.
מאיה ויינברג
סוף
אֲנִי שׂוֹנֵאת לְקַפֵּל אֶת הַפְּרָחִים הַנְּבוּלִים
לִשְׁבֹּר אֶת הַגִּבְעוֹל הַמִּתְעַקֵּשׁ
וְלִזְרֹק
אֲבָל גַּם זֶה אִמּוּן לְיוֹם שֶׁיָּבוֹא.
כְּמוֹ הַבָּלוֹנִים הָרְפוּיִים
כְּשֶׁיּוֹם הַהֻלֶּדֶת מִזְדַּקֵּן
מִתְגּוֹלְלִים עַל הָרִצְפָּה בְּמַאֲמָץ לִנְשֹׁם
צָרִיךְ לָשִׂים לָזֶה סוֹף.
אֲנִי הַמְּבִיאָה אֶל הָעוֹלָם, אֲנִי הַלּוֹקַחַת
אֲנִי אֱלֹהִים קָטָן מְאֹד.
אמא
מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל
אֲנִי מַפְשִׁירָה לֶחֶם
מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לוֹמַר
הִיא אֵינֶנָּה
מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת
נדמה
נִדְמֶה שֶׁהַכֹּל מְבַקֵּשׁ לִפֹּל.
הָעוֹר עַל הַפָּנִים
הֶעָלִים עַל הָעֵץ
הַנֶּפֶשׁ לְעֵת עֶרֶב
הָעֶרֶב עַצְמוֹ
אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים לְהָרִים
אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְיַצֵּב
אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהָאֵט
אֲבָל אֵין פָּחוֹת.
תפילה חילונית
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי
שֶׁלֹּא תִּתֵּן לוֹ לָמוּת
וְאִם חַיָּב לָמוּת
לֹא תִּתֵּן לוֹ לָמוּת בְּיִסּוּרִים
וְאִם חַיָּב בְּיִסּוּרִים
לֹא תַּאֲרִיךְ אֶת סִבְלוֹ
וְאִם תַּאֲרִיךְ אֶת סִבְלוֹ
תִּתֵּן לִי כּוֹחוֹת
תִמְחַק מִמֶּנִּי כֹּל זִכָּרוֹן
מֵהַזְּמַנִּים הָאַחֲרוֹנִים
גַּם אַדְלִיק נֵרוֹת
גַּם אֶשָּׂא בְּשֵׁם
הַשָּׁוְא שֶׁלְּךָ
בְּשׁוֹכְבִי
וּבְקוּמִי.
מאיה ויינברג היא משוררת, וטרינרית וחוקרת עטלפים. פרסמה את הספרים "שטחים פתוחים" (עיתון 77, 2015) ו"עיר ותנוחת ההר" (הקיבוץ המאוחד, 2018). כלת פרס "כליל" לשירה אֶקוֹפּוֹאֶטִית. שירים פרי עטה התפרסמו בגיליונות 20 ו־68 של המוסך. השירים כאן – מתוך הספר "מהיד אל הפה" שיראה אור בקרוב בהוצאת פרדס.
.
.
עמרי משורר הרים
*
מָה אַסְפִּיד אֶת יוֹמִי, וְטֶרֶם הֻלַּד.
מָה אַקְדִים דִּמְעָה לָרָעָה.
שְׁעוֹת־אֱמֶת עוֹד הוּעָדוּ.
עוֹד רוּחוֹת עֲתִידוֹת לְהַנִיף עִצּוּרַי
אֶל חֻפַּת כְּלוּלוֹת הַמִּלִּים
שֶׁעִם עֶרֶב בָּגָרוּ.
הַצִּנְעָה עוֹד תַּכְלִים אֶת גְּאוּת הַיְּדִיעָה
וּכְאוֹת בְּלוּמָה אֲפֻתַּח
אֶל תְּנוּעוֹת נֶאֱצָלוּ.
