מנהג הכפרות הוא אחד ממנהגי יום הכפורים הידועים ביותר וגם השנויים ביותר במחלוקת. על פי המסורת, נהוג בערב יום הכפורים לסובב תרנגול חי מעל ראשו של כל יהודי ולבקש שהתרנגול ילך למיתה, ושבמקומו יזכה האדם בחיים ובשלום.
האִזכור הקדום ביותר למנהג הכפרות נמצא בתשובות של רב ששנא בר תחליפא שחי בעיר סורא שבבל במאה ה-7 לספירה. הסברים שונים ניתנו במהלך הדורות לשאלת מקורו של מנהג הכפרות, אך כבר במקור הראשון המאזכר אותו נכתב "ואין אנו יודעים מנהג זה למה".
עובדה זו, בשילוב עם ההשערה שמקורו של המנהג בטקסים לא יהודיים והרגישות ההלכתית לזכויות בעלי חיים, הקימו לו מתנגדים רבים: מהרמב"ן והרשב"א ועד רבנים החיים בימינו אנו. אפשר שמכל המתנגדים האלה הייתה התנגדותו של הרב יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך", המשמעותית ביותר: זאת אנו למדים מהגורל שיועד לה.
סיפורה של השמטה
הספר שולחן ערוך מייצג (לפחות) שתי מהפכות אדירות בהלכה היהודית: ראשית, מדובר באחד הניסיונות המעמיקים והמקיפים ביותר של הוגה יחיד לסכם ולמצות את ההלכה היהודית לפסיקות ברורות וסופיות. שנית, ולא פחות חשוב מכך – מדובר בספר ההלכה הראשון שנכתב מתוך כוונה ברורה שייראה אור בתור ספר מודפס.
את הספר בעל ארבעת החלקים סיים הרב יוסף קארו בשנת 1563 במקום מושבו שבצפת. שנתיים לאחר מכן, נדפסה המהדורה הראשונה של הספר בוונציה. וכך מתייחס קארו אל מנהג הכפרות בכותרת לסימן תר"ה בהלכות יום הכפורים: "מנהג כפרות מנהג של שטות הוא", נכתב בכותר הסימן.
אפשר שהיו אלו מילים נוקבות מדי לגבי מנהג כה רווח בקהילות ישראל, אך במשך 18 מהדורות שונות של השולחן ערוך שרדה הכותרת שהעניק קארו. הפעם הראשונה שבה הושמטו המילים "מנהג של שטות" מהכותרת הייתה במהדורה שיצאה לאור בשנת 1708 באמסטרדם. הנסיבות המדויקות להשמטת הכותרת אינן ברורות, אך ייתכן שהן היו קשורות לטענה שהשמיע הרב שמואל אבואב (1694-1610). הרב אבואב סירב להאמין שרב ופוסק בעל שיעור קומה כיוסף קארו התייחס באופן כה מזלזל למנהג הכפרות וטען שהמילים "מנהג של שטות" הן למעשה תוספת מאוחרת, מעשה ידיו של המדפיס המקורי של הספר בוונציה.
ההשמטה כפי שהיא מופיעה בהדפסה משנת תרפ"ח (1928) בווילנה.
טענה זו מעוררת תמיהה מאחר שארבע הדפסות שונות של שולחן ערוך הופיעו בימי חייו של קארו, ואין כל עדות לכך שביקש שהמילים הקשות שבהן התייחס למנהג הכפרות יוסרו מהטקסט.
אנחנו לא יודעים את הסיבה המדויקת שבגינה התנגד מחבר שולחן ערוך למנהג הכפרות, אך ברור שגם בלי להישען על סמכותו ההלכתית של הרב יוסף קארו, נחשב מנהג הכפרות למנהג שנוי במחלוקת עד עצם היום הזה. כיום ניתן למצוא בין מתנגדיו פעילי זכויות בעלי חיים, רבנים ושאר בני תמותה שסולדים מהמנהג עתיק היומין.
לקריאה נוספת ראו את ספרו של מארק שפירו, Changing The Immutable.
***
רוצים לחשוף את סודות כתבי היד העבריים? הצטרפו לקבוצה שלנו:
כתבות נוספות:
ההוגה שהעז להחליף את ברכת השחר "שלא עשני אישה"
נדיר: שריד מאחד ממחזורי יום כיפור העתיקים בעולם
גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף"
***
