אלבום עצורי ההגנה של הבריטים נחשף

היה זה בבוקר החמישי באוקטובר 1939, ש-43 משתתפי קורס מפקדי מחלקות בהגנה מצאו את עצמם עצורים בידי הצבא הבריטי ומובלים אזוקים לכלא עכו. חזרנו לאלבום המספר את סיפורם

חן מלול
24.02.2020

אם יצא ודילג על ההקדמה ועל גזרי העיתונות שצורפו בעמוד העוקב, יכול המעיין באלבום מ"ג עצורי ההגנה לחשוב שמדובר בספר מחזור סטנדרטי של לוחמים שחזרו לדבר על גבורתם כמה עשורים אחרי אותה גבורה – כל אחד מ"החבר'ה" זכה לקריקטורה משעשעת, ובין כל כמה עמודים תמונה של צעירים מצולמים בחיוך – מי לא היה שמח לשירות צבאי כזה? ואם ייקרא המעיין את ההקדמה – מה יגלה?

"בדמדומי-בוקר של 5 לאוקטובר 1939, בעת מסע צבאי מובטח בין הרי הגליל התחתון, ירדה עלינו המהלומה: הוקפנו במפתיע, נשקנו שודד והובלנו לכלא עכו, אשר שעריו נסגרו מאחורינו בחבטה עם החלטיות גדולה, היה זה סיום ארוך, יגע ומענה של קורס קצינים-מ"מ ב' שביבניאל, בתכנית שונה מאד מן המתוכנן, אך מאלפת למדי…"

הקדמת האלבום, שחוברה ככל הנראה בידי מפקד הקורס משה כרמלי

המעצר הגיע עם סיום שיתוף הפעולה בין כוחות הצבא הבריטי לבין ההגנה בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט – שלאחריהם חזר השלטון הבריטי לראות ב"הגנה" מחתרת ככל יתר המחתרות בארץ, כזאת שיש לדכאה. 43 העצורים היו חברי קורס מפקדי מחלקות ביבניאל שהוסווה תחת שלט גדול המכריז על קורס לאימון גופני של "הפועל". גזר הדין שקיבלו היה כה חמור, עד שביטא בעבור רבים את ההפכפכות של השלטון המנדטורי בארץ ישראל – ל-42 מהעצורים 10 שנות מאסר, ומאסר עולם לאבשלום טאו שכיוון נשק אל הבריטים. תחילה הובלו לכלא עכו, ולאחר-מכן נלקחו למחנה המעצר מזרעה. העצורים, שלא פעם התייחסו אל עצמם כאל שבויים, העידו כי גזר הדין ניתן "בישיבה חטופה של בית-דין צבאי ובפרוצדורה של יציאה-לידי-חובה". מה שהיה אף גרוע מתנאי הכליאה הייתה השעה שבה בחר השלטון המנדטורי לכלוא "לשנות כלא רבות מ"ג קצינים צעירים מן ההגנה העברית" – שעת דוחק ומצור, חודש לתוך מלחמת העולם השנייה "עת נזעק היישוב העברי לגייס כל כחותיו למלחמה נגד הנאציזם העולה לשעבד את העולם ולהשמיד את עמנו".

הכול נכון, הכל רציני ודוחק. ועדיין, קשה שלא להתרשם מאווירת האחווה, ואפילו, נעז לומר, רוח השטות שאפיינה את האלבום עצמו – ברגע שצולחים את ההקדמה כבדת הראש. אז בואו ניבחן אותה.

אלבום ההגנה שברשות הספרייה נשלח כמזכרת לאלוף יוחנן רטנר – מראש ה"הגנה", איש צבא ואדריכל בחייו האזרחיים – והוא נפתח במעין עמוד "יזכור" המציג את שלושת העצורים שנפלו במילוי תפקידם בשירות ההגנה לאחר שחרורם מהכלא: גורדון יעקב, פלוצ'ניק מרדכי, ובן-יהודה שלמה.

