הפרשנות החדשה והמפתיעה שמעניק הקוראן לסיפור אשת פוטיפר
כולנו מכירים את סיפורו של יוסף המקראי – כיצד רב עם אחיו, נזרק לבור, נמכר לעבדות ועלה לגדולה במצרים – אך האם ידעתם שיוסף המקראי חי חיים מקבילים ועשירים במסורת המוסלמית? לכבוד פרשת השבוע, היא פרשת וישב – סיפורו של יוסף במסורת המוסלמית.
"סורת יוסוף" (פרק 12 בקוראן) עוקבת אחר קורותיו של רועה צאן צעיר שחלם חלומות המצליח להסתכסך עם אחיו, להימכר לעבדות ולעלות לגדולה במצרים. הסטייה העיקרית מהסיפור התנ"כי המוכר נוגע לאפיזודת אשת פוטיפר.
בתנ"ך מנסה אשת פוטיפר לפתות את העבד שלה, את יוסף, על מנת שישכב עימה. יוסף מסרב להתמסר ונמלט מהמקום. בקוראן, אשת פוטיפר, הנקראת אשת אל-עזיז, זוכה לסיפור קצת אחר.
כך למשל, באחת הסצנות בסיפור, מגלות נשות החברה הגבוהה במצרים על ניסיון הפיתוי של יוסף ולועגות לאשת אל-עזיז על שהתאהבה בעבד כנעני. היא מחליטה ללמדן לקח ומזמינה את הנשים לארוחה בביתה. היא מחלקת להן פירות וסכינים, וכשיוסוף נכנס אל החדר – יופיו מכה את הנשים בתדהמה ובהיסח הדעת הן חותכות את אצבעותיהן, במקום את הפירות שבידן.
הגרסה המרתקת הזו, שנודעה להאדיר את ערך ההתנזרות – ערך מרכזי בקוראן, התחבבה בחזרה על פרשנים יהודים רבים ומצאה את דרכה, בהתאמות ובשינויים נוספים, לסיפורי עם יהודיים אודות יוסף שלנו.
סיפור יוסוף שימש כחומר בידיהם של משוררים מיסטיים רבים בפרס, שעיבדו את גרעין הסיפור המופיע בקוראן לסיפור הידוע על זוליכה ויוסוף.
המשורר הפרסי נז'מה מגנג'ה (נפטר בשנת 1209) היה הראשון לספר את סיפורה של זוליכה אשת פוטיפר. גרסת אל ג'אמי (נפטר בשנת 1492) נחשבת לאחת הגרסאות המוכרות של הסיפור רב הפנים הזה, שסופר לראשונה בידי המשורר הפרסי הנודע נז'אמי. בגרסה של ג'אמי, פוגשת זוליכה לקראת סוף חייה את יוסוף העומד בצד הדרך שבה הלכה. יוסוף, שהתרשם עמוקות מחסידותיה וצניעות הליכותיה, העניק לה משאלה. בספרייה הלאומית שמור כתב יד שהועתק באיראן בשנת 1838, ובו מופיעה גרסת ג'אמי יחד עם איורים מהפנטים של המתרחש.
משאלתה של זולכיה?
להיוולד מחדש ככלה צעירה, שאותה יישא יוסוף. לאחר שהעניק לה משאלה זו, חיו הזוג יחדיו. אך האיחוד לא ערך זמן רב כיוון שיוסוף בסיפור שימש כמטפורה לאל. האיחוד הזמני, כך מובטח לנו הקוראים, יושלם בעולם הבא.
החברה השוויצרית שצבעה את ארץ ישראל בכל צבעי הקשת
אלבום תמונות נדיר חושף תצלומים מחיי השומרונים בשכם של ראשית המאה העשרים
תגובות על כתבה זו