החרמת ספרים אינה תופעה זרה בהיסטוריה של העם היהודי. החל מהפולמוס המפורסם סביב ספרי הרמב"ם, דרך החרם על הספר "מאור עיניים" של עזריה מן האדומים, ועד להחרמות של ספרי הרב קוק, בארון הספרים היהודי נחים לא מעט ספרים שהוכרזו כספרים שמקדמים אידיאולוגיה בעייתית, שאין להכניסם לבית.

אך לא כל ספר פרובוקטיבי זוכה לחרם, ולפעמים הספרים המוחרמים אינם פרובוקטיביים כלל. הגבולות בין ספר המוכתר כפרובוקטיבי לספר שאינו דקים ועדינים: מחד גיסא, על הספר הפרובוקטיבי להכיל תכנים הנתפסים בעיני מנהיגי הקהילות כבעייתיים, ומאידך גיסא אין טעם בהטלת חרם על ספר שלא מהווה סכנה כיוון שהוא חריג בסגנונו ובמסריו, ומכאן שקהל קוראיו הפוטנציאלי מדולל ממילא. לכן, במרבית מן המקרים, אנו מגלים חרמות על ספרים שנכתבו דווקא על ידי מחברים הנאמנים למסורת היהודית, לתורה ולמצוות – בייחוד אם אלו ינסו לקדם רעיון זר וחדש בטענה שהוא נובע מתוך המסורת היהודית עצמה. במובן הזה, החרם על ספרו של הרב נתן קמנצקי זצ"ל הוא סיפור חריג ומיוחד.

אביו של הרב נתן קמנצקי, הרב יעקב קמנצקי, עמד בראשות ישיבת "תורה ודעת" בניו יורק, והרב נתן עצמו לימד בישיבת איתרי שבירושלים. כך שמדובר ברב חרדי, שגדל בבית חרדי, וכל חייו למד ולימד במוסדות חרדיים.

בשנת 2002, לאחר 15 שנים של מחקר וכתיבה, הוציא לאור הרב נתן קמנצקי ספר באנגלית בשם "Making of a Godol", או בעברית "עשיית גדול". הספר יצא בשני כרכים המונים יחד מעל 1,400 עמודים, ויועד מראש ככרך פתיחה לסדרת ספרי ביוגרפיה על אביו.

מבנה הספר משונה למדי, ולא בהכרח נוח לקרוא בו. הטקסט הגולמי מכיל 66 עמודים בלבד, שאליהם מתווספים מעל 1,200 עמודים של הערות והרחבות על גוף הטקסט. הרב נתן משתמש בהערות אלה על מנת לצייר תמונה פנוראמית של חיי אביו בתקופת לימודיו, ולשם כך תיאר לפרטי פרטים את עולם הישיבות הליטאיות באירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. ניתן למצוא בספר מאות סיפורים על עשרות דמויות רבניות שלימדו ולמדו בישיבות הליטאיות הגדולות.

הספר יצא לאור בערב ראש השנה תשס"ג (2002). פחות מחודשיים מיציאתו, הופיע הפשקוויל הזה ברחובות ירושלים. בט"ו טבת (20.12.2002) התפרסם החרם הרשמי בדפי העיתון "יתד נאמן":

"נזדעזנו לשמוע מפי תלמידי חכמים נאמנים, כי מפיצים "בוך" שנדפס, הנקרא "עשיית גדול" (Making of a Godol בלע"ז), והוא מלא דברי השפלה חמורים, דברי זלזול, בזיון והוצאת ש"ר [=שם רע], על כמה מגדולי רבותינו הק' [=הקדושים] מאורי ישראל, מדורות האחרונים. הלא המה ראשונים כמלאכים, אשר מפיהם חיים כל בית ישראל, ומבאר תורתם אנו שותים בצמאון, וגודל מעלתם והדר כבודם וקדושתם מושרשת בלבבו של כל יהודי ירא ד', וזאת אשר "בוך" זה בא לבטל ע"י הטלת דופי, ודברי בזיון, ומשפיל הדר כבודם…

וביותר מזה, הוא מטיל ספיקות ומבלבל את הדעה, בהחדרת דעות כוזבות והשקפות פסולות, בנוגע לעסק התורה באופנים מסויימים, וכל זה בשם גדולי ישראל. ובזה פוגע בטהרת ההשקפה, המקובלת לנו מפי רבותינו גדולי הדורות, אשר הרימו קול זעקה גדולה ומרה, ומסרו נפשם במשך היובל האחרון לעקור את הפרצה הנוראה של ערבוב לימודים אחרים, בלימוד תורתנו הק' [=הקדושה] כטהרתה כנתינתה מסיני…

ע"כ הננו בזה לגלות דעתנו, כי לא תהא כזאת בישראל עם קדושים, ו"בוך" זה אסור לבוא בקהל ד', הן להחזיקו בבית ולקרא בו, והן לעשות בו מסחר, וכל שומר נפשו הדואג לשלימות יראתו וטהרת לבבו, וחינוך צאצאיו וב"ב [=בני ביתו] יתרחק ממנו, הוא ובני ביתו כמטחווי קשת. וידע כי סכנתו עצומה לכל אחד, אשר יראת ד' נגע בלבבו. כי אין זה ספר של סיפורים על גדולי ישראל אלא להיפך. וכולו נושב ממנו רוח של קרירות, והתרחקות מהתכלית האמיתי, אשר אחריתה מי ישורנה…"

על החרם היו חתומים עשרה ממנהיגי הקהילה החרדית בארץ, ביניהם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, הרב חיים קניבסקי, הרב שמואל אויערבאך והרב שלמה וולבה.

מהם אותם דברי זלזול והוצאת שם רע? איזה השקפות פסולות מקבלות ביטוי בספר של הרב החרדי המוערך?

בהקדמה לספר, הרב קמנצקי מבקש להבחין בין סיפורים (storytelling) להיסטוריה. סיפור לא צריך לכלול פרטים לא רלוונטים, אבל תיאור היסטורי מנסה לכלול את כל הפרטים. הרב נתן ביקש לכתוב ספר היסטוריה, ולכן כלל בחיבורו גם סיפורים מפתיעים על חלק מהדמויות שבספר – כולל על אביו, הרב יעקב.

כך למשל, מספר הרב נתן שאביו והרב אהרן קוטלר, מייסדה של ישיבת לייקווד, היו בקיאים בספרות רוסית, ושהרב קוטלר אהב במיוחד את אלכסנדר פושקין. הוא מספר גם שבתקופת היותו ראש ישיבת תורה ודעת, אביו הרב יעקב הזכיר את הרומן "אנה קארנינה" בפני תלמידים. כשהבחין בכך שהם לא מכירים את הספר הוא אמר "דאס איוך ניט?" [גם את זה לא?].

אך מעבר ליחסם של הרבנים לספרות כללית ופילוסופיה מודרנית, מתועדות התנהגויות שלא היינו מצפים מרבנים גדולי האומה. לדוגמה, מחלוקות היוצאת מידי שליטה עד כדי זריקת כסאות זה על זה, או נזיפות מוגזמות של רבנים כלפי תלמידים מסוימים. לאורך הספר ניתן להתרשם שהרבנים נהגו ללעוג זה לזה בזמן הוויכוחים הלמדניים. ישנם גם כמה דוגמאות לקלות ראש ואף מעשי קונדס שביצעו הרבנים הקדושים על חבריהם.

הרב נתן ידע שבהבאת סיפורים אלה, הוא עתיד לעורר מחלוקת. בהקדמה לספר הוא כותב שלא צריך להסתיר את אי-שלמויותיהן של גדולי הרבנים. לדידו, חשיפה זו  מוסיפה לרבנים כבוד, ולא זלזול. כעת יוכל כל תלמיד לראות שגם הרבנים הכי גדולים התמודדו עם כעס, ועם רגעים של קלות ראש. הוא קורא לרגעים אלה "נקודות חן ייחודיות" על גופם של הגדולים אותם הוא מעריץ כל-כך. למעשה, החשיפה לסיפורים אלה רק הוסיפה להערצתו.

סיפור החרם הוא ארוך ומורכב, והרב קמנצקי כתב עליו ספר נפרד, מפורט להפליא. בסופו של דבר, החרם עמד, ולמרות שהרב נתן הוציא מהדורה שניה "מתוקנת" – הוא לא זכה להסכמה. נציין רק שהרב אלישיב, המנהיג הבולט של העולם החרדי בזמן החרם, לא ידע לקרוא אנגלית, וכל ידיעותיו על הספר התבססו על שמועות, וכן על וועדה שהקים. לעומתו, הרב משה שטרנבוך, מי שמשמש עד היום כראש הבית דין של העדה החרדית ומבין אנגלית, הכריז על הספר ככשר לאחר קריאתו.

בינואר של שנת 2003, התפרסמה כתבה על החרם בעיתון מעריב, ובה נכתב: "לעיני חילוני שיטרח לעלעל בספר…יתגלה חיבור נאה ועבה מאוד, בעל חזות כשרה בתכלית…". אך מה שלא נראה כפרובוקטיבי לחילוני, שינה את חייו של הרב נתן קמנצקי לאין שיעור. פתאום יש קריאות לנדות את הרב המוערך מהציבור, בלייקווד שורפים את ספריו, והוא מקבל איומים לתיבת הדואר. הסיפור נסקר לא רק בעיתונות הארצית, ומגיע אף לניו יורק טיימס.

עוד לפני שהפך החרם לרשמי, הורה הרב נתן לחנויות להפסיק למכור את ספרו עד שהוועדה תחליט מה יעלה בגורל הספר, ולמרות נסיונותיו לערער על החלטת הוועדה, כיבד את החרם מהרגע הראשון. בעקבות כך, הספר נחשב לנדיר יחסית, ומחירו באמזון הוא לא פחות מאשר 500 דולר.  למעשה, הספר "Making of a Godol", וכן גם הספר המתאר את השתלשלות החרם Anatomy of a Ban"", הם הספרים עם תאריך ההוצאה לאור המאוחר ביותר מכל הספרים הנמצאים במחסן הנדירים של הספרייה הלאומית.

לשמחתי יצא לי להתכתב עם הרב נתן בשנה שעברה, כאשר שאלתי אותו אם יהיה מעוניין להעביר לספרייה עותק של אוסף מאמרים שיצא לכבוד שבת משפחתית של משפחת קמנצקי. לקריאה זו הוא נענה בשמחה רבה.

הרב נתן קמנצקי זצ"ל נפטר בחודש שעבר, ביום שבת, ערב חג השבועות תשע"ט, והוא בן 89.

כתבות נוספות

השולחן ערוך כינה את מנהג הכפרות "שטות" – וצונזר!

בתי קפה פתוחים בשבת… באישור רבני

ושבו ספרים לגבולם