שעה טלולה
מִגֹּדֶשׁ־צִפִּיָּה הָעֵץ הִקְדִים אֶת הַשַּׁלֶּכֶת
וְעֵנָב הֵפִיץ זַגּוֹ מֵעֹצֶם־גִּיל.
סְלָעִים הִתְגוֹפְפוּ וַיֻּלַּד בֵּן־אוֹר!
לַהַט הַדִּמְעָה צָרַף מִנַּמְשׁוּשִׁים –
גֶּשֶׁר דִּינְרֵי־זָהָב.
לֹא הָיָה מַבָּט־לֹא־תָּם שֶׁיַּבְחִין בַּתֹּם.
הַצִּמָאוֹן רָוָה מִלֵּחַ חִיּוּתוֹ.
עמרי משורר הרים, יליד 1993, גדל בירושלים ובשנים האחרונות חי בבאזל, שווייץ. עוסק בכתיבה ובתרגום שירה גרמנית. שירים פרי עטו התפרסמו בגיליונות 32, 61 ו־68 של המוסך, ותרגומים התפרסמו ב"הו!". לאחרונה ראה אור ספר שיריו הראשון, "טַל עַל־מוּת", בהוצאת עולם חדש.
.
.
לילך גליל
באחת
יֵשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּאַחַת; כְּרִיתָה
וְרֹאשׁ הָאֲבַטִּיחַ עָף. הַדָּם עוֹד מְטַפְטֵף
מִן הַסַּכִּין הָאֲדֻמָּה. זוֹ הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה.
הַמּוֹחַ נֶעֱרַף. אַחַר כָּךְ הַתַּחְבֹּשֶׁת מַוְרִידָה.
לֹא הִתְאַבַּדְתִּי, אֲבָל כָּכָה זֶה נִרְאֶה.
*
לִהְיוֹת הוֹוָה. דּוֹמֶמֶת. מִשְׁתַּהָה.
נִזּוֹנָה מִמַּיִם וּמֵאוֹר. תְּלוּיָה.
הָרוּחַ מְנִיעָה. אֲנִי תְּנוּעָה.
דַּקָּה וִירֻקָּה עוֹד רֶגַע מַצְהִיבָה
אַחַר כָּךְ גַּם נוֹשֶׁרֶת מִבְּלִי לְהִשָּׁאֵל
עַל מָה –
לילך גליל, משוררת וסופרת, עורכת ומלווה כותבים וכותבות. פרסמה עד כה שמונה ספרי פרוזה שירה. ספרה האחרון, "מינהיות", נע בין הסוגות. ספר שירה שלישי, "מתוך הנילוס האדום", עומד לראות אור בהוצאת עולם חדש, בתמיכת קרן גולדברג. שירים פרי עטה התפרסמו בגיליון 24 של המוסך.
.
.
יובל פז
1969
בהשראת 1924 ליהודה עמיחי, 20 שנה למותו
נוֹלַדְתִּי בְּ־1969. אִלּוּ הָיִיתִי אַסְטְרוֹנָאוּט
הָיִיתִי צוֹעֵד עַל הַיָּרֵחַ.
כְּעֵץ הָיִיתִי נוֹשֵׁק לָעֲנָנִים. כְּמַיִם
הָיִיתִי דּוֹלֵף מִכָּל הַבְּרָזִים.
כְּמַצְלֵמָה הָיִיתִי שָׁחוּק מֵרֹב מַרְאוֹת קָשִׁים.
כְּפַרְפַּר הָיִיתִי מֻדְבָּק בְּאַלְבּוֹם שֶׁל אַסְפָנִים.
כְּמִלִּים הָיִיתִי מִכְתַּב פְּרֵדָה
וּכְאָדָם אֲנִי אַהֲבָה שֶׁנִּגְמְרָה.
נוֹלַדְתִּי בְּ־1969. כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל הָאֱנוֹשׁוּת
אֲנִי מִתְפַּלֵּא שֶׁהִיא עוֹד לֹא נִכְחְדָה
מֵרֹב שְׂנָאוֹת וּמֵרֹב יְלָדוֹת וִילָדִים שֶׁגָּדְלוּ
לִהְיוֹת פְּצָצוֹת חֲכָמוֹת וְטִילִים מֻנְחִים.
