תמונות נדירות של כוכב הבמה אריק איינשטיין

הצצה אל הימים שבהם כיכב החייל המשוחרר על בימת "מועדון החמאם"

חן מלול | 26.11.18 |
Share
7345
אורי זוהר ואריק איינשטיין ב'משלי ערב', 1961

משמאל – פרסומת למזגן תדיראן, מימין – תיאור ארבעת שחקני ההצגה ובראשם הגיבור, צעיר אלמוני יחסית (ודאי בהשוואה למטאור אליו יהפוך עד סוף העשור) החייל המשוחרר אריק איינשטיין:

"בן למשפחה תימנית ידועה מעדן. הגיע ארצה ב"מרבד הקסמים" הפרוש כיום בלשכתו של ראש הממשלה לשעבר מר משה שרת. אביו, צורף ותיק מפולין, עובד כיועץ מס הכנסה במפעלי טקסטיל שמפו. אמו, שעבדה כטרקטוריסטית במשכית, קשורה לתאטרון בחבלי ירושלמי. אשתו של אריק היא גם אשתו של שר המסחר והתעשייה של ליבריה. בתו בת החמש של אריק היא בתו. מי שמכיר את אחיו זלמן אינו יכול להאמין שאריק הוא בן יחיד. תוכנותיו המשפחתיות ענפות. נוסף לבת הוא מקווה לגדל השנה זקן."

 

23
תכניית ההצגה "משלי ערב", עלתה ביוני 1961 במועדון החמאם. כל התמונות לקוחות מתוך ארכיון חיים חפר השמור בספרייה הלאומית. לחצו על התמונה להגדלה

 

כך נפתחה תכניית הערב הראשון של מועדון החמאם, שכלל את ההצגה משלי עָרַב יחד עם ההצגה אהבה ראשונה – שממנה לקוח התיאור המבדח המצורף.

הייתה זו הפעם הראשונה ששימש איינשטיין בתפקיד הראשי על במות ישראל שלא כחייל בלהקת הנח"ל, אף על פי שקדמו לה מספר תפקידי משנה בהצגות אחרות. היו אלה גם שתי הצגות הבכורה שהועלו בתאטרון שאליו הצטרף לא מכבר, "מועדון החמאם".

ביוני 61', החודש שבו נפתח באופן רשמי וחגיגי המועדון החדש, תאטרוני סאטירה ובידור כבר היו לצורת בידור מבוססת בארץ עוד מימי המנדט הבריטי – גם אם מעט סוערת. כשהגיע הקהל, הגיעה עמו לרוב הצנזורה (עד 48' הייתה זו הצנזורה הבריטית, מאז – הישראלית). וכשלא הגיע הקהל – זה היה גרוע בהרבה.

צמד המקימים, שבתקופה זו כבר הספיקו ללמוד דבר או שניים על הדרך הנכונה לבדר את העם היושב בציון, חזו בדמיונם מועדון מסוג אחר. כשאיתרו חיים חפר ודן בן-אמוץ את מקום פעילותם החדש-ישן, חמאם טורקי מוזנח שהיה צמוד לבית הסראייה הישן ביפו, הבינו מיד שבכך נפתרה טרחה נוספת: מציאת שם חדש לפרויקט השאפתני. מועדון החמאם נולד.

 

12
צוות ההצגה 'משלי ערב'. מימין לשמאל: עליזה רוזן, אריק איינשטיין, אורי זוהר ורחל אטאס. לחצו על התמונה להגדלה

 

בזכות הארכיון העשיר שתרם חיים חפר המנוח לספרייה הלאומית נוכל להתחקות אחר ערב הפתיחה של המועדון, כמו גם אחר שאר שש שנות פעילותו בגלגולו המקורי.

בתיק הארכיוני הקרוי 'משלי ערב', אנו מוצאים טיוטות מקוריות של חפר להצגה המרכזית – חלקן בכתב ידו הברור וחלקן מודפסות במכונת כתיבה ומשובצות הערות בעט. התיק, שנשמר בקפידה כך שדבר לא יאבד, מכיל מערכונים ופזמונים שהופיעו במופע המקורי מ-61', אך עם הערות ותיקונים (וכן פזמונים נוספים) עבור ההפקה המאוחרת משנת 1982 שעלתה בפתיחתו המחודשת הצנועה של מועדון החמאם.

את המשיכה העמוקה של אנשי הפלמ"ח לתרבות הערבית, ומעל הכל לשפה הערבית, ייבאו איתם חפר ובן-אמוץ להצגת הבכורה של החמאם, משלי ערב, אותה תיבלו בהמון הומור – הומור לשוני וגם קומדיית מצבים מביכים שמרביתם תוצאה של אי הבנה בין-תרבותית (מזרחים-אשכנזים) ובין-דתית (יהודים-ערבים). כבר בשיר הפותח של ההצגה, שנפתח בברכת הערבית 'אהלן וסהלן' שגוירה זה מכבר, קובעות הדמויות הראשיות כי "פה כולנו בני דודים, ערבים ויהודים". על רקע החמאם התורכי שבו הוקם המועדון, שריד השלטון העות'מאני בן חמש מאות השנים בארץ, נטענו מילים אלו במשמעות מיוחדת.

 

12
אריק איינשטיין ורחל אטאס מופיעים בפני קהל, הצגת משלי ערב. לחצו על התמונה להגדלה

 

לא נוכל לרדת לעומקה של ההצגה, אז נציין שיר נוסף אחד שספק אם היה "עובר מסך" בימינו. השיר מחמוד המספר את קורות ה"גוי החמוד" – פוליטיקלי קורקט לא היה בראש מעיניי התקופה – חושף משהו מהזהות החצויה והבלתי אפשרית של ערביי המדינה החדשה, ועל הדרך גם של יהודיהּ. ההצגה, המבקשת קירבה ערבית-יהודית, לא מפחדת להציג גם שאלות וסייגים נוקבים ובו בזמן מצופים בהומור מתקתק שמסייע, אולי, בבליעת הגלולה המרה. גם בכך אין כל חדש, זו הרי מהותה של כל סאטירה טובה.

צפו בסדרת התצלומים המלאה מההצגה "משלי ערב" מארכיון חיים חפר

יכולות השירה של איינשטיין – הקול, ההגשה והחיבור של השניים לטקסט שלפניו, גויסו בעיקר עבור ההצגה השנייה באותו ערב, אהבה ראשונה. ללהקת הנח"ל התקבל איינשטיין כשחקן, אף על פי שזכה גם לשיר כמה שירים במהלך שירותו. במועדון החמאם שימש "אריק", כפי שדבק בו הכינוי הפמיליארי שבו נודע מאז, גם כשחקן וגם כזמר. אהבה ראשונה נוצר כמעין-מחזמר אד הוק בביצוע 'שלישיית גשר הירקון' – להקה שהוקמה עבור המועדון והורכבה מאריק איינשטיין, בני אמדורסקי ויהורם גאון.

 

23
איינשטיין משחק בהצגת 'אהבה ראשונה'. לחצו על התמונה להגדלה

 

באוטוביוגרפיה שחיבר במאי החמאם שמואל בונים כתב על הצמד זוהר/איינשטיין: "אורי זוהר ואריק איינשטיין הקימו כאן צמד נפלא שהחזיק שנים רבות עד שהאחד נפל בתשובה. כבר מן התוכנית הראשונה נהר הקהל ל"החמאם", גם בזכות ההצגה וגם בזכות חנו של המקום."

 

23
הבמאי שמואל בּוּנים מאפר את אריק איינשטיין לקראת הצגת משלי ערב. משמאלם אורי זוהר. לחצו על התמונה להגדלה

ואכן, התגובות מיהרו לשבח את תכניית המועדון החדש ואת צוות השחקנים. מבקר התיאטרון של עיתון דבר בירך על הקמת מועדון החמאם ובביקורת על ההצגה השנייה שהועלתה, תל-אביב הקטנה, בכך ששיבח "ראשית כל… את ההתמזגות הנפלאה של תוכן ההצגה עם הרקע שלה: בית-מרחץ תורכי נשאר מה שהינו על אף השיפוצים והשינויים… כזאת היתה הצגת "משלי ערב", כזאת גם "תל-אביב הקטנה"." (מצוטט מתוך הביקורת "תל-אביב הקטנה" ב"חמאם", מאת רן זאב, התפרסם בעיתון דבר בתאריך ה-29 בספטמבר 1961).

 

123
ביקורת תאטרון התפרסם בעיתון דבר מה-17 באוגוסט 1962. לחצו על התמונה להגדלה

 

באוגוסט של השנה שלאחר מכן היה אותו עיתון, דבר, מסויג יותר:

"לאן נעלם ההומור הישראלי?"

