סצנות מעולם הולך ונכחד

כמו רבים מבני דורו, בחר אלפונס לוי לעזוב את קהילתו המסורתית ולעבור לעיר הגדולה. לאחר שעשה לעצמו שם של צייר סאטירי, בחר להקדיש את הקריירה המאוחרת שלו דווקא לתיעוד הקהילה שנטש מאחור.

חן מלול
06.02.2018
חשיפת הקוגל. איורו של אלפונס לוי שהתפרסם על ידי ההוצאה לאור של הצלם והמו"ל הצרפתי Etienne Neurdein , מתוך אוספי הספרייה הלאומית

בשנת 1860, והוא בן 17, עזב אלפונס לוי את בית הוריו שבאזלס הכפרית ויצא אל פריז במטרה לפתח את כישרון הציור שלו. הוא מצא עבודה בתור שוליה לצייר והפסל ז'אן-לאון גרום. בגיל 22 החל לבסס את מעמדו כמאייר קומי המגיב על אירועי השעה, ועבד עבור שורה של מגזינים צרפתיים נחשבים. הוא הגחיך בציוריו את שלטונו המושחת ואופיו הגחמני של הקיסר נפוליאון השלישי, תקף את שני הצדדים במלחמת פרוסיה-צרפת והעמיד את עטו בשירות המהפכנים של הקומונה הפריזאית לאחר התבוסה הצרפתית במלחמה – אותה תבוסה שלאחריה הועברו אלזס ולוריין לידיי גרמניה שהוקמה לא מכבר.  

אלפונס לוי בשנות החמישים לחייו, תמונה משנת 1895. מקור: אתר צרפתי המוקדש לפועלו וחייו
 

היו שסברו שהטלטלות הפוליטיות והחברתיות האדירות שחזה בהן, וההתפכחות הכואבת שהייתה מנת חלקו של הצייר הפרוגרסיבי, הן שהובילו את לוי להקדיש חלק ניכר מהקריירה המאוחרת שלו לעיסוק בעולם שליו יותר, עולם שעזב בהיותו לא יותר מנער. אך התבוננות מעמיקה יותר בקריירה של לוי מגלה סיפור אחר.

כבר בשנות השלושים לחייו חבר לוי למספר עיתונאים (ביניהם דניאל שטובן ולאון קהון) ואייר עבורם סצנות שונות מחייהן של משפחות יהודיות-מסורתיות, חיים שהיו שונים בתכלית מחייו של האמן הפריזאי. ההחלטה להקדיש את האנרגיה היצירתית שלו לעיסוק בנושאים יהודיים-מסורתיים הייתה החלטה מודעת מצדו של הצייר: הוא חזר בציוריו אל מחוזות ילדותו באלזס כיוון שהאמין שדרך חיים זו עתידה להיכחד באירופה.

במאה שבה חומות הגטו היהודי שעוד נותרו באירופה נפרצו זו אחר זו, סיפקו הסצינות שצייר אלפונס לוי צורך מהותי. יהודים אירופאיים שנהרו לאיזור כדי לנצל את האפשרויות החדשות והמסעירות שנפתחו בפניהם בערים הגדולות של מערב אירופה ואמריקה, נעזרו ביצירותיו של לוי כבגשר אל העבר המסורתי ההולך והנעלם. יצירות אלו הופיעו לא רק בעיתונים ובספרים פרי עטם של כותבים אחרים, אלא הודפסו כגלויות יחידות.  

קוגל לשבת
מתפללים למזרח
חצר בית כנסת בעיצומו של יום כיפור
הכנעת קניידלך לשבת
שבת
אתרוג
FL16157514
סדר פסח
עוגה מתוקה (קוגלהוף)
יהודי מתפלל בכוונה
למדן
מירוק כלי נחושת לכבוד שבת
דגים לסעודת השבת
הכנת אטריות לכבוד שבת
הדלקת נרות שבת
תפילה בבית הכנסת ביום הכיפורים
סבתא מחלקת ביצים לנכדיה לכבוד הפסח
נרות חנוכה
יהודי מכבד את רעהו בקמצוץ טבק להרחה בעת תפילות ראש השנה
נער עם רבו, קורא מתוך פרשת השבוע במסגרת שיעור עברית
 

בשנת 1902 הוציא לוי לאור את הספר "ציורים מחיי היהודים", בו איגד את היצירות הנבחרות שלו. גם בעיסוק מסורתי זה לא זנח לוי את נטיותיו הפוליטיות הקודמות: את הספר פותחת הקדמתו של המבקר הספרותי והאנרכיסט הצרפתי-יהודי ברנרד לזאר.      

כתבות נוספות

כשחייהם ומותם של שלושה דורות דחוסים לתוך סידור תפילה אחד

שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה"

1695: מה נעדר מדיפלומת הרופא של הצעיר הגרמני?  

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation