ברכת יום ההולדת הגיאומטרית שהעניק הרב שלמה שפירא לבנו

בגיל 34 זכה הרמן צבי שפירא, הוגה רעיון הקרן הקיימת, לברכה הראויה לעתיד המזהיר שעוד צפוי לו

חן מלול
14.11.2018
32

'הוגה רעיון הקמת הקרן הקיימת לישראל' ו'אחד מראשי התנועה הציונית' הם רק שניים מהתארים בה ייתקל גולש האינטרנט כשיקיש את השם צבי הרמן שפירא במנוע החיפוש המועדף עליו.

מכריו של שפירא בחייו (1898-1840) קשרו לראשו כתרים רבים נוספים: בהקדמה לכתביו הציוניים, למשל, נכתב על הרמן צבי כי "איש פלאים היה שפירא, איש פלאים – בגלגוליו ובנדודיו, בתכונותיו ובשאיפותיו, ועל כולם – בחזיונותיו ובחלומותיו". ובאמת, היכרות שטחית בלבד עם הביוגרפיה של האיש תספיק כדי להיווכח בעובדה חשובה לגבי התנועה הלאומית אליה השתייך ואותה סייע לייסד: התנועה הציונית.

בראשיתה, התנועה הציונית משכה אל שורותיה אנשים שהיו לא רק משוגעים לדבר (ונחוצה לא מעט חירות מחשבתית כדי להאמין במפעל האדירים הציוני לנוכח המציאות הקשה), אלא גם בעלי יכולות ארגון ומנהיגות שישולבו בחזיון הציוני המעורפל עדיין. שפירא התאים היטב לקטגוריה זו.

1
דיוקן של צבי הרמן שפירא. גלויות אלו יצאו לאור בהוצאת "לבנון", ורשה, כנראה לפני מלחמת העולם הראשונה. מתוך אוסף שבדרון בספרייה הלאומית

קיצור תולדות חיי שפירא נוכל למצוא במספר מקורות כתובים אודותיו: בהקדמה לכתביו הציוניים שכבר הוזכרו, במאמרי עיתונות המבכים את לכתו בשנת תרנ"ח/1898, ובערך המפורט המופיע ב'לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים' בעריכת גצל קרסל.

ממקורות אלה אנו למדים על האיש שהיה, על יכולות הארגון שלו, על חיבתו למסורת ישראל, על כך שבשנת ה-24 לחייו שימש כבר כרב וראש ישיבה בעיר הליטאית בירטושלא, על הצלחותיו העסקיות כסוחר, על התעקשותו להשתלם גם ב"לימודים החיצוניים" – בייחוד לימודי המתמטיקה שעליהם זכה בתואר דוקטור לאחר קשיים ותלאות רבים.

בנוסף אנו למדים על הדרך שבה השפיעו לימודיו על שני חידושיו הגדולים: רעיון הקמת האוניברסיטה העברית והתכנית להקמת הקרן הקיימת לישראל אותו העלה שפירא בקונגרס הציוני הראשון.

כתב יד מעניין, שנמסר לספרייה הלאומית על ידי משפחת שפירא ב-1937, ושמור כיום באוסף 'שירים לעת מצוא' במחלקת הארכיונים, מספק הצצה לפן עלום יחסית בחייו של המנהיג המוערך אך הנשכח, חיי המשפחה של הרמן צבי שפירא.

1
הברכה שחיבר שלמה שפירא לבנו. לחצו על התמונה להגדלה

בשנת 1874, כעשור בטרם הוקמה אגודת חיבת-ציון אליה יצטרף שפירא כמעט מיד עם הקמתה, חיבר אביו של הרמן צבי שיר ברכה ליום ההולדת של בנו בן ה-34.

הרב שלמה שפירא, אביו של הרמן צבי, נועד בעצמו כרב חשוב וכידען מופלג שכל שאיפתו לבנו הייתה שישמש רב בישראל. הרב שלמה שפירא העניק לבנו שיר הכולל 21 שורות כפולות הכלואות בתוך שני מעגלים.

במעגל הפנימי, השלישי במספר, כתב האב את המילים '[ל]מזל טוב'. המעגל החיצוני ביותר בנוי מאקרוסטיכון המרכיב את המילים: "לכבוד בני היקר צבי הירש נ"י (ראשי תיבות של: נרו יאיר)", בעוד שהאקרוסטיכון במעגל האמצעי מרכיב את המשפט: "לב טהור ברא לו עליון ורוח נכון חדש בקרבו לעד" – משפט המהווה פרפראזה על פסוק מתהילים נ"א י"ב: "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי", עם תוספת: "לשלמה בני צבי שאלתי" החורגת בחלקה מהמעגל.

עשרים ואחד הזוגות של שורות השיר מתמזגות לכדי צורה כעין כוכב. טכניקה מעניינת זו מזכירה את אמנות המיקרוגרפיה של הרכבת ציורים מאותיות הטקסט הידועה במיוחד מכתבי-יד מקראיים עם מסורה.

ב"רשימה אוטוביוגרפית" שחיבר הרמן צבי ציין כי "אבי (הרב שלמה שפירא) היה מלומד עברי וביחוד היה רב כשרונו בשירה העברית… את התנ"ך ידע בעל-פה עד כדי לכתוב המסורה מלה במלה בלי שיצטרך לקרוא בספר. לאחר-כך ידע גם את המשנה בעל-פה מלה במלה. מלבד התלמוד ידע היטב את כל הספרות העתיקה ואת כל הספרות הפילוסופית של ימי הביניים ואת ספרי המוסר וכמו כן ידע במתימטיקה, אסטרונומיה וידיעת הטבע עד כמה שהלימודים האלה נמצאו בספרות העברית". הברכה שהעניק שלמה שפירא לבנו היא הוכחה לידע העצום שצבר, לכשרונו הפיוטי וליכולותיו האמנותיות גם יחד.

ברכה מרגשת זו אף ממקמת אותנו ברגע מעניין בביוגרפיה של הרמן צבי שפירא: עשרות שנים לפני שישתתף הרב והמתמטיקאי היהודי בקביעת גורל עמו, הכירו הסובבים אותו (ובראשם אביו) ברוח הנכונה והחדשה ובלב הטהור שהעניק האל למנהיג הציוני לעתיד.  

כתבות נוספות

מיקרוגרפיה -– אמנות הציור באותיות

כתבי יד: הקסם שמסתתר בחתימת המעתיק

הנדוניה לא מספיקה? ערכו הגרלה לטובת הכנסת כלה 1695: מה נעדר מדיפלומת הרופא של הצעיר הגרמני?

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation