שירה | במקרה חירום, אפשר להתפלל

שירים מאת יובל פז, עודד ניב ויערי שלם

הַמּוּסָךְ מוסף לספרות
17.06.2020
רחל רבינוביץ, יקום מקביל (פרט), דיו על נייר, 150X150 ס"מ, 2017

.

יובל פז

עולם חדש מופלא

לִגְזֹר לִמְחֹק
לְהַעְתִּיק לְהַדְבִּיק
לִפְתֹּחַ לִשְׁמֹר לִסְגֹּר
לִשְׁלֹחַ ווֹטְסאַפּ
לְעַדְכֵּן סְטָטוּס
לִסְפּוֹר לַיְיקִים
לְהַחֲלִיף קָאבֶר
לְהַעֲלוֹת סִרְטוֹן
לְהוֹרִיד שִׁיר
לְהִצְטַלֵּם סֵלְפִי
לְתַקֵּן פוֹטוֹ־שׁוֹפּ
לְצַיֵּץ
לְקַלֵּל בְּטוֹקְבֶּק
לַעֲשׂוֹת שֶׁיְימִינְג
חחחחחחחחחח
פחחחחחחחחח
לְאַשֵּׁר חֲבֵרוּת
לִגְמֹר מָסָךְ
לַעֲבֹר שָׁלָב
לִשְׁבֹּר שִׂיא
לַהֲרֹג עוֹד
שְׁנִיָּה אֲנִי בָּא
נִשְׁאֲרוּ לִי שְׁנֵי חַיִּים

 

לוח מודעות 2084

לִקְרַאת חֲגִיגוֹת סוֹף הָעוֹלָם 2084 – מִבְצָע מַדְהִים: טִיּוּל מִשְׁפָּחוֹת בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמַן.
מַסָּע חוֹבֵק תֶּבֶל לִמְדִינוֹת שֶׁהֻשְׁמְדוּ בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁית:
אַרְהָ"ב, רוּסְיָה, סִין, הֹדּוּ, צְפוֹן קוֹרֵיאָה, גֶּרְמַנְיָה וּפָלַסְטִין.
יוֹם אַחֲרוֹן – בִּלּוּי בְּיוֹם קְנִיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל כּולֵל בִּיקּוּר בְּ"יָד וָשֵׁם" הַמְּחֻדָּשׁ.

טֵלֵוִיזְיוֹת לְלֹא מָסָךְ. חֲוָיַת צְפִיָּה מֵעוֹלָם אַחֵר. בִּמְחִירִים שֶׁאָסוּר לְפַרְסֵם.
עַכְשָׁו בְּמַחְסְנֵי וִירָלִיטִי.

הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה!!!
מַקְפִּיא גּוּף זוּגִי, בְּגֹדֶל XL עִם הַפְשָׁרָה אוֹטוֹמָטִית אַחֲרֵי 20 שָׁנָה.
חָבַל לְפַסְפֵס.

חָדָשׁ! אַתָּה שׁוֹלֵט בַּזְּמַן וְלֹא הַזְּמַן שׁוֹלֵט בְּךָ. שָׁעוֹן בְּהַתְאָמָה אִישִׁית.
כּוֹלֵל מַנְגָּנוֹן רִגְשִׁי לַעֲצִירַת הַזְּמַן לְמֶשֶׁךְ שֶׁל עַד 48 שָׁעוֹת.

לְהַשְׂכָּרָה זוּג שַׂחְקָנֵי פּוֹרְנוֹ. מַתְאִים לְבַת וּבַר מִצְוָּה וּלְהַפְעָלָה בִּימֵי הֻלֶּדֶת.

לְמַעְבֶּדֶת גֵּנֵטִיקָה בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה דָּרוּשׁ שֶׁלֶד שֶׁל סְמַרְטְפוֹן לְצָרְכֵי מֶחְקָר.

בּוֹא לְהִתְגַּיֵּס. כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן קוֹלְטִים בּוֹגְרִים שֶׁל מַעֲרֶכֶת הַחִנּוּךְ
הַמְּעֻנְיָנִים בְּקַרְיֵרָה מְעַנְיֶנֶת וּמְתַגְמֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה מְאַתְגֶּרֶת.
שָׂכָר גָּבוֹהַּ לְמַתְאִימִים.

עַכְשָׁו בִּתְנָאִים מְיֻחָדִים – צְעִירוֹת וּצְעִירִים מֵעַל גִּיל 80,
מֻזְמָנִים לְהִצְטָרֵף לְמִסְגֶּרֶת שֶׁל דִּיּוּר פָּעִיל בְּמַאְדִּים.
הַקַּבָּלָה מֻתְנֵית בִּבְדִיקוֹת רְפוּאִיּוֹת שֶׁל סִבֹּלֶת לֵב־רֵאָה.

לִמְכִירָה, "1984" בְּמַהֲדוּרַת דְּפוּס נְדִירָה. חֲסֵרִים כַּמָּה עַמּוּדִים שֶׁנִּתְלְשׁוּ.
אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל הַמְּחִיר.

לִמְסִירָה בְּחִנָּם – זְמַן אֵיכוּת שֶׁל בִּלּוּי אָב וּבְנוֹ. נִקְנָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם וּמֵאָז לֹא בְּשִׁמּוּשׁ.

לִמְכִירָה, מְטוֹס קְרָב בְּמַצָּב חָדָשׁ אֶפֶס תַּקָּלוֹת הֲכִי יָפֶה בָּאָרֶץ בִּמְחִיר פְּצָצָה.

לֵב טוֹב בְּקֹשִׁי עָבַד. מְחִיר גָּמִישׁ. אֶפְשָׁרוּת הוֹבָלָה לְמֶרְכַּז הָאָרֶץ.
יֵשׁ גַּם כֻּרְסָה יָפָה וּמְכוֹנַת MRI חֲדָשָׁה. רוֹאִים בַּתְּמוּנָה הַשְּׁלִישִׁית.

לִרְצִינִיִּים בִּלְבַד בַּיִת חַם אֵין דְּבָרִים כָּאֵלֶּה לֹא גָּמִישׁ בִּכְלָל לֹא מוֹרִיד שֶׁקֶל
לֹא לְקַשְׁקְשָׁנִים לֹא לְהִתְקַשֵּׁר סְתָם.

הָלַךְ לְאִבּוּד חָתוּל. שֵׂעָר כָּסוּף קָצָר, נִרְאֶה צָעִיר לְגִילוֹ, מְגַרְגֵּר מִכָּל שְׁטוּת.
הֶחָתוּל יָקָר מְאוֹד לִבְעָלָיו. הַמּוֹצֵא הַיָּשָׁר יִזְכֶּה בְּיַחֲסֵי מִין חִנָּם לְמֶשֶׁךְ שָׁנָה.

לִמְכִירָה – קְבוּצַת כַּדּוּרֶגֶל. כּוֹלֶלֶת 22 שַׂחְקָנִים, מְנַהֵל מִקְצוֹעִי, 3 מְאַמְּנִים,
8 אַנְשֵׁי תִּפְעוּל וְאַחְזָקָה (כּוֹלֵל אַפְסְנַאי, מְעַסֶּה וְגוֹרֵם בָּכִיר בַּהַנְהָלָה) וְ-52,849 אוֹהֲדִים.

זָקוּק בִּדְחִיפוּת לְהַשְׁתָּלַת שׁוֹאֵב אָבָק מוֹחִי.

מְעֻנְיֶנֶת בְּאֶזְרָח וָתִיק זוֹרֵם לְקֶשֶׁר רְצִינִי. עִם תְּמִיכָה. רָצוּי אֵרוֹפֵּאִי בְּגוֹבָה 2.10 מ' וָמַעְלָה. מְחַפְּשֵׂי סְטוּצִים – תַּמְשִׁיכוּ הָלְאָה.

בִּמְחִיר מַצְחִיק! שְׁנֵי יְלָדִים, בְּנֵי 3 וְ־6, חֲמוּדִים וְאֵנֶרְגֵּטִיִּים לְבַיִת חַם עִם נִסָּיוֹן וְסַבְלָנוּת.
רַק 200 שֶׁקֶל – דְּמֵי רְצִינוּת. לָבוֹא לָקַחַת.

מַשָּׂאִית לְאִסּוּף פְּסֹלֶת רַדְיוֹאַקְטִיבִית. מַצָּב חָדָשׁ. יָד רִאשׁוֹנָה מֵרוֹפֵא.

לָקוֹחוֹת יְקָרִים, מִשְׂרָדֵינוּ סְגוּרִים עַד לְהוֹדָעָה חֲדָשָׁה.
בְּמִקְרֶה חֵרוּם, אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל. עִמָּכֶם הַסְּלִיחָה.

 

ד"ר יובל פז הוא מורה לספרות בכפר הנוער אלוני יצחק, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומדריך ארצי ב'פיקוח על הוראת הספרות' במשרד החינוך. שירים, סיפורים ומאמרי פרשנות פרי עטו התפרסמו במבחר כתבי עת ומוספי ספרות. ספרו "תן למפלצות בשקט" ראה אור ב־2013 בהוצאת אבן חושן. שירים ורשימה פרי עטו התפרסמו במוסך.

.

.

עודד ניב

מִצְרַיִם שֶׁלִּי הִיא רַגְלַיִם מִתְבּוֹסְסוֹת בַּטִּיט וּבְתֶבֶן
פִּירָמִידוֹת הֲפוּכוֹת וּשְׁתִיקָה
אֱלֹהִים לֹא נִגְלָה לִי בַּסְּנֶה וְלֹא עַל הַר סִינִי
שִׁלֵּחַ אוֹתִי לַמִּדְבָּר בְּגַפִּי עֵירֹם וְעֶרְיָה
עַל קִבְרֵי שִׂימוּ אֶבֶן מִדְבָּר חָרוּצָה בָּרוּחַ.

 

עודד ניב (נימקובסקי) רכש את השכלתו האקדמית בתחומי החינוך, הטיפול והתקשורת בארה"ב. היה עיתונאי ב"מעריב" וערך את ביטאון המשטרה. בין ספריו: "שירים שיצאו מהקשרם" והקובץ "סיפורים פרוּעים". בשנים האחרונות לקה במחלה נוירולוגית שמגבילה בין היתר את יכולות התנועה והדיבור. הכתיבה משמשת לו כלי להתבטאות ולתקשורת עם הסביבה, להתמודדות ובעיקר לתרפיה. שירים פרי עטו פורסמו בגיליון 62 של המוסך.

.

.

יערי שלם

אבי

אָבִי קָם מִן הָהָר
אָבִי שָׁמַע אֶת הַקּוֹלוֹת
אָבִי רָצָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בַּיִת
אָבִי שָׁמַט אֶת הַכְּנָפַיִים
אָבִי לָבַשׁ פַּרְוָה
אָבִי כָּרַע בִּשְׂדוֹת זָהָב לָבָן
לַהֲפוֹךְ רַעַל לִתְרוּפָה
אָבִי חָלָה
אָבִי עָשָׂה גַּן
לְיַד הָעֵצִים שָׁם־מַיִם
אָבִי כָּתַב אֶת שְׁמוֹתָיו
וּכְשֶׁנָּשְׁרוּ שַׂעֲרוֹתָיו
אָבִי בָּכָה פַּעַם אַחַת
טַל עַל הַלּוֹטוּס
וְנִרְפַּא

.

(אל המלאכים – הקדמה)
מַלְאַךְ שָׁלוֹם,
מָה הַגּוּף שֶׁלְּךָ
אִם לֹא־מְקוֹם
נַפְשִׁי

מַלְאָךְ, הַשָּׂפָה אֵינֶנָּה מָקוֹם. הִיא תְּנוּעָה. בִּגְלַל זֶה אֵין גָּלוּת. וְאֵין שָׂפָה שֶׁאֵין לָהּ גּוּפִים לַעֲבֹר בָּהֶם. דַּע שֶׁלְּכָל גּוּף יֵשׁ שֵׁם. דַּע שֶׁזֶּהוּ הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ לִכְתֹּב. שֶׁיֵּשׁ קוֹלוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַד כְּדֵי כָּךְ גּוּף שֶׁאֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק בּוֹ. שֶׁלֹּא לִפֹּל. מַלְאַךְ רַפֵּא לִבִּי מֵרְפָאִים; מִי שֶׁרָאָה גּוּף נוֹפֵל נִדּוֹן לְבַקֵּשׁ כְּנָפַיִם לְנַצֵּחַ. וְכָמַה כְּנָפַיִם צָרִיךְ כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק. אִם לַגּוּף צוּרָה שֶׁל צְעָקָה זוֹהִי עוֹנַת מַלְאָכִים? מַלְאָךְ דַּע שֶׁקּוֹל יָכוֹל לַחְדֹּר לְתוֹךְ קוֹל, וְשֶׁאֵין שְׂפַת-אֵם מִלְּבַד בֶּכִי, וּמִלְּבַד אַהֲבָה. בִּגְלַל זֶה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גָּלוּת.
שִׂים שְׂפָתְךָ בִּשְׂפָתַי שֶׁאֲדַבֵּר מֵאַהֲבָה. מַלְאָךְ, הִנְנִי. הִנְנִי. עֲנֵנִי –

 

כל החיים

פִּתְאוֹם קָרָה גּוּף
הָרוּחַ גָּדְלָה לִי
אֵיךְ בָּאוּ אֵלַי
מַלְאָכִים וְדִבַּרְתִּי
שָׂפָה שֶׁלֹּא
יָדַעְתִּי כָּל הַדְּבָרִים
הַקְּדוֹשִׁים קְדוֹשִׁים
כָּל הַגְּבָרִים
הַקְּדוֹשִׁים קְדוֹשִׁים
כָּל הַנָּשִׁים
הַקְּדוֹשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת
כַּמָּה זְמַן נִחְיֶה
בְּיַחַד בְּלִי לָגַעַת
בְּפָנֵינוּ הַמְּתוּקוֹת
מֶה עָשִׂינוּ שֶׁשָּׁכַחְנוּ
כָּל הַחַיִּים הַקְּדוֹשִׁים
קְדוֹשִׁים

.

*
אֵיךְ חָיִינוּ עַד עַכְשָׁיו
הַגּוּף שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ
הָיָה גּוּף־כָּל־אֶחָד מֵאִתָּנוּ
מָלֵא עֵינַיִים
וְטַל
מֵהָעַיִן וְלֹא מֵהָעַיִן
שָׁתִינוּ אֶת זֶה שֶׁנִּרְאֶה
אֵיזוֹ צוּרָה שֶׁנִּשְׁמָע
אֵיךְ זֶה רוֹעֵד
בְּגוּף כָּל־אֶחָד
עַד אַהֲבָה

 

יערי שלם, אמנית, ילידת 1985, בת יגור, חיה ביפו. בוגרת תוכנית המחקר בפרפורמנס a.pass בבריסל ובית הספר מנשר לאמנות בת״א. זוכת פרס קרן אמריקה־ישראל לעידוד היצירה. שיריה פורסמו בבימות שונות וביניהן בגיליון 60 של המוסך.

 

» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת איתי אייזינגר, אורית נוימאיר פוטשניק ולאה קליבנוף־רון

 

לכל כתבות הגיליון לחצו כאן

להרשמה לניוזלטר המוסך

לכל גיליונות המוסך לחצו כאן

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation