בהקדמה ל"חוג הארץ" כותב המחבר: "ואם חס ושלום לא נזכה לראותה (את ארץ ישראל) בבניינה, אף גם שאת אשאל מאת ה' אתחנן לראותה בחורבנה. הוא ינהגנו עלמות להלך בה ד' אמות בטרם אמות."
רבי שלמה חלמא (מהעיר חלם) נולד בזמוש בשנת 1717. הוא גדל בבית של תורה ולמד בעיקר אצל אביו הרב משה רב העיר. שלמה היה ילד שקדן, מתמיד מעמיק בלימודיו. למרות שלא היה מקובל באותה תקופה, הוא למד גם מתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה, רוקחות, שירה, דקדוק ועוד. הוא התפרסם כגאון ברחבי פולין ועוד לפני הגעתו לגיל 25, הוזמן לכהן כרבה של קהילת חלם ותשע קהילות נוספות המסונפות לה. בחלם אימץ לעצמו את שם המקום ונקרא מעתה רבי שלמה חלמא.
החלק הראשון של יצירתו המונומנטלית – פירוש "מרכבת המשנה" על דרכו ההלכתית של הרמב"ם, הופיע בשנת 1751 בפרנקפורט על נהר האודר בהיותו בן 33 בלבד.
מחלם עבר לכהן כרבה של עיר הולדתו זמוש בשנת 1769 לאחר פטירת אביו ולאחר שנתיים, לתפקיד רבה של העיר לבוב. לאחר 6 שנים כרב של העיר לבוב, החליט לעלות לארץ ישראל. למרות שלא ביקר בה עדיין, הכיר אותה היטב בזכות אחת מיצירותיו החשובות, ספר "חוג הארץ".
ספר "חוג הארץ" הוא לקסיקון גאוגרפי של ארץ ישראל הכולל 44 עמודים ושמונה ציורי מפות. המידע מבוסס בעיקר על אזכורי המקומות במקרא. אך הרב שלמה השתמש גם בספרות חז"ל ובכתבים נוצריים. כדי לשרטט את המפות נעזר במפות עתיקות, דוגמת המפות בספרו של הכומר הגרמני כריסטאן ואן אדריכום על ארץ ישראל.
לספר "חוג הארץ" שני חלקים. בחלק הראשון מובאים 611 ערכים. למעשה, כל ערך הוא שם של מקום בארץ ישראל המופיע בתנ"ך, אליו צירף הרב שלמה את הפסוקים הרלוונטיים מהתנ"ך ולעיתים שמות נרדפים למקום מוזכרים באותו הערך.
לדוגמא, העיר בית שמש מופיעה שלוש פעמים ברשימת הערכים. שני הערכים הראשונים מתארים מקומות באזור נחלת שבט יששכר ונפתלי. הערך השלישי מתארת את בית שמש המוכרת לנו כיום:
"במפה בעת'סעמעס והוא על גבול דן מצד עקרון הפלשתי והוא ליהודה, שכן נזכר בגבול יהודה יהושע ט"ו והרי היא עיר הלויים ביהודה ועיין דברי הימים ב' כ"ה בבית שמש אשר ליהודה."
החלק השני של הספר הוא היותר טקסטואלי מבין השניים. כאן ניתן לקרוא על הערים השונות לפי נחלות השבטים. המידע הראשוני מבוסס על דברים המופיעים בספר יהושע לגבי חלוקת השבטים בארץ ישראל. בנוסף לשבטים המחבר מתייחס לערי מקלט, ערי כהונה ולוויה וערי 31 המלכים המוזכרים בספר יהושע. את החלק האחרון של הספר מקדיש המחבר לארבעת גבולות הארץ ולארבעים ושתים התחנות בזמן מסע בני ישראל במדבר על פי פסוקי המקרא. בשני החלקים האחרונים הללו של הספר מופיעות גם איורי מפות מפורטות.
את המפות אייר לפי דבריו: "במחוגה כדי לידע המרחק שבין עיר לעיר בשושנים סוגה. על כן קראתיו חוג הארץ".
מלבד שמות המקומות מופיעים במפות שבספר גם הרים, נהרות ויערות.
במפה זו, למשל, מפת נחלות השבטים בנימין, דן, יהודה ושמעון ניתן לראות את רוב אזור מרכז ואזור דרום הארץ. כמובן שהמפה רחוקה מלהיות מציאותית ומדויקת, אבל אנו יכולים להבחין בשמות מקומות המוכרים לנו כיום במישור החוף, שפלת יהודה, הנגב ואזור ירושלים.
בהקדמה ל"חוג הארץ" כותב המחבר:
"ואם חס ושלום לא נזכה לראותה (את ארץ ישראל) בבניינה, אף גם שאת אשאל מאת ה' אתחנן לראותה בחורבנה. הוא ינהגנו עלמות להלך בה ד' אמות בטרם אמות."
הדעות חלוקות האם אכן עלה בידו של רבי שלמה לעלות לארץ ישראל. אם דרכו רגליו בארץ הקודש היינו מצפים למצוא רמזים לכך – למשל בתיקונים ובהערות בספר "חוג הארץ". לא הרב שלמה ולא רוב חכמי דורו מציינים האם שהה או לא בארץ .
לדעה זו יתאימו דברי המחבר בהמשך ההקדמה:
"ואם מסיבות הזמן קורותיו וקשותיו המה על דרך השטן (אם לא אצליח לעלות לארץ)… אעמוד מרחוק על המצפה ואביט על מראהו במפה."
לדבריו, ההשתדלות בלימוד, כתיבה ושרטוט מפות ארץ ישראל תחשב לו כאילו היה שם ממש.
המקור היחיד לכך שהרב הצליח לעלות לארץ הוא מכתב ששלח הרב מנחם מנדל מוויטבסק שעלה לארץ ב-1777 כמוביל עליית תלמידי הבעל שם טוב. מארץ ישראל שלח רבי מנחם מנדל מכתב לחסידיו ברוסיה הלבנה. במכתב הוא כותב:
"הרב דקהילת קודש לבוב (רבי שלמה מחלם) נתיישב בעיר הקודש הנ"ל (טבריה).כי בידו היתה איגרת מסטאנביל לכבודו כבוד גדול וליתן לו דירה הגונה לפי כבודו."
אפשר שרבי שלמה לא שהה זמן רב בארץ ישראל. כדמות ידועה ונציג ציבור, קיבל על עצמו שליחות לחו"ל על מנת להביא סיוע ליישוב העני בארץ. ב 1781 הגיע לסלוניקי שם תכנן להדפיס את יתר חלקי ספרו "מרכבת המשנה". באותו זמן פרצה מגפה בסלוניקי. רבי שלמה ואשתו נדבקו ושניהם נפטרו באותו יום כ"א תמוז תקמ"א.
לאחר פטירתו, עמלו הרב יוסף צלמונא והרב שמואל מאיר סורנאגא על סיום המלאכה – הכנת ספר "מרכבת המשנה" לדפוס. הספר הודפס לבסוף בסלוניקי אך לא זכה לתפוצה ברחבי העולם היהודי. במשך זמן רב הוא נחשב לספר נדיר שעותקיו מועטים. רק בשבעים השנים האחרונות זכה להדפסות חדשות במספר מהדורות והפך לנגיש הרבה יותר בקרב לומדי הרמב"ם. ספר "חוג הארץ" לא זכה לכך. במשך כמאתיים שנה היה הספר קיים רק ככתב יד אך למרות זאת, רבים הכירו או שמעו עליו. רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) מזכיר אותו בספרו "שם הגדולים" שהודפס זמן קצר לאחר פטירתו של רבי שלמה מחלם. גם חוקרים ומשכילים כמו צונץ ושטיינשניידר מזכירים אותו.
כתב היד של ספר "חוג הארץ" נמצא בפולין. לא ידוע אם רבי שלמה השאיר אותה שם לפני נסיעתו לתורכיה או האם לאחר פטירתו בסלוניקי התגלגל חזרה כתב היד למקום הולדתו. כך או כך, מפולין עבר כתב היד להונגריה לבעלותו של הרב של אוראדיה (כיום רומניה) הרב בנימין פוקס. חותמת של הרב נמצאת בתוך הספר.
מהרב פוקס הגיע כתב היד של "חוג הארץ" לידיו של יהודי אלמוני שנשלח למחנות ההשמדה בזמן השואה. ישנן שתי מסורות בנוגע למה שקרה עם כתב היד לאחר מכן. יש הטוענים שאותו יהודי זרק את כתב היד מהרכבת בדרך למחנה והוא נמצא על ידי אברהם אונגר שהעלה אותו לישראל. המסורת היותר מקובלת היא שאותו יהודי אכן הגיע למחנה, ולפני שנרצח, מסר את כתב היד לידידו הרב בנימין אונגר שהיגר עימו לאחר המלחמה לארצות הברית. הרב אונגר מסר את כתב היד לרב נחום דרייזין שכיהן כרב בעיר בולטימור. בתוך כריכת כתב היד ניתן לראות את גם את החותמת של הרב דרייזין. הרב דרייזין עלה לישראל ומסר אותו לרב יהודה ליב ביאלר איש משרד הדתות ומוזיאון היכל שלמה.
ספר "חוג הארץ" נכרך יחד עם יצירה נוספת של הרב שלמה מחלם בשם "נעים זמירות". זהו שיר עם פירוש המחבר על ל"ט מלאכות שבת. רבי שלמה תכנן להדפיס אותה בספר אחר שלו "שלחן עצי שטים" אך לא הספיק. "חוג הארץ" זכה להידפס רק בשנת 1988 בירושלים.
במכירה פומבית בשנת 2012 הספרייה הלאומית רכשה את כתב היד "חוג הארץ". הספרייה סרקה אותו וכיום הוא נגיש לכולם דרך אתר הספרייה.
המגילה שגילתה לעולי הרגל היהודיים היכן ממוקמים המקומות הקדושים בארץ
כך הוברחו בחשאי נשים יהודיות למקום מקלט
שיר המלחמה של הרב ברזאני: "רואה היטלר, והשטן עומד על ימינו למשטמה"
תגובות על כתבה זו