"הוא ירד ליפו. לאחר הפסקה ארוכה מאד ראיתי ב"חמאם" היפואי שני מבצעים של הצוות בן-אמוץ-חפר-בונים: "תל אביב הקטנה" ו"משלי ערב". אינני סבור, השלישיה חידשה דבר. זה מכבר קבעו האנשים לעצמם מתכונת, וכל עוגה חדשה דומה לקודמתה. הם אינם מחקים איש, הם מחקים רק את עצמם. ובכל זאת נהניתי הנאה שלמה. לשלום-עליכם לא קם, לפי שעה, יורש בישראל הנבנית, ועד שיקום נלך ל"חמאם"." (מצוטט מתוך ביקורת מנצחים, זמרות – ופינת הצחוק, התפרסם בעיתון דבר בתאריך ה-17 באוגוסט 1962)

גם בתכניית הערב השני שחיברו חפר ובן-אמוץ שהועלתה גם היא בשנת 1961, ובמרכזה ההצגה תל-אביב הקטנה, שיחק איינשטיין בתפקיד הראשי. הייתה זו ודאי סגירת מעגל לבחור הצעיר שנולד וגדל באותה תל-אביב, אז עדיין קטנה, ובה התוודע מרחוק לפועלו של מעסיקו העתידי חיים חפר, אותו יפגוש פנים אל פנים בתקופת שירותו הצבאי (1959-1956). סביר שעשה הצעיר הגבוה, יפה התואר והבטוח (מאוד) בעצמו רושם עצום על חפר, שליהק אותו עם שחרורו מצה"ל. תל-אביב הקטנה הייתה גם ההצגה האחרונה שבה שיחק איינשטיין במועדון.

צפו בסדרת התצלומים המלאה מההצגה "תל-אביב הקטנה" מארכיון חיים חפר

 

23
אריק איינשטיין ואורי זוהר משחקים בהצגת 'תל-אביב הקטנה'. לחצו על התמונה להגדלה

 

עם השנים הקדיש איינשטיין יותר ויותר מזמנו לעשייה מוזיקלית, עד שזנח לחלוטין את המשחק בתאטרון – וזאת למרות התפקידים הרבים והמגוונים שבהם זכה מיד עם שחרורו ולאורך כל שנות השישים. את קריירת המשחק ימשיך לפתח בעיקר על המסך הגדול בסרטי חברו ושותפו להצגת משלי ערב, אורי זוהר. זכורה לטובה גם הופעתו בסרט סאלח שבתי לאפרים קישון. אלבום הבכורה המלא הראשון שהוציא אריק איינשטיין במרץ 1966 ייקרא "שר בשבילך". מאז ילך ויידרך כוכבו ולא יידעך עוד. לחזור לתאטרון הוא כבר לא יחזור.

בכתבה זו התמקדנו בעיקר בתפקידו של איינשטיין במועדון החמאם, אך ראוי לציין את שמות שותפיו להפקות הראשונות בחמאם. אורי זוהר, רחל אטאס ועליזה רוזן שיחקו לצד איינשטיין בהצגות משלי ערב ותל-אביב הקטנה. שמואל בונים ביים את שתי ההצגות, אותן חיברו חפר ובן-אמוץ. דני קרוון קיבל קרדיט כצייר, ו"ליד הפסנתר" ישבה סופי ליג'י.

 

לקריאה נוספת:

'כאן בונים', שמואל בונים, הוצאת דביר, 1994

'רוק ישראלי: 1973-1967', נעם רפופורט, הוצאת מרום – תרבות ישראלית, 2018

 

כתבות נוספות

נדיר: אריק איינשטיין מצייר ומסכם את שירותו בלהקת הנח"ל

סע לאט: נוסעים במכונית הישנה עם אריק איינשטיין

המשוחרר הטרי אריק איינשטיין שר על השעות הקטנות של הלילה

הסיפור מאחורי "עָטוּר מִצְחֵךְ"

ככה הם נראו פעם: מסע מצולם בעקבות זמרי ישראל




חן מלול

הגעתם לספרייה ואתם מחפשים את חן מלול? אין בעיה, רואים את הר הספרים הזה שעומד כל רגע לקרוס? חן יושב מאחוריו. תחביבים: לקרוא על היסטוריה, לכתוב על היסטוריה ולדבר על היסטוריה.
לכתבות נוספות של חן מלול >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו