דניאל חג'אג': מאחרוני הסופרים של יהדות תוניסיה והמתעד הגדול שלה

חג'אג' העריך כי כ-150 סופרים, כולם גברים, כתבו ערבית יהודית בתוניסיה. גל-עד למסורת ספרותית בערבית יהודית בת 100 שנים

חן מלול
30.06.2020
"אתנשאר אלכתאיב אליהודייה אלברברייה אלתונסייה" מאת הסופר דניאל חג'אג'

הסיפור של הספרות הערבית-יהודית בתוניסיה הוא סיפור של אכזבה. לא רק בגלל דעיכתה והיעלמותה הסופית של השפה שבה נכתבה הספרות הזאת, תוצאה של ניצחון הצרפתית והעברית עליה. נראה שמעולם לא ניתנה לספרות ייחודית זו הזדמנות אמיתית להיתפתח.

מאה שנים בסך הכול התקיימה הספרות הערבית יהודית בתוניסיה. את ראשית דרכה החלה בשנת 1862, כתוצאה משותפות בין שלושה סופרים יהודים: מרדכי טאביה, בישי שמאמה ואליהו אלמאליח. הספר הראשון שהדפיסו השלושה הודפס בתוניס, שמו 'קאנון אלדולה אלתונסייה' [= חוקת המדינה התוניסאית].

שנה לאחר מכן כבר החלו ספרים עממים יותר לראות אור – תחילה בהעתקות בכתב יד שעליהם פיקד הסופר, מספר הסיפורים ובעל הטברנה חי צרפתי, ולאחר מכן בבתי הדפוס של וזאן וכאסתרו. בשנת 1878 הקים אברהם טייב את העיתון הראשון במדינה, לו קרא בשם 'אלעמאלה אלתונסייה' [= מחוז תוניסיה].

חלק גדול ממה שאנחנו יודעים על הספרות הזו, אנחנו יודעים בזכות פועלו של דניאל חג'אג'. אחרי אוזיב ואסל הצרפתי (Eusèbe Vassel) חג׳אג׳ הוא המתעד הגדול של ספרות עשירה זו, שהסתכמה במאות סיפורי מקור ותרגום. הוא היה גם אחד מאחרוני סופריה. בשנת 1939 פרסם חג'אג' את הספר "אנתשאר אלכתאיב אליהודייה אלברברייה אלתוניסייה" (ובתרגום עברי: פרסום הספרים היהודיים הערביים התוניסאיים). מחלק מהספרים שכתב חג'אג' לא נותר כיום כל זכר פיזי, ומידע עליהם נשמר רק בספרו. למידע על פרסומי הסופרים הוא צירף גם ידיעות ביוגרפיות על חייהם ופעילותם הספרותית והמקצועית. הספר ראה אור בבית הדפוס של מכלוף נג'אר.

בזכות הרשימה הביו-ביבליוגרפית המפורטת שהרכיב הסופר, אנו יכולים לקבוע שהספרות בערבית-יהודית שהחלה להיווצר מאמצע המאה ה-19 בתוניסיה היא ספרות של השפעות: ראשית, השפעת הספרות הערבית; היא נכתבה בשפה זו ותובלה במילים עבריות, צרפתיות ואיטלקיות. שנית, רבים מהספרים והסיפורים שהתפרסמו תורגמו מספרות העולם – בייחוד מזו הצרפתית; בהם אפשר למצוא שכיות חמדה כמו 'חכאית רובינסון קרוזו', 'מסתירי פאריז' וגם עיבודים לסיפורי אלף לילה ולילה, שהתפרסמו הודות לתרגומו הצרפתי של אנטואן גאלאן.

חכאית רובינסון כרוסוי, מאת דניאל די פ'וא
 

עד שקראנו בתרגום העברי שעשו החוקרים יוסף וצביה טובי מן הספר, שיערנו שחג'אג' כתב את ספרו הביו-ביבליוגרפי משום שביקש להציל ספרות זו מן השכחה שידע שמתקרבת. במבוא לספרו, מיד לאחר חלוקת השבחים "לאל הנעלה, הגיבור הנורא, יוצר הארצות, בשלמות השכלול, בורא האדם, ומנשאֵהוּ על בעל החיים, בשכל ובלשון" הבהיר חג'אג' את שהניע אותו בחיבור הספר. נדמה שהביטחון של הסופר בהישרדות השפה והספרות שבתוכה פעל היה גבוה, וכך הוא כותב: "ואחר זאת מה שיוצג עתה הוא שהשפה 'הערבית-הברברית התוניסאית', שאבותינו ואף אנחנו לא פסקנו עד היום מלדבר בה, היא שפה ככל השפות הנפוצות בכל קצות תבל, ומיום בריאתה עד עתה העמידה מספר רב של מחברים מלומדים, שידעו להשתמש בלשון זו, והוציאו לאור מפרי עטם מספר רב של חיבורים ספרותיים וסיפורי אהבה ועיתונים שבועיים ואפילו יומיים. אנו מקווים איפוא כי חיבורנו ההיסטורי יפיק תועלות רבות ויעניק הערכה וכבוד ללשוננו היהודית הערבית ופרסום לכל רבי העט היהודים התוניסאים".

חג'אג' העריך כי כ-150 סופרים, כולם גברים, כתבו ערבית יהודית בתוניסיה. בחיבורו נמצאו פרטים ביו־ביבליוגרפיים על 17 מהם, בהם על הסופר עצמו. את פועלו שלו מסכם חג'אג' בכמה משפטי שבח עצמיים, ובסופם רשימת 30 הספרים שהוציא לאור.

העיתונאי דניאל חג'אג', הכותב בעיתון 'אלנג'מה היחידה' מעת ששב לתחייה, נולד בעירנו תוניס ביום 15 ביולי 1892 ובתום לימודיו בבית הספר, כשהוא בוגר שלוש רמות בלימודי היסוד, החל לעבוד בבית הדפוס עם הסופר המהולל המנוח יעקב הכהן בעיתונים 'אלשמס' השבועי ו'אלצבאח' היומי. זה היה בשנת 1904. ביום 21 אוקטובר 1910 נתמנה סופר זה לעורך ראשי בשבועון 'חיאת אלג'ננה' שהתקיים כמה חודשים. ביום אחד באוגוסט 1913 ייסד מגזין בשם 'אלנזהה אלתונסייה' [= הבידור התוניסאי] שהופיע עד שלהי שנת 1915 ואשר שב לחיים בשנת 1933 והופיעו ממנו שבעה גיליונות ולאחר מכן פסק בהוראת הממשלה. בשנת 1914 הוציא לאור חיבור חשוב בשם 'אנואר תונס' [= פרחי תוניס] הכולל את הסיפור 'סבב תכוין חרב אורופא' [= גורמי ההתהוות של מלחמת אירופה] וסיפור 'אלעשק ואלחב מא פיהם טב' וכמה מאמרים מאלפים ושעשועים ערבים. 

פרטים ביו-בבליוגרפיים על דניאל חג'אג' מאת חג'אג', מתוך: אנתשאר אלכתאיב
 

כמו סופרים ועיתונאים יהודים רבים בתוניסיה, מצא חג'אג' את פרנסתו מחוץ לכתיבה הספרותית. החלק המעניין ביותר בביוגרפיה של חג'אג' הוא ציון הכנסתו הצדדית, שלמעשה הייתה פרנסתו העיקרית. "ומחודש אפריל 1924", כתב הסופר על עצמו, "החל לעבוד במשך שנה אחת כמכין תרופות בבית המרקחת של היווני אשר מול סיניגאליה בכיכר. משנת 1926 עד שנת 1930 עבד ב'סוק אלגראנה' עם המנוח אליעזר פרחי הרוקח המפורסם בחכמת הצמחים והתמציות. אחר כך פתח לעצמו חנות ברח' סידי אלסרידך מס' 4 בתוניס. חנות זו התפרסמה בפי כול כשנוכחו לדעת את תועלתה הרבה".

דניאל חג'אג' השתייך לדור האחרון של הסופרים היהודים בתוניסיה. הוא זנח את הכתיבה בערבית יהודית בשנות הארבעים של המאה הקודמת. בספרו הביו-ביבליוגרפי התרעם על הקוראים, שלא היטיבו להעריך את הטרחה וההוצאות המרובות הכרוכות בהוצאה לאור של עיתונים וספרים בערבית יהודית. הם העדיפו להשיג עותק בהשאלה במקום לקנות. 'אלשארי ואחד ואלקארי עשרה', קרא לכך חג'אג', לאמור: קונה אחד וקוראים עשרה.

בשנת 1959 היגר חג'אג' לפריז. בשנת 1976 הוא נפטר. בהתאם לצוואתו, אחרון הסופרים היהודים בתוניסיה הובא למנוחות בירושלים.

מקבץ מתוך 30 הספרים שחיבר חג'אג', מתוך אוספי הספרייה הלאומית
 

הספר "אנתשאר אלכתאיב אליהודייה אלברברייה אלתוניסייה" תורגם לעברית ופורסם בשנת 2000 על ידי צביה ויוסף טובי כחלק ממחקרם על הספרות התוניסאית בערבית יהודית.  

לקריאה נוספת:

מיכל שרף, ‏דניאל חג'אג' וחיבורו על תולדות הספרות הערבית-יהודית בתוניסיה, 1939-1862, פעמים 30, עמ' 41-59.

יוסף טובי וצביה טובי, הספרות הערבית-היהודית בתוניסיה 1950-1850, אורות יהדות המגרב, 2000.

אברהם הטל, 'רשימת הפיליטונים של דניאל חג'אג' שהופיעו בעיתון אלצבאח בתוניס', פעמים 114-115 (חורף-אביב תשס"ח).

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation