שירה | שירים חדשים מאת יובל פז, ריקי כהן, עפרה קליגר ונעמה ארז

בְּיוֹם רְבִיעִי יוֹרֶה בַּאֲוִיר / בְּיוֹם חֲמִישִׁי פּוֹגֵעַ בּוּל / בְּיוֹם שִׁשִּׁי קָשֶׁה לְהֵרָדֵם

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
01.05.2018
אלה אמיתי סדובסקי, "1. המפל 2. המאוורר 3. החולצה", 2014 , שמן, אקריליק ואריגים על בד, 166x210

.

יובל פז

שיר ילדים

בְּיוֹם רִאשׁוֹן כּוֹאֵב לוֹ הָרֹאשׁ
בְּיוֹם שֵׁנִי כּוֹאֶבֶת הַבֶּטֶן
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי כּוֹאֵב הַפֶּה וּמְגָרֵד בַּטוּסִיק
בְּיוֹם רְבִיעִי כּוֹאֶבֶת הָאֹזֶן
בְּיוֹם חֲמִישִׁי כּוֹאֲבוֹת הָרַגְלַיִם
בְּיוֹם שִׁשִּׁי כּוֹאֲבוֹת הַשִּׁנַּיִם
וּבְיוֹם שַׁבָּת הוּא נוֹלָד מֵחָדָשׁ
הַחִיּוּךְ מַפְצִיעַ כְּמוֹ קֶרֶן שֶׁמֶשׁ בִּקְצֵה עָנָן
בְּיוֹם שַׁבָּת הוּא קָם וְרוֹצֶה לָלֶכֶת לַגַּן.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן כּוֹאֵב לוֹ הַגָּרוֹן
בְּיוֹם שֵׁנִי כּוֹאֶבֶת הַיָּד
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי כּוֹאֵב הַגַּב וְדָם יוֹרֵד מֵהָאַף
בְּיוֹם רְבִיעִי כּוֹאֶבֶת הַצִּפֹּרֶן
בְּיוֹם חֲמִישִׁי כּוֹאֲבוֹת הָעֵינַיִם
בְּיוֹם שִׁשִּׁי כּוֹאֲבוֹת הַבִּרְכַּיִם
וּבְיוֹם שַׁבָּת הוּא שׁוֹכֵחַ הַכֹּל
הַחִיּוּךְ עוֹלֶה כְּמוֹ נִיחוֹחַ בֹּקֶר אַחֲרֵי לֵיל סְעָרָה
בְּיוֹם שַׁבָּת הוּא קָם וְרוֹצֶה לָלֶכֶת לַגַּן.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן כּוֹאֵב לוֹ הַלֵּב
בְּיוֹם שֵׁנִי הַמַּצְפּוּן מֵעִיק
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי מְקַבֵּל הוֹרָאוֹת וּמִתְאַמֵּן עַל יָבֵשׁ
בְּיוֹם רְבִיעִי יוֹרֶה בַּאֲוִיר
בְּיוֹם חֲמִישִׁי פּוֹגֵעַ בּוּל
בְּיוֹם שִׁשִּׁי קָשֶׁה לְהֵרָדֵם
וּבְיוֹם שַׁבָּת הוּא מוּצָף בִּדְמָעוֹת
הַחִיּוּךְ יוֹצֵא כְּמוֹ נִצּוֹל מִבֵּין הַהֲרִיסוֹת
בְּיוֹם שַׁבָּת הוּא קָם עָצוּב שֶׁמָּחָר יוֹם רִאשׁוֹן.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן הוּא קָם וְרוֹצֶה לָלֶכֶת לַגַּן.

 

יובל פז הוא מורה לספרות בכפר הנוער אלוני יצחק ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים. ספר שיריו 'תן למפלצות בשקט' ראה אור בהוצאת אבן חושן ב-2013.

 

ריקי כהן


אֲנִי לוֹקַחַת אֶת הַמִּלָּה לְבַד
וּפוֹרַעַת בָּהּ
נוֹשֶׁפֶת לָהּ בַּנִּקּוּד
מְבוֹדֶדֶת לָמֵד מִן הַבַּד
וּמְנִיחָה לָהּ לִרְקֹד
בְּלִי אַף אֶחָד.

אֵין לְבַד בָּעוֹלָם כְּלָל.

 

פרקים

זֶה שָׁנִים
שֶׁאַתָּה וַאֲנִי חוֹלְקִים בִּמְלֶאכֶת הַחַיִּים
אֲנִי זוֹלֶגֶת מִלִּים
אַתָּה מְקַפֵּל וּמַכְנִיס לַאֲרוֹן
הַמַּאֲכָלִים שֶׁלִּי מְלוּחִים לְךָ
אַתָּה מְכַלֶּה אוֹתָם רַק בְּהֵחָבֵא

אַתָּה מְתַעֵב אֶת הָאוֹר
אֶת הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן
כָּתַבְתִּי בָּעֵט עַל פֶּרֶק יָדִי הַפְּנִימִי
בַּחֲשַׁאי, בַּחֹשֶׁךְ
שׁוּרָה לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְנוּ

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי הָיְתָה כְּתֹבֶת
דְּמוּתְךָ שְׁזוּרָה בַּשּׁוּרָה
לְלֹא הַפְרָדָה
עוֹר אֶל עוֹר דִּבֵּר

כָּתַבְתִּי.

 

לא

לֹא כְּשֶׁלַּיְלָה מֵגִיחַ
נוֹשֵׁף בָּעוֹלָם
וּבוֹלֵעַ

לֹא בְּקוּמִי
כְּשֶׁאוֹרְיוֹם מְפַלֵּחַ רִצּוּד חֲלוֹם
חוֹבֵט בַּתְּרִיסִים
הַהַכָּרָה הַסְּתוּרָה
נֶאֱבֶקֶת לְהָגִיפוֹ

לֹא בְּמִרְדַּף הַשָּׁעוֹת הַנּוֹקְפוֹת
טוֹמְנוֹת חֶדְלוֹנָן
אֵינְתַּכְלִיתָן
וְכָל הַמַּעֲשִׂים
לֹא דַּי בָּהֶם
לִשְׁכֹּחַ

אֵיךְ נִשְׁמַטְתְּ
בְּבֹקֶר יוֹם שַׁבָּת
הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה בְּאוֹגוּסְט
בְּשִׁבְתֵּךְ לִשְׁתּוֹת קָפֶה
(הִסְפַּקְתְּ כְּמַחֲצִית)
אֶל מַצַּע הָעֵץ בַּכִּסֵּא שֶׁלִּימִינֵךְ
וְלִבֵּךְ חָדַל.

 

ריקי כהן היא משוררת, כותבת סיפורת קצרה, עורכת. פרסמה את ספר השירה 'ערמה מלוכלכת בכל חדר' (ספרא, 2014, בתמיכת קרן רבינוביץ), ערכה את אסופת הסיפורים הקצרים 'אצלכם זה בוכה' (בוקסילה, 2014) ואת אסופת השירה והצילום 'את לא נולדת אישה' (מרום תרבות ישראלית, 2016, בתמיכת אקו"ם). פרסמה שירה וסיפורת בכתבי העת 'מעבורת', 'שבו', 'עיתון 77', 'ננופואטיקה', 'משיב הרוח', 'גג'.

 

עפרה קליגר


הָאַיִן יוֹדֵעַ אֶת סוֹד גֵּאוּת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר טֶרֶם נוֹלְדוּ,
אֵלֶּה הַחוֹבְטִים בִּשְׁנָתוֹ שֶׁל אָדָם וּבוֹרְאִים גְּבִישִׁי יֵשׁ.


אָדָם מְדַמֶּה לְהַכִּיר בְּחוּשָׁיו אֶת הָעוֹלָם,
אֲבָל בִּתְבוּנָתוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם טוֹמֵן לוֹ מַלְכֹּדֶת,
וְכִי הָאֵין וְהַיֵּשׁ יַחְבְּטוּ בּוֹ גַּם אִם יִשָּׂא פָּנָיו
אוֹ אִם יִזְחַל עַל גְּחוֹנוֹ.
יָד סְמוּיָה תָּטִיל נִיצוֹצוֹת לַפַּכִּים הַקְּטַנִּים שֶׁל חַיָּיו
לְהַבְעִיר בָּהֶם אֵשׁ מָרָה.


אָדָם עוֹבֵר בְּמִנְהָרָה אֲפֵלָה נוֹהֶרֶת לְפָנָיו וְהוּא יוֹדֵעַ:
תִּקְוָה תַּשְׁחִיל אֶת חֲרוּזֵי הָאַיִן לְמַחְרֹזֶת חַיָּיו.

 

עפרה קליגר, ילידת 1946, עסקה בהוראת ספרות 35 שנים. פרסמה שישה ספרי שירה, האחרונים בהם: 'מילים מתוך שטח הפקר של געגוע' (הקיבוץ המאוחד, 2012), 'להיות יש בעולם' (הקיבוץ המאוחד,2017).

 

נעמה ארז

אמי

שָׁבוּעַ שָׁלֵם סִדְּרָה אִמִּי אֲרוֹנוֹת
בַּחֲדַר טִפּוּל נִמְרָץ
כְּשֶׁהִיא מֻרְדֶּמֶת וּמֻנְשֶׁמֶת.
יָדֶיהָ טִיְּלוּ בֵּין הַמַּדָּפִים מְקַפְּלוֹת אֶת הַחֻלְצוֹת
מַחְלִיקוֹת עַל הַסְּדִינִים
בִּמְסִירוּת.
וּכְשֶׁפָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ
הֵן הָיוּ כְּחֻלּוֹת וּפִיהָ
הֵפִיק "אֱנוֹשׁ, כֶּחָצִיר יָמָיו; כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כֵּן יָצִיץ.
כִּי רוּחַ עָבְרָה-בּוֹ וְאֵינֶנּוּ; וְלֹא-יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ."
וְשָׁמַעְתִּי כִּי אָבִיהָ הַמֵּת הִדְהֵד לָהּ מֵאֵי שָׁם:
"אַשְׁרֵי הָאִישׁ– אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים;
וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמַד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב".
וּמִי אֲנִי בֵּינֵיהֶם? וּמָה אֲנִי וּמַעֲשַׂי?
אֲפִלּוּ אָזְנַי כָּבְדוּ מִשְמֹעַ.

 

נעמה ארז היא משוררת וסופרת, מטפלת בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, ועורכת את כתב העת המקוון 'נתיבים'.

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation