס במוסקבה ספר המאגד מספר שירי ערש יידים שחיברה המשוררת היהודייה-אוקראינית דבורה חורול.

בעזרתו של חיים כהן מהקטלוג העברי, הצלחנו לתרגם את שירי הערש בספר וגילינו (לא ממש להפתעתנו) את הדרך שבה הרדימו הורים מהפכנים את ילדיהם בלילה: הקראת סיפורי גיבורים סובייטים.

השיר הראשון בספר, למשל, מספר את סיפורם הידוע (והאמיתי) של ארבעה חוקרים שיצאו בשנת 1937 לקוטב הצפוני כדי לחקור את האזור. מנהיג המשלחת שגם זכה לתואר "גיבור ברית המועצות", איוואן פאפאנין, העניק את שמו ליצירה כולה. מדובר בסיפור כה ידוע, עד שגם הילדים שבשיר מכירים אותו. זה כמובן לא מונע מהם לדרוש מאמא לספר אותו פעם אחת אחרונה, לפני השינה.  

"פתאום מגיעים ארבעה אנשים נועזים", הגעת חברי המשלחת לקוטב הצפוני
 

איוואן פאפאנין בשנת 1937, מקור התמונה: ויקיפדיה
 

דוברי יידיש לא סובייטית שיעיינו בספר יבחינו מיד בהבדלים המהותיים באיותן של מילים שמקורן בעברית: המילה "צפון", למשל, המופיעה מספר פעמים בשיר הראשון, מאויתת בספר כ"צאפנ" – כדי להרחיקה ככל האפשר מן המקור העברי. זהו הדין במילים נוספות בספר, ובאיות של היידיש הסובייטית בכלל. במסגרת הדרישה הסובייטית לניפוץ כל נאמנות שהיא לא נאמנות למהפכה – גם האותיות מגויסות למאבק.

 

"עצמו עיניים חזק, תשנו טוב, לילה טוב", מפצירה אמא בסוף השיר הראשון
 
"לילה טוב", השיר השלישי בספר
*** כתבות נוספות:
"ציון הטרופית" נחשפת
לתרגם את ההוביט בשבי
כך המציא נפוליאון את הרבנות הראשית
***

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation