הרבה עבר על יונתן הקטן. אם לא די בטרגדיה של החור במכנסיו, אפילו זהותו לא ממש הייתה ברורה לו. האם הוא באמת יונתן? או אולי גיבורנו נקרא בכלל גד? ואולי בכלל שמואל? אז אחת לתמיד, אנחנו גאים להציג את גלגולי שיר הילדים הכי מפורסם שיש.
הַאנְס הקטן
נתחיל בעובדה די ידועה. הלחן הפשוט של השיר הומצא מתישהו בגרמניה של תחילת המאה ה-19, ואולי אפילו קצת קודם. ללחן הכה מוכר, בן חמישה תווים בסך הכול, נכתבו כמה טקסטים, שאחד מהם הוא השיר "Hanschen Klein" של פרנץ וידמן מדרזדן שבגרמניה:
Hänschen klein
Ging allein
In die weite Welt hinein.
Stock und Hut
Steh'n ihm gut,
Ist gar wohlgemut.
Aber Mama weinet sehr,
Hat ja nun kein Hänschen mehr!
„Wünsch dir Glück!“
Sagt ihr Blick,
„Kehr’ nur bald zurück!“
והנה מצאנו בארכיון הצליל את הגננת חנה צפירה שרה את השיר בגרמנית:
והנה התרגום לעברית לבית הראשון של "הַאנְס הקטן":
הַאנְס הקטן
יצא לבדו
לעולם הרחב.
מקל הליכה וכובע
הולמים אותו מאוד
ורוחו אפילו עולצת.
אבל אמא בוכה מאוד,
עתה הרי כבר אין לה הַאנְס קטן.
"בהצלחה!"
מאחל מבטה,
"רק שתשוב במהרה!"
גד הקט
כמו שירים רבים שעליהם גדלנו, גם שיר זה הגיע לארץ ישראל דרך העולים שהכירו אותו מילדותם ועיבדו אותו לעברית. מי שהיו כוח החלוץ בתחום הזה, הן כמובן הגננות של היישוב היהודי שחיפשו שירים ללמד את הילדים.
"כולנו העתקנו את הגן הגרמני על חומריו, מכשיריו שיריו וסיפוריו", שחזרה אחת הגננות הראשונות של היישוב העברי תרצה קטינקא במאמר שכתבה בגיליון "הד הגן" בשנת 1937. "את החומר הספרותי היינו שואבות מתוך ספרים גרמנים: ספר שירים מגרמניה היה איתנו והיינו מתרגמות כל שיר, אשר היה דרוש לנו. לא היה שיר מקורי לגן".
בהמשך מציגה קטינקא את אחד השירים המתורגמים:
בתיעודים הראשונים של השיר בעברית, אנחנו מוצאים אותו בעיקר תחת השם "הנודד הקטן", ובדומה לגרסה המקורית הוא מדבר על ילד קטן שיוצא למסע.
הנה השיר כפי שמביא אותו הסופר והמתרגם פסח קפלן ב"ספר הזמירות" שהוציא לאור בוורשה, בשנת 1913:
כעבור שלוש שנים, גם כן בוורשה, מופיע תרגום דומה לשיר במקראה הפופולרית לילדים "ראשית דעת". גם בה הופיע השיר תחת השם "הנודד הקטן" וגם בה הגיבור שלנו נקרא "גד":
שמואליק שנעק / הערשל קליין
דרך אגב, "הַאנְס הקטן" זכה לחיים לא רק בשפה העברית המתחדשת, אלא גם ביידיש.
את הַאנְס / יונתן מצאנו מככב תחת השם שמואליק בשיר שפורסם בכתב-עת בווילנה, בשנת 1935:
וכמה עשרות שנים מאוחר יותר, מצאנו אותו בקובץ השירים "אזוי האבן מיר געזונגען" בעריכת חנן פאזניאק שיצא בשנות ה-70 בישראל. הפעם, הַאנְס / יונתן נקרא בכלל הרשל:
דן נחמד
ואם לא התבלבלתם עדיין, אז בשנת 1938, גד הפך לדן. זה קרה בין דפי הספר בעל השם הארוך במיוחד: "אל המטבח בא כלב: ושירים אחרים לתינוקות ולילדים טובים, מתורגמים לעברית פשוטה ומצוידים בתוי הנגינה ומעוטרים בציורים רבים" שיצא לאור בתל אביב. גם כאן הגיבור יצא לנדודים למגינת לבה של אמו:
דָן נָחְמָד
לו לבד
פעם הלך לְמֶרחָקים
בָּילקוט
שׂם פשוט
כָּל הצעצועים
אבל אמא עצובה
נשארה כה עזובה
אז חשב השובב
והביתה שב
יונתן הקטן
קשה למצוא את נקודת הזמן המדויקת שבה התרחש המעבר הדרמטי מ"הנודד", "גד" או "דן" ל"יונתן הקטן". נראה שזה קרה מתישהו בסוף שנות ה-20 או בשנות ה-30 של המאה ה-20. מה שבטוח הוא שהשינוי שעבר על הילד הקטן היה גדול: לא רק השם שהתקבע "יונתן", גם המסר שונה מאוד. הגיבור כבר איננו אותו נודד שרוצה לתור את העולם, אלא רק ילד שובב, שמשלם בסופו של דבר מחיר על שובבותו.
וככה שרה את השיר שרה יערי בשנת 1954:
את הגרסה הכתובה והמוכרת של "יונתן הקטן" אנו מוצאים רק בתחילת שנות ה-50 בספר "עוגה … עוגה … עוגה : שירי פעוטות" שכינסה סופרת הילדים מירה לובה.
יוֹנָתָן הַקָּטָן
רָץ בַּבֹּקֶר אֶל הַגָּן
הוּא טִפֵּס עַל הָעֵץ
אֶפְרוֹחִים חִפֵּשׂ
אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לַשּׁוֹבָב
חוֹר גָּדוֹל בְּמִכְנָסָיו
הוּא טִפֵּס עַל הָעֵץ
אֶפְרוֹחִים חִפֵּשׂ
דרך אגב, בספר זה, אין כל אזכור לאיש שמייחסים לו את כתיבת הנוסח העברי המוכר – ישראל דושמן.
ככל הנראה האזכור הראשון לכך שישראל דושמן חיבר את המילים שכל ילד בישראל מכיר בעל פה, היה רק בשנת 1957.
זה נכתב בספרון חמוד שהוציאה ההסתדרות הציונית העולמית "זמירות י"ד: שירי תנועה ומשחק". בספרון זה קובצו 49 שירים פופולריים בקרב ילד ישראל, שירים שמתאימים מאוד, לפי המצוין בתחילת הספרון, ללימוד בגני ילדים ובבתי ספר. שימו לב להבדלים בין הגרסה הזו לגרסה שאנחנו שרים היום.
יונתן הקטן שאת עונשו קיבל
בקרב החוקרים אין הסכמה כי ישראל דושמן, מחלוצי ההוראה העברית בארץ ישראל, הוא אכן האיש שכתב את הנוסח העברי לשיר. כך למשל, במחקר שערכה המוזיקאית אוכמא שפרן בשנת 1996, מובאת עדותה של אורה פיין מקיבוץ עין חרוד, כי מי שכתבה את השיר, בגרסה מעט שונה שגם השתרשה בספרים רבים, היא בכלל חברת הקיבוץ והמחנכת שושנה צ'נסטוחובסקה.
"יונתן הקטן הוא בעין חרוד", העידה פיין, "הוא חובר על ידי המורה שושנה צ'נסטוחובסקה מעין-חרוד ללחן גרמני. בטקסט המקורי מסופר על הילד הַאנְס שהלך לשוטט בעולם למגינת לב אימו. בנוסח העברי שכתבה צ'נסטוחובסקה טמון בסופו של השיר מוסר השכל ואילו בנוסח שהשתרש בארץ – אין לכך זכר."
יוֹנָתָן הַקָּטָן
רָץ בַּבֹּקֶר אֶל הַגַּן
עַל הָעֵץ הוּא טִפֵּס
אֶפְרוֹחִים חִפֵּשׂ
אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לַשּׁוֹבָב
חוֹר גָּדוֹל בְּמִכְנָסָיו
מִן הָעֵץ הִתְגַּלְגֵּל
וְעָנְשׁוֹ קִבֵּל
ולקינוח
ואיך זה נשמע בקוריאנית?
הכתבה מתבססת בין היתר על המקורות הבאים – שקריאה בהם מומלצת בחום:
מחקריה של חוקרת ספרות הילדים ד"ר סלינה משיח, ובעיקר מאמרה "בעקבות יונתן הקטן" שפורסם ב"עתון 77" באוגוסט 1996.
המאמר "יונתן, גד מיכאל ודן – ארבעה שהם אחד" של המוסיקולוג ד"ר נתן שחר
