.
ריקי דסקל
אחד ועוד אחד
הֶעָלִים נוֹשְׁרִים עַד לְעֵירֹם מָלֵא
מִלְּמַעְלָה אֲנִי רוֹאָה אֶת הֶעָרִים גַּחְלִילִיּוֹת
מִלְּמַטָּה אַתְּ הוֹפֶכֶת אַט אַט לִהְיוֹת
אֶבֶן רֹאשָׁה קֶשֶׁת קְבוּרָה
בְּלֵב הָאֲדָמָה שֶׁלִּי
וּכְמוֹ אוֹהֵד כַּדּוּרֶגֶל שָׁבוּר מֵהֶפְסֵדִים
אֲנִי רוֹצָה לִדְחֹף אֲגוּדָל וְזֶרֶת
אֶל מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן
לִשְׁרֹק וְלִשְׁרֹק עַד
שֶׁתִּתְנַעֲרִי וְתָקוּמִי
אֵינִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב אֶת הַמִּלָּה עָפָר
אֲנִי חַיֶּבֶת
לֹא תִֹּשְמְעִי עוֹד קוֹל צִפּוֹר
אֲנִי חַיֶּבֶת
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לָךְ תִּסְתַּכְּלִי עַל כָּל שׁוּרַת הַפְּסָלִים הַזּוֹ
לְהַצְחִיק אוֹתָךְ
אֵיךְ הַלַּשְׁלֶשֶׁת זוֹרֶמֶת עַל
חֲלוּדַת עֵינֵיהֶם בְּאֹפֶן שָׁוֶה
לְהַצְחִיק אוֹתָךְ
לִרְאוֹת אֶת שִׁנַּיִךְ הַקְּטַנּוֹת הַקְּצוּבוֹת
הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לָךְ תִּרְאִי אֵיךְ הַהִיסְטוֹרְיָה
נֶאֱנֶקֶת תַּחְתָּם תַּחַת
הָרְמָחִים הַגְּלִימוֹת הַצְּלָבִים הַזְּקָנִים הַסְּפָרִים
תַּחַת כְּבוֹד הַפָלוּס שֶׁלָּהֶם דּוֹקֵר
אֶת הַשָּׁמַיִם מִינָרֶט וְעוֹד מִינָרֶט וְעוֹד מִינָרֶט
לְהַצְחִיק אוֹתָךְ
אֲבָל אָז כְּבָר הִסְתַּכַּלְתְּ עָלַי שׁוּב
בַּמַּבָּט הַזֶּה שֶׁחָצָה זֶה מִכְּבָר אֶת מֶרְחַב הַכְּאֵב
וְיִשָּׁאֵר תָּמִיד בַּמֶּרְחָב הַקָּפוּא שֶׁל הַוַּדָּאוּת
אֶחָד וְעוֹד אֶחָד
שָׁלֵו וְזָקוּף נִצָּב מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּאִישׁוֹנַיִךְ.
ריקי דסקל, משוררת ושחקנית, פרסמה עד כה שישה ספרי שירה. משתתפת לצד הזמרת נגה אשד במופע "עוברות אורח", העוסק בהגירתם של המוני ישראלים לברלין (תיאטרון אלפא, ביימה מלכה מרין). במוסך התפרסמו שירים פרי עטה והספד למשוררת גבריאלה אלישע.
גליה ברס
That Day At King’s College
הָגְרַנְטָה מְפַתָּה אוֹתִי
נָהָר נוֹצֵץ בַּשֶּׁמֶשׁ
מַסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי
הָרַעְיוֹן מֵקִיץ בִּי לַחְצוֹת
אֶת הַגְּבוּל וְלִרְמֹס
אֶת הַעֵשֶׂב הַלַּח אַךְ
וִירְגִ'ינְיָה מְזַנֶּקֶת לַעֲצֹר בַּעֲדִי
רַק לְחַבְרֵי סֶגֶל הַדֶּשֶׁא מֻתָּר
אֲנִי שׁוֹלַחַת יָד
אֶל הָרֶחֶם הַמֵּימִית
שֶׁל הַזְּאֵבָה הָאֵם
מְחַלֶּצֶת אֲבָנִים מִן הַכִּלְיָה
הַבֶּהָלָה מִשְׁתַּכְפֶּלֶת
אֲנִי מְחַלֶּצֶת אֲבָנִים מִן הַכִּלְיָה
כּוֹרָה לִי קֶבֶר בְּרַחְמָהּ
אִם לֹא הָיָה קַר כָּל כָּךְ,
הָיִיתִי יוֹרֶדֶת לִשְׂחוֹת
מיסטיקה מטריאליסטית
זְרוֹעוֹת דַּקּוֹת פְּרוּשׂוֹת עַל הַמִּיטָה, הַגּוּף מְבוּסַר הַנְּעוּרִים שׁוֹכֵב עַל צִלּוֹ חַלּוֹן פָּתוּחַ, הַלַּיְלָה חַם וְלָח וְעֵרֹם לְמֶחֱצָה, אֲלֻמַּת זָהָב מַרְגִּיעָה אֶת הַחֹשֶׁךְ. הַתַּחְתּוֹנִים בְּצֶבַע בְּרוֹנְזָה, כְּחֻלִּים מֵחֲלוּדָה. שָׁקֵט מִכְּדֵי לָזוּז. הָרָזוֹן הַבְּתוּלִי שֶׁלְּךָ נִשְׁקָף כְּצֵל עָמוּם, הַגּוּף שׁוֹכֵב עַל צִלּוֹ. הֶבְלֵי אַשְׁמָה נִשְׁאָפִים פְּנִימָה הַחוּצָה. הַיּוֹם אֵינֶנּוּ
גליה ברס היא משוררת ואמנית רב־תחומית. בוגרת בית הספר לאמנויות המילה בירושלים.
דן ערמון
●
יֶלֶד שֶׁהַשָּׂפָה הָיְתָה בּוֹ
רוֹחֶשֶׁת אֱמֶת
כְּמוֹ מִרְצֶפֶת רְטֻבָּה
בְּיוֹם גֶּשֶׁם
לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּלִי לְמַהֵר
אֶל בּוֹר הַמְּצִיאוּת
דג
ֹשוּב שָלֶּכֶת.
פֶּלֶא בְּעֵינַי
ֹשֶׁהִגַּעְתִּי עַד כָּאן.
פְּרֵדָה מְחַדֶּדֶת
חִבּוּרֵי אַהֲבָה.
לֵךְ לְדַרְכְּךָ.
בַּדִּים חוּמִים
עַל רֶקַע אָפֹר.
נִפְלָא הַנִּגְלֶה.
מְרַצֵּד פִֹּשְרוֹ
הַנִּסְתָּר בַּכֹּל
כְּדָג חֲמַקְמָק.
דן ערמון, יליד 1948, בוגר החינוך הממלכתי-דתי ובעל תואר ראשון באוניברסיטה העברית. עוסק בטכניקת אלכסנדר. פרסם עד כה שבעה ספרי שירה ב״סימן קריאה״ וב״קיבוץ המאוחד״. ספרו האחרון, "תנועות", ראה אור לפני שנתיים בהוצאת קשב לשירה.
דבורה זגורי
תמונה של אִמי
אֵין לִי תְּמוּנָה שֶׁל אִמִּי
כְּפִי שֶׁהָיְתָה פַּעַם,
יֵשׁ לִי תְּמוּנָה שֶׁל עַצְמִי
כְּפִי שֶׁאֲנִי הַיּוֹם.
אִלּוּ הִכַּרְנוּ זוֹ אֶת זוֹ
הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ אִם הֵן דּוֹמוֹת.
הַיּוֹם אֲנִי הָאֵם
וְלָךְ אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לִהְיוֹת בִּתִּי.
לָבוֹא לְמִטָּתִי בַּבֹּקֶר כְּדֵי שֶׁאֶקְלַע לָךְ צַמּוֹת
(יִתָּכֵן שֶׁהַשֵּׂעָר הַזֶּה שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי הָיָה שֶׁל אִמִּי)
לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן וּלְעַקֵּם אֶת הָאַף מוּל הַצַּלַּחַת.
עַד שֶׁאֶרְצֶה שֶׁתַּכִּירִי אוֹתִי מְאוֹד
גַּם כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה וְצוֹעֶקֶת,
שֶׁלֹּא נַחְזֹר לְכָאן שׁוּב בְּגִלְגּוּל הָפוּךְ
וְלֹא אַכִּיר אוֹתָךְ
כְּשֶׁתִּהְיִי אַתְּ אִמִּי.
כְּשֶׁתִּתְעַבְּרִי בְּיַלְדָּה עִם הַשֵּׂעָר הַזֶּה שֶׁלָּנוּ.
שְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁל אִמִּי הוֹלֵךְ וְאוֹזֵל
(זוֹ קְלִישָׁאָה שְׁעוֹן חוֹל,
גַּם הַמָּוֶת הוּא קְלִישָׁאָה נוֹרָאָה
וּבְכָל זֹאת, הַפַּחַד מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כָּל יוֹם.)
עוֹד מְעַט שׁוּב לֹא יִהְיֶה לִי אִכְפַּת.
לִפְנֵי שֶׁיִּפְּלוּ בִּי כָּל הַגַּרְגִּירִים
בּוֹאִי וַהֲיִי בִּתִּי.
דבורה זגורי היא בוגרת מסגרת החינוך החרדית. בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בייעוץ חינוכי, ומוסמכת לימודי טיפול זוגי ומשפחתי. הנחתה סדנאות כתיבה במגוון מסגרות. כותבת סיפור חודשי במגזין "לנשמה". משלימה בימים אלו רומן ביכורים וספר ילדים שני.
עמרי משורר הרים
שֶׁטֶט בִּקְצוֹת הַלַּיִל
כֹּה מְאֻחָר שֶׁהַכְּבָשִׂים סוֹפְרוֹת אוֹתְךָ.
בַּנָּהָר עָלִים רוֹקְדִים חֶרֶשׁ
לְגַלֵּי שִׁיר־אַשְׁכָּבָתָם…
יָרֵחַ מִתְרַפֵּק עַל עָנָן.
צְוָחָה דַּקָּה תּוֹעָה בַּחֹרֶשׁ.
תִּרְזָה מִתְעַרְטֶלֶת בְּרַעַד
לִבְדֹלַח פְּנִינֵי הַטַּל.
בִּרְחוֹב מוּגָף חַלּוֹן,
הָעֶלֶם עִם הַלַּיְלָה שַָׂח.
Vagabundentum an der Grenze der Nacht
So spät ist es, dass die Schafe dich zählen.
Im Flusse tanzen still die Blätter
Auf den Wellen ihres Trauerfeierlieds…
Verstohlen schmiegt der Mond sich ans Gewölk,
Im Haine irrt ein schriller Schrei umher.
Die Linde entblösst sich schaudernd
Zu Perlen aus kristallnem Taue.
In einer Gasse verschlossner Fenster
Spricht der Jüngling mit der Nacht.
עמרי משורר הרים, במקור מירושלים, מתגורר כיום בשוויץ. עוסק בכתיבה, תרגום שירה והוראת עברית. שיר פרי עטו הופיע בגיליון 32 של המוסך.
» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת יערי שלם, הדר לוטן, אבישי חורי ושחר ברם
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