בַּיּוֹם הַזֶּה, יוֹם הוּלַדְתִּי, אֲנִי רוֹצֶה
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל שֶׁהוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם אֶל הָאֲדָמָה
וּבִמְקוֹם סֻלָּם, נָתַתִּי לָכֶם אֵת חֲפִירָה
לִקְבֹּר אֶת הַבְטָחוֹתַי מִתַּחַת לָעוֹלָם.
הַלְוַאי שֶׁתִּזְכְּרוּ אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ רְאִיתֶם
צָב מְהַלֵּךְ עַל שְׁבִיל בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּבְפִיו חֲתִיכַת עֵשֶׂב רַךְ
אוֹ אֶת הַפַּעַם הַהִיא שֶׁבָּהּ רְאִיתֶם
אָדָם שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ לִחְיוֹת וְהוּא וִתֵּר לַזָּר שֶׁעָמַד אַחֲרָיו.
.
ט' באב, תש"ף
לולא היינו שם באותו יום
לגילי
מַבָּטִים לֹא הָיוּ נִפְגָּשִׁים
חִיּוּכִים לֹא הָיוּ נִקְשָׁרִים
לֹא הָיִינוּ מִשְׂתָּרְעִים עַל הַדֶּשֶׁא בַּשֶּׁמֶשׁ
אַתְּ שְׁעוּנָה עַל קַסְדַּת הָאוֹפַנּוֹעַ
תִּיק הַלִּמּוּדִים כָּר לְרֹאשִׁי
לֹא הָיָה לִי אֹמֶץ פִּתְאוֹמִי לְדַבֵּר
לֹא הָיִיתִי שׁוֹאֵל הָאִם וְלֹא הָיִית עוֹנָה כֵּן
לֹא הָיִינוּ נוֹתְנִים יָדַיִם לְיַד הַמַּעֲלִית
לֹא הָיִינוּ מִתְנַשְּׁקִים בַּמְּכוֹנִית
לֹא הָיִיתִי שׁוֹבֵר כּוֹס לְזֵכֶר הַחֻרְבָּן
לֹא הָיִית מַפִּילָה צַלַּחַת עַל הָרִצְפָּה מֵרֹב שֶׁאַתְּ עֲיֵפָה
לֹא הָיָה לָנוּ בַּיִת לְנַקּוֹת וּלְסַדֵּר
לֹא הָיוּ לָנוּ מְכוֹנוֹת כְּבִיסָה לִתְלוֹת, לְהוֹרִיד וּלְקַפֵּל
לֹא הָיוּ לָנוּ טֵלֵוִיזְיָה, מְקָרֵר, תַּנּוּר וּשְׁלוֹשָׁה מְאַוְרְרִים
לֹא הָיוּ לָנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֶשְׁבּוֹנוֹת לְשַׁלֵּם
וְגַם לֹא מִטָּה לִשְׁכַּב בָּהּ עַכְשָׁו
לְהַבִּיט אֶל פְּסָגוֹת חַיֵּינוּ
וְלִרְאוֹת כָּל בֹּקֶר אֶת זְרִיחַת הַיְּלָדִים עָלֵינוּ
שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אֵין אוֹר בָּעוֹלָם.
ד"ר יובל פז הוא מורה לספרות בכפר הנוער אלוני יצחק, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומדריך ארצי בפיקוח על הוראת הספרות במשרד החינוך. ספרו "תן למפלצות בשקט" ראה אור ב־2013 בהוצאת אבן חושן. שירים, סיפורים ומאמרי פרשנות פרי עטו התפרסמו במבחר כתבי עת ומוספי ספרות. במוסך הופיעו שיריו בגיליונות 25 ו־78.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת אהוד הוכרמן, צופיה הרבנד, טל חסן ומאיה קולונסקי
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
