אריק איינשטיין בן העשרים שר על השעות הקטנות של הלילה

האזינו להקלטה נדירה ומוקדמת של אריק איינשטיין

הדר בן-יהודה | 26.11.18 |
Share
אריק איינשטיין ודינה דורון בהצגה "אירמה לה דוס". צילום: ירון מירלין, מתוך הספר "זו אותה האהבה"
אריק איינשטיין ודינה דורון בהצגה "אירמה לה דוס". צילום: ירון מירלין, מתוך הספר "זו אותה האהבה"

הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה 
הֵן אוּלַי הַגְּדוֹלוֹת בֶּאֱמֶת. 
בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה 
הָעוֹלָם אֶת הַהֶגֶה שׁוֹמֵט

 

זו הייתה אחת ההקלטות הראשונות של אריק איינשטיין. המשוחרר הטרי מלהקת הנח"ל הקליט אותה כשהיה בן 20 בלבד. השנה הייתה 1959, והתקופה – כשאיינשטיין היה חבר בתיאטרון סמבטיון, קבוצת תיאטרון סאטירית שפעלה בין 1960-1957.

האם אתם מצליחים לזהות את קולו? עם הדיקציה השואפת לשלמות והדיוק המוזיקלי שהקפידו עליהם באותה תקופה? ועם רעשי ההקלטה ברקע?

הנה "השעות הקטנות של הלילה" עם התום והקסם של הימים ההם:


אריק איינשטיין שר "השעות הקטנות של הלילה", 1959. מתוך אוסף תקליטי "קול ישראל", K-02428, ארכיון הצליל הלאומי

את מילות השיר כתב יוסי גמזו, משורר, מתרגם, פזמונאי ומרצה לספרות עברית. בראיון ליעקב בר-און (מעריב, 2018) סיפר גמזו שאיינשטיין "שר בתיאטרון ‘סמבטיון’ את השיר ‘השעות הקטנות של הלילה’, שכתבתי לו עם הלחן הנפלא של יוחנן זראי והיה הלהיט הראשון שלו מאז להקת הנח”ל."

המלחין יוחנן זראי, העניק לאיינשטיין מנגינה לעוד להיט – "רוח סתיו".

אריק איינשטיין מספר: "את 'רוח סתיו' אני מחשיב כשיר הסולו הראשון שלי. שם עשיתי את הנזק ושרתי 'לַנְעָרָה שוב אין אומרים' במקום 'לַנַּעֲרָה'. מה שהפליא אותי אחרי שגיליתי את הטעות הזאת כמה שנים אחר-כך, זה שאף אחד לא אמר לי שום דבר, לא העיר שנְעָרָה זה הקול שמשמיע החמור… קשה להגיד שלא התייחסנו אז לטקסטים, אבל הגישה, ההבנה, היו אחרות."

(אריק איינשטיין לעֵלי מוהר מתוך "זו אותה האהבה – ביוגרפיה בראשי פרקים", דניאלה די-נור, 2006)

8
השד יודע: תכנית ו' / סמבטיון, ארכיון נעמי שמר, ארכיון הצליל הלאומי

 

8
רשימת השירים ב"השד יודע": תכנית ו' / סמבטיון, ארכיון נעמי שמר, מחלקת המוזיקה

"היינו שרים כולנו עם רֵישׁ, כלומר עם רֵישׁ לשונית, לא גרונית. גם בתיאטרון כולנו דיברנו עם רֵישׁ. זה מה שהיה נהוג, זה מה שירשנו מהדור הקודם. עד שלב מאוחר מאוד המשכנו לדבר עם רֵישׁ ולשיר עם רֵישׁ. עזבנו אותה כי הסגנון השתנה. פתאום זה צלצל לא טבעי בפה וכולם עברו לשיר עם רֵישׁ רגילה, דיבורית. אני עזבתי סופית את הרֵישׁ רק לפני חמש-שש שנים. יש כאלה שהתחילו בזה הרבה קודם. לי בהתחלה זה צרם, כי זה הריח לי קצת כמו זלזול בשפה. אבל לא. גם בתיאטרון היום כבר לא מדברים עם רֵישׁ. יש כאלה שהרֵישׁ אצלם היא טבעית, ותענוג לשמוע אנשים שמדברים גם עם חֵית ועַיִן. זה תענוג, זאת עברית במיטבה, אבל רק כשזה באמת טבעי."

(אריק איינשטיין לעֵלי מוהר מתוך "זו אותה האהבה – ביוגרפיה בראשי פרקים", דניאלה די-נור, 2006)

תקליטור "קול ישראל" עם הבצוע לשיר
"השעות הקטנות של הלילה", מתוך אוסף תקליטי "קול ישראל", K-02428, ארכיון הצליל הלאומי

"השעות הקטנות של הלילה" פתח את תקליט-הסולו הראשון של איינשטיין שהתפרסם ב-1964 – מיני תקליט ובו ארבעה שירים.

כעבור 13 שנים בחר איינשטיין להקליט מחדש את השיר לסדרת התקליטים "ארץ ישראל הישנה והטובה" (חלק ג'). מדי פעם היה איינשטיין חוזר ומקליט מחדש שיר כאשר איזה דבר הפריע לו בהקלטה הקודמת או כאשר בחלוף השנים ראה את השיר באור אחר.

הנה השיר "השעות הקטנות של הלילה בביצוע ה"אריק איינשטייני" המאוחר והמוכר:

 

הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
הֵן אוּלַי הַגְּדוֹלוֹת בֶּאֱמֶת.
בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
הָעוֹלָם אֶת הַהֶגֶה שׁוֹמֵט

וְחָפְשִׁי מִתְּכָכִים וּמִבֶּצַע
וְתַמִּים כְּתִינוֹק בֶּן יוֹמוֹ
הוּא דּוֹלֶה מֵאוֹקְיָנוֹס הַנֶּצַח
הֲמוֹנֵי אַלְמֻגֵּי חֲלוֹמוֹת

אָז הָרוּחַ עוֹבֵר חֲרִישִׁי
בֵּין אַחַת לָאַחַת וּשְׁלוֹשִׁים
וּמַרְגִּיעַ בַּיָּם סְעָרָה
וּכְבָר שְׁתַּיִם פָּחוֹת עֲשָׂרָה

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
מְלַוִּים אֶל בִּיתָן אֲהוּבוֹת.
בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
מַשְׁכִּימִים מְטַאטְאֵי הָרְחוֹבוֹת

וְחֻרְשׁוֹת הַתַּנִּים וְהָאֹרֶן
לוֹחֲשׁוֹת אֶל הַוָּאדִי סוֹדוֹת
וְחוֹבְשִׁים אֶת פִּצְעֵי הַבַּצֹּרֶת
הַטְּלָלִים הַיּוֹרְדִים לַשָּׂדוֹת

אָז הָרוּחַ עוֹבֵר חֲרִישִׁי
וְנוֹשֵׁק לְצַמְּרוֹת הַבְּרוֹשִׁים,
וּמוֹסִיף בַּטַּיֶּלֶת לִגְלֹשׁ
וּכְבָר שְׂבַע דַּקּוֹת לְשָׁלֹשׁ

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
נִרְתָּמוֹת רַכְּבוֹת הַמַּשָּׂא.
בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
אִמָּא שׁוּב אֶת יַלְדָּהּ מְכַסָּה

וְיוֹצְאוֹת הַפְרִִִיגָטוֹת לְשַׁיִט
וְרוֹכְלֵי הַסִּדְקִית עֲשִׁירִים,
בְּחָלְמָם עַל מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם
שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָהּ רַק בַּשִּׁירִים

אָז הָרוּחַ עוֹבֵר חֲרִישִׁי
בֵּין אַרְבַּע לְחָמֵשׁ וּשְׁלוֹשִׁים,
וּבַבֹּקֶר מוֹצְאִים אֲחָדִים
אֶת שְׁבִילֵי הֶחָלָב בְּכַדִּים.

 

אריק איינשטיין עשה דרך ארוכה מהיותו כוכב צעיר עטור להיטים שחיברו לו גדולי הכותבים והמלחינים של התקופה ועד שנעשה למי שלקח חלק מרכזי במהפכה מוזיקלית שהתרחשה בארץ, גילה וקיבץ סביבו יוצרים מוכשרים ובהמשך נעשה ליוצר שחיבר את המילים לחלק גדול משיריו.

בהקדמה לספר "זו אותה האהבה – ביוגרפיה בראשי פרקים", דניאלה די-נור, 2006, כותב עֵלי מוהר באהבה על "הקול המוכר שהוא תמיד קרוב ואינטימי, לעתים צעיר ובודד ומהורהר, ולרוב עצוב ומחויך בעת ובעונה אחת ותמיד יוצא מן הלב, ואולי גם משום כך יוצא הלב אליו.

"עם השנים העמיק הקול הזה והתחספס. הוא אינו רך עוד כקולו של העלם ששר על הש‎‏ׂדרות, העיר והלילה הזה, ויש שהוא מר וכואב ומתריס ופגוע. אבל בכל גלגוליו הוא נותר יחיד ומיוחד בנוף שאותו הוא מלווה כבר קרוב לחמישים שנה, נוף שנשמרים בו, בלי הבדל של ישן וחדש, כל השירים, כל התקופות, כל הקולות של אריק איינשטיין, וכך גם ערב סתיו רחוק יכול להיוולד בו מחדש, כשלפתע עולה שוב מן הרדיו הקול המוכר, הצעיר לנצח: 'אל תתביש, הייה עצוב, אל תצטער אם תצטער'… הקול הזה הוא לב אמנותו שלאריק איינשטיין, היסוד הפלאי, החידתי של יצירתו."

רוצים לגלות את כל הסיפורים שמאחורי השירים האהובים?
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "הסיפור מאחורי":

 

 

כתבות נוספות

נדיר: אריק איינשטיין מצייר ומסכם את שירותו בלהקת הנח"ל

סע לאט: נוסעים במכונית הישנה עם אריק איינשטיין

הסיפור מאחורי "עָטוּר מִצְחֵךְ"

הכירו את דינה ברזילי ארבע תשע שש שלוש חמש אחד

ככה הם נראו פעם: מסע מצולם בעקבות זמרי ישראל

זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו



הדר בן-יהודה

מחברת תסריטים, מתרגלת טאי צ'י ויודעת איך להתאים לאנשים את הספר שהכי מתאים להם בדיוק עכשיו. יום אחד אכתוב אותו.

לכתבות נוספות של הדר בן-יהודה >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו