שירים מאת אהוד הוכרמן, צופיה הרבנד, טל חסן, מאיה קולונסקי
סוטין
מָה עוֹשֶׂה חַיִּים סוּטִין בְּעֵין חֲרוֹד
עוֹבֵד בַּמִּטְבָּח וּמְנַקֶּה עוֹפוֹת.
מָה מַצִּיג סוּטִין בַּמּוּזֵאוֹן בְּעֵין חֲרוֹד
צִיּוּר שֶׁל אֲוָז עָרוּף עַל קִיר כָּחֹל
וְזֵר לֶהָבוֹת כְּתֻמּוֹת בְּכַד טוּרְקִיז
לִכְבוֹד הַחֲבֵרִים.
"אֲנִי נִלְחָם נֶגֶד עַצְמִי" חַיִּים אוֹמֵר
"זֶה יוֹמִי, סִבָּתִי, אֵלּוּ הֵם חַיַּי."
מִצַּוָּארוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל סִינָר
מְרֻבָּב בְּדָם.
נשני
נַשֵּׁנִי וְהַעֲבִירֵנִי
מֵהַסַּף אֶל הַבָּהִיר
הָנַח לְכָל מָה שֶׁהָיָה
כָּל מָה שֶׁמַּזְכִּיר:
פָּנִים, חֲדָרִים, בָּתִּים.
הַרְחִיקֵנִי מֵרֵיחַ עִשְׂבֵי הָאָבִיב
מִצִּלּוֹ הַגָּרוּם שֶׁל הַחֶרְמֵשׁ
יוֹצֵא מִדֶּלֶת מַחְסַן הַכֵּלִים.
.
.
הנקה
אֲנִי וְאַתָּה
מְשַׁיְּטִים בִּשְׁמֵי הַמִּטָּה
מַמְלָכָה גֵּאוֹמֶטְרִית שֶׁל גּוּפִים זוֹהֲרִים:
צוּרַת גּוּפֵינוּ מְשַׂרְטֶטֶת
עֲגָלוֹת, מְשֻׁלָּשִׁים
דֻּבִּים קְטַנִּים, דֻּבִּים גְּדוֹלִים
חוֹלְפִים עַל פָּנֵינוּ מֶטֶאוֹרִים
אַךְ הָעוֹלָם לֹא מִתְנַגֵּשׁ בָּנוּ
עוֹד מְעַט נִתְעוֹרֵר
בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.
.
.
לידה שקטה
קֶצֶב בְּתוֹכִי מְפַעְפֵּעַ – נִשְׁמָתִי מְבַעְבַּעַת
וּמַאֲדִימָה בְּאַדְווֹת הַלֵּב הַמַּחֲסִיר!… אֲנִי
רוֹצֶה לְהַעֲלוֹת אֶת שֶׁנּוֹצַר בִּנְשִׁימָה אַחַת דַּקָּה
וּתְכוּלָה: שִׁיר זָעִיר לְחַיִּים!… הוֹ, אֶצְבָּעוֹת בּוֹגְדוֹת, מְוַתְּרוֹת לַמַּיִם –
נוֹשְׁרוֹת וּמִתְפַּזְּרוֹת כָּךְ פִּתְאוֹם בְּהַתְרָסָה:
הִתְפָּרְקוּת שֹׁרֵשׁ הַקִּיּוּם עַל דַּף לְלֹא דֹּפֶק.
.
.
כאבי גדילה
אֲלֻמּוֹת אוֹר עֲמוּמוֹת
בּוֹעֲטוֹת בִּי בַּבֶּרֶךְ
וְגַם בַּבֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה
כְּיֶלֶד הַבּוֹעֵט בְּאֶבֶן קְטַנָּה בָּרְחוֹב
הָאֶבֶן תִּתְגַּלְגֵּל מִלְּפָנָיו עַד הַבַּיִת
אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁזֶּה פְּסִיכוֹסוֹמָטִי
(שֶׁזֶּה כְּשֶׁהַגּוּף רוֹקֵד לִצְלִילֶיהָ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, נָע בְּחִתּוּךְ הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ, מִתְעַנֶּה כְּנֶגֶד חֲרִיקוֹתֶיהָ)
אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁשִּׁנּוּיֵי מֶזֶג אֲוִיר, שֶׁזּוֹ תְּחִלַּת הַחֹרֶף, שֶׁאֶלְבַּשׁ גַּרְבַּיִם
(תִּגְרְבִי, אַתְּ מְתַקֶּנֶת).
אֲנִי בַּת חָמֵשׁ
וַאֲנִי זוֹחֶלֶת עַל גְּחוֹנִי.
כַּמָּה אָהַבְתִּי לְהִזְדַּקֵּק לָהֶם בְּשָׁעוֹת כָּאֵלֶּה ‒
אָז, כְּשֶׁהַבִּרְכַּיִם שֶׁלִּי גָּרְרוּ אוֹתִי אֶל מִטָּתָם.
שלוליות
כָּל מִין שֶׁל אַלְמֹג מְתֻזְמָן בְּמוֹפַע יָרֵחַ אַחֵר
וְרֶטֶט הָאֲוִיר מֻשְׁפָּע מִצְּחוֹקוֹ שֶׁל עוֹרֵב
הָאֲוִיר שֶׁנָּגַע בִּכְנָפָיו, חַשְׁמַל.
הַצֵּל מִתְאָרֵךְ וּמִתְקַצֵּר לְפִי שָׁעָה וְהַמַּיִם. הוֹ הַמַּיִם.
יֶשְׁנָהּ תְּלוּת בַּשָּׂפָה
בַּיְּכֹלֶת לְהַסְבִּיר
וְעַל כֵּן,
פּוֹטֶנְצִיָּאל הַבְּדִידוּת בַּשָּׂפָה
גָּבוֹהַּ לְאֵין שִׁעוּר
חַיִּים שְׁלֵמִים תְּלוּיִים בְּכָךְ. יֵשׁ
דִּבּוּר אֶל תּוֹךְ אֹזֶן. יֵשׁ לִלְחֹשׁ מִלָּה קְצָרָה. יֵשׁ דִּבּוּר עִם הָעֵינַיִם. אֲבָל גַּם לְשֵׁם כָּךְ. צָרִיךְ שָׂפָה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁיּוֹדַעַת כִּי
אַי לָאב יוּ זֶה לֹא כְּמוֹ
אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ.
וַיֹּאמֶר תָּאלֶס: הַכֹּל מַיִם. וְהַכֹּל מַיִם.
וְיַלְדָּה קְטַנָּה עִם קוּקִיּוֹת וּמַגָּפַיִם תּוֹלָה שְׁאֵלָה לְבָנָה
"אַבָּא, עַל הַגֶּשֶׁם אוֹמְרִים שֶׁהֶחֱיָנוּ?"
ציפור על חוט חשמל
עֵץ אֹרֶן בַּגִּנָּה
אֶת מְחָטָיו הָיִיתִי קוֹלַעַת לְצַמּוֹת
עוֹשָׂה לִי קֵן
כְּשֶׁל הַצִּפּוֹרִים
שֶׁאֲנִי
מְרַפְרֶפֶת עֲלֵיהֶן בְּמַבָּטִי
צִפּוֹר עַל חוּט חַשְׁמַל
וַדַּאי מַרְגִּישָׁה רֶטֶט
בְּגַפְרוּרֵי רַגְלֶיהָ
זִמְזוּם חַשְׁמַלִּי נָעִים
אִלּוּ הָיָה לָהּ קֵן
עָשׂוּי מַחֲטֵי אֹרֶן קְלוּעִים כְּצַמּוֹת
אוֹ אוּלַי עָשׂוּי גֹּמֶא
אִלּוּ הָיָה לִי.
פַּעַם הִתְפַּלַּשְׁתִּי בִּצְחוֹקוֹ שֶׁל עוֹרֵב
קִרְקוּר שֶׁהֶעֱבִיר בִּי צְמַרְמֹרֶת
שָׁנִים נֻקְשׁוֹת
מִצְטַמְרֶרֶת וְצוֹחֶקֶת מִצְטַמְרֶרֶת וְצוֹחֶקֶת
קִרְקוּר הָעוֹרֵב מַעֲבִיר בִּי צְמַרְמֹרֶת
מְחַשְׁמֵל אֶת הָאֲוִיר
טוֹעֵן אוֹתוֹ
בְּכָזֶה חַשְׁמַל
מְסַמֵּר אֶת הַשֵּׂעָר,
כְּשֶׁנּוֹגְעִים עוֹשֶׂה טְזְזְזְ–זְז
כְּשֶׁנּוֹגְעִים.
הבט
הַאִם רָאִיתָ אֵיךְ שֶׁהַבְּרוֹשִׁים נִמְשָׁכִים?
אֵיךְ נִדְרָךְ הַנֶּצַח הַיָּרֹק שֶׁלָּהֶם?
עֵצִים יְרֻקֵּי-עַד
עָבִים מוֹשְׁכִים בִּקְצוֹתֵיהֶם
כְּמוֹ בֻּבָּה-עַל-חוּט
מַרְיוֹנֵטָה בֵּין שָׁמַיִם לְאָרֶץ.
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת אילנה סיון, משה דביר, עינת לביאד וניקולא יוזגוף אורבך
תגובות על כתבה זו