סיפורו של הרב שכתב ספר מדעי כאסיר בכלא ההונגרי

ב-1920 הואשם הרב עמנואל לעף (Immánuel Löw), רבה של העיר ההונגרית סגד (סֶגֶד, Szeged) בבגידה בשלטונות ההונגריים, נחקר ונכלא במשך כשנה.

שאול גרינשטיין
18.07.2018
הרב עמנואל לעף ורעייתו בלה ברוינינג ב-1944

הרב עמנואל לעף (Immánuel Lőw), אחד מהתורמים החשובים למהדורות הלקסיקונים של וילהלם גזניוס לתנ"ך ושל קרל ברוקלמן לשפה הארמית, הואשם בהתבטאויות פוליטיות נגד השלטונות ונגד המושל הטרי של הונגריה של אותם הימים, האדמירל מיקלוש הורטי. השבוע לפני 74 שנה נפטר הרב לעף בבודפשט.

במשך שהותו בכלא, הרב לעף עבד על יצירתו המפורסמת Die Flora der Juden ("צמחי היהודים") שעוסקת בצמחים הארצישראליים המוזכרים במקורות היהודיים ובעיקר בספרות הרבנית. ארבעת הכרכים של הספר נמצאים בספרייה הלאומית. הם נכתבו בשפה הגרמנית וראו אור בין השנים 1934-1924 וזכו להוצאה מחודשת לאחר מות המחבר.

כתב ההגנה ממשפטו של הרב עמנואל לעף
נמצא בספרייה הלאומית: כתב ההגנה ממשפטו של הרב עמנואל לעף מטעם עורך דינו. הרב לעף, שהואשם בהוצאת דיבה על מושל הונגריה ישב בכלא ושוחרר לאחר שנה כתוצאה מהתערבות בינלאומית

הרב עמנואל לעף נולד ב-1854 בעיר ההונגרית סגד. הוא היה מזרחן והתעניין בנושא שמות הצמחים בשפות השמיות מאז צעירותו.

הרב עמנואל לעף
הרב עמנואל לעף בצעירותו

מלבד לימודיו בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין, הוא למד בלשנות שמית באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה. שם הוא הגיש את עבודת הדוקטורט שלו שמות צמחים בארמית (Aramäische Pflanzennamen) בשנת 1879. מאז החל לאסוף חומרים רלוונטיים ליצירתו Die Flora der Juden. פרסומיו המדעיים ורישומיו בנושאים עולם החי והמינרלים במקורות תנ"כיים ותלמודיים מעידים על כוונתו להוציא שני ספרים נוספים וליצור בכך סדרה: "החי, הצומח והדומם במקורות היהודיים". למרבית הצער כתב ידו של הרב לעף אבד בזמן מאורעות פרוץ המלחמה בהונגריה ונותרו רק מעט רישומים. על סמך רישומים אלה ועוד מקורות, שני הספרים המתוכננים הוצאו לאור בכרך אחד על ידי מנהל הסמינר הרבני בבודפשט, אלכסנדר שייבר ב-1969.

אהרן אהרונסון אל הרב עמנואל לעף
נמצא בספרייה הלאומית: מכתבו של אהרן אהרונסון, מגלה אם החיטה, אל הרב עמנואל לעף משנת 1908. אהרונסון מתאר לרב לעף את דרכו לאיסטנבול (קושטא) כדי לדווח על חקירותיו ותוצאותיהן שבעקבות המשלחת המדעית בה הוא השתתף בחסותו של הסולטן באזור ים המלח, הערבה ועבר הירדן. הוא פונה לרב לעף בעניין שאלות על צמחים ספציפיים שבאזורים אלה
גינזברג לואיס אל הרב עמנואל לעף
נמצא בספרייה הלאומית: מכתבו של גינזברג לואיס מהאוניברסיטה העברית בירושלים אל הרב עמנואל לעף. גינזברג מציג בפני הרב לעף את הדילמה של האקדמיה האם לשייך את המחלקה לבוטניקה תנ"כית לפקולטה למדעי היהדות או למדעי הטבע. דצמבר 1933

תחילה, האוסף שהווה את עזבונו של הרב עמנואל לעף היה שמור בקהילה היהודית של העיר סגד. ביום הכרזת המדינה ב-14.05.1948 החליטה קהילה זו לתרום את האוסף למדינת ישראל החדשה. אולם ממשלת הונגריה לא התירה להוציא בצורה חופשית את האוסף. אחרי מסע ומתן ארוך נאלצה מדינת ישראל לרכוש אותו בכסף. האוסף הופקד לצמיתות בספרייה הלאומית בשנת 1958. הוא כולל בתוכו התכתבות, כתבי יד, מסמכים שונים, רשימות, מאמרים וגזירים של עמנואל לעף. מלבד זו, באוסף נכלל גם מעט התכתבות ונאומים של אביו, לאופולד לעף (גם לעוו או לב).

הרב לאופולד ליפוט יהודה לייב לעף
הרב לאופולד (יהודה לייב) לעף

הרב לאופולד לעף (Leopold Lipót Lőw) נולד בצ'רנה הורה שבמורביה, אז חבל ארץ של האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא נכלא בעקבות מזימות אויביו שהלשינו עליו בתום המהפכה ב-1848, אך זכה לחנינתו של הגנרל האוסטרי יוליוס יעקב פון היינאו. לאופולד לעף היה רבה של העיר סגד משנת 1850 עד כניסת בנו עמנואל לתפקיד רב העיר ב-1878. הוא התכתב עם אישים חשובים רבים בני תקופתו.

יצחק שמואל רג'יו יש"ר אל הרב לאופולד לעף
נמצא בספרייה הלאומית: מכתבים מאת יצחק שמואל רג'יו (יש"ר) אל הרב לאופולד לעף בעברית ובגרמנית. המכתב שגרמנית כתב רג'יו כארבעה חודשים לפני פטירתו ב-1855
הרב אברהם גייגר אל הרב לאופולד לעף
נמצא בספרייה הלאומית: שלושה מכתבים מאת הרב אברהם גייגר אל הרב לאופולד לעף, אביו של הרב עמנואל לעף. פרנקפורט, גרמניה 1865-1867

אביו של הרב עמנואל לעף, הרב לאופולד לעף היה הרב הראשון שדרש בשפה ההונגרית בפני הקהל והכניס את השפה ההונגרית גם לתפילה. היה רב חשוב שפסיקותיו השפיעו על מדיניות הממשלה האוסטרית וההונגרית. הוא הוריש לבנו עמנואל המיומנות של הנאום. כישרון זה ליווה את הרב עמנואל לעף במשך כהונתו כראש הקהילה היהודית של סגד, משנת 1878 ועד מותו ב-1944. הוא היה נציג הקהילות הניאולוגיות במועצה העליונה של הפרלמנט ההונגרי משנת 1927. הוא היה ציוני והיה ראש ארגון הגג של הסוכנות היהודית ושל קרן היסוד. הוא התכתב בעיקר בגרמנית, הונגרית ואנגלית עם מוסדות אקדמיים, מו"לים, אישים וחוקרים בעלי שם מבני תקופתו, ביניהם אהרן אהרונסון, תיאודור נלדקה, נתן שלם, אפריים הראובני ועוד. (להתכתבות זו בספרייה הלאומית לחצו כאן).

ישעיה לוצאטו אל הרב עמנואל לעף
נמצא בספרייה הלאומית: מכתבו של ישעיה לוצאטו (בנו של שמואל דוד לוצאטו – שד"ל) בצרפתית אל הרב עמנואל לעף. פאדובה, 1880
אברהם שלום ויהודה ודוד ילין אל הרב עמנואל לעף
נמצא בספרייה הלאומית: מכתב מאת וועד הלשון העברית אל הרב עמנואל לעף בעניין היבחרו כחבר פעיל בוועד. חתומים על המכתב: אברהם שלום יהודה ודוד ילין
תיאודור נלדקה אל הרב עמנואל לעף
בספרייה הלאומית: התכתבות הרב עמנואל לעף עם חוקר השפות השמיות הגרמני המפורסם תיאודור נלדקה

הרב עמנואל לעף כתב יותר מעשרה ספרים בנושאים פוליטיים ודתיים. לפי מקורות אחדים, כשהחלו הטרנספורטים של יהודי הונגריה למחנות ההשמדה, הותר לו לעזוב את הונגריה במסגרת עסקת קסטנר. לכן הורד מרכבת הגירוש, אך נפטר בבית החולים היהודי בודפשט בשל מצב בריאותו האנוש ב-19.07.1944.

דרכונם המשותף של הרב עמנואל לעף ורעייתו בלה ברוינינג
נמצא בספרייה הלאומית: דרכונם המשותף של הרב עמנואל לעף ורעייתו בלה ברוינינג (Brenning Bella). כנראה, דרכון זה היה אמור לשמש אותם בעת עלייתם לרכבת לשוויץ במסגרת עסקת קסטנר ב-1944

 

כתבות נוספות

האמן היהודי שחזה בציוריו את זוועות הנאצים

האם הבריטים הם צאצאי עשרת השבטים האבודים?

"יקירי, אני זוכרת אותך באהבה. לולה, קרקוב 20.8.1943"

כיצד להילחם בהתבוללות בחברה היהודית של מזרח אירופה?

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation