גיליון 92

שירים מאת מאיה ויינברג, עמרי משורר הרים, לילך גליל ויובל פז

"אני במונית בדרך לחדר הכושר. באמצע הדרך הנהג מסתובב, מצביע על רגליי השלובות, פוקד עליי לשבת בשתי הרגליים על הרצפה." המשוררת טרה סקורטו, בתרגום דורית ויסמן

"הוא הקליט לי על קסטה את שיריה הנבחרים של ג'וני מיטשל, שאהב אותה כנפשי. שנינו הרגשנו שמתרחש בנו אותו דבר יוצא דופן."

"להתוודע ליצירות בימתיות דרך ארכיון זה כמו להיכנס בכניסה צדדית, לא בדיוק חוקית." עדי חבין על מלאכת הרכבת הארכיון של הרקדן והכוראוגרף משה אפרתי

"האריס אינה מבקשת שיקראו את סיפור חייה ממרחק, כמעין מודל נשגב, אלא דווקא מתוך השתתפות שתקרב את הילדות והילדים למהלך". על רקע השבעתה של קמלה האריס לסגנית נשיא ארצות הברית, יותם שווימר קורא בספרה האוטוביוגרפי לילדים

"באחד הצ'אטים עם החברים כתב אריק: 'סליחה שלא כתבתי בימים האחרונים. קברתי אתמול ארנב בשלג!' החברים התחילו להגיב מתוך המנעד הרגשי הקבוע של 'משתתף בצערך' עד 'חבל שלא טיגנתם אותו לפני'". סיפור מאת טלי עוקבי

"פקידת המכס הימית האודסאית, בפנים חמורות סבר שמאפיינות כל פקידת מכס, בחנה אותנו בעיניים חדות, חרדות, פתחה את המזוודות וגיששה באצבעות רגישות על פני כל סנטימטר. שום דבר. לא ייתכן. משהו הרי חייב להיות." סיפור מאת טטיאנה טולסטיה, בתרגום דן ורשקוב