יזכור לחברים שנפלו במלוי תפקידם לאחר השחרור

בעמוד הבא אנו כבר מוצאים את מפקדי הקורס (שנשבו עם חניכיהם) – שמותיהם לא נזכרים בעמוד. בעזרתו של עמרי שבתאי זיהינו את הסופרוויזר בתמונה, הוא תפקיד המפקח בבתי הסוהר ומחנות המעצר הבריטים. הוא ייצג את האסירים מול ההנהלה. בקריקטורה מופיע משה דיין. ובנוסף, מעל דיין בצד שמאל עם הכדורגל – זהו משה זליצקי (כרמל) – שבמלחמת העצמאות היה מפקד חטיבת כרמלי שכבשה בין השאר את עכו ואת הכלא שבו הוא היה אסיר יחד עם המ"ג. משמאל למשה כרמל – נמצא רפאל לב – הוא היה מפקד קורס המ"מים של ההגנה שבמסגרתו נעצרו המ"ג. רפאל לב היה מג"ד בצבא האוסטרי ופעיל בשוצבונד האוסטרי. המוכתר הוא יעקב סלומון. הוא ייצג את האסירים מול האסירים הערבים.

המפקדים

בעמוד הבא? העצורים בני-ירושלים. האם הכוונה לירושלמים מבין העצורים? זו ההשערה שלנו. כאן אנו פוגשים את ה"קוזק" השרירי – מחזיק עיפרון; את הילד הטוב המכונה "חבילות מאמאל'ה"; את "עבדאללה"; "יה-עיני"; ואת "טוישען" – חלפן ביידיש – כשכיסו וידיו מלאות בדולרים. אנחנו יודעים שצדקנו בזיהוי בני ירושלים כי עמוד לאחר-מכן מגיעים "התל-אביביים".

עמוד לאחר מכן החיפאים. ולאחר מכן הקיבוצניקים – בהם "אוקלוס"; "הבלרינה והחומוס"; "ארנבת"; וה"פריצ'ר" – המטיף של החבורה.

הקיבוצניקים

כיוון שקראנו קצת על מ"ג העצורים ברשת, ידענו שנפגוש דמות מוכרת ביותר ביניהם, ובכל זאת הייתה זו הפתעה משמחת להבחין בפניו המחייכים של מי שישרת לימים בתפקיד הרמטכ"ל הרביעי, שר החקלאות ושר הביטחון של מדינת ישראל – רב-אלוף משה דיין, אז צעיר חייכן בן 24.

משה דיין

ללא מדריך שילווה אותנו אל תוך האלבום, נשארים רבים מהציטוטים והאזכורים שבו בגדר חידות שלא פוענחו: למשל, בעמוד הלפני אחרון, מהי משמעות הכיתוב: "אינשאללה – פרג'י!!!", ומיהם "הקפטן והנחשים"? [הערה: פרג'י – מוסר לנו עמרי שבתאי שכותב תזה על מחנה מעצר מזרעה – הוא שחרור בשפת האסירים בתקופת המנדט]

הקפטן והנחשים

לסוף האלבום צורפה הידיעה המשמחת שהגיעה בתום כשנה וחצי של לחץ מקברניטי היישוב: "ה-43 משתחררים היום".

היה זה ב-17 בפברואר 1941 שיצאו המ"ג לחופשי. וכך נכתב שם: "משעות הבוקר אתמול זרמו לעין המפרץ, בקרבת עכו, במכוניות קטנות ובאוטובוסים בני משפחות האסירים ששוחררו מכלא, חבריהם וידידים. הקבוץ נועד כמקום לקבלת פניהם. שם סעדו בצהרים".

ה-43 משתחררים היום
  ארבעה חודשים משחרור העצורים מוצא עצמו משה דיין בפעולה במסגרת הפלמ"ח בסוריה לצד הכוחות הבריטים, פעולה שבה איבד את עינו השמאלית.  

מכירים או מכירות את ההקשר של הקריקטורות? יכולים לספר לנו עוד מידע? נשמח לשמוע בתגובות, או במייל: Chen.malul@nli.org.il    

כתבות נוספות

מהמדבר הפוליטי אל הג'ונגל: משה דיין בווייטנאם

מסמכים חושפים: כך ריגל ההגנה אחר בתי קפה ערביים בחיפה

הסיפור המדהים של החייל שתיעד את עצמו מחלץ גופות בסיוע חיילי אויב

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation