מדפדפים ב'ספר התמונות הראשון של הילד'

הצצה קסומה אל אחד מספרי הילדים המאויירים הראשונים שהודפסו בארץ ישראל

חן מלול
22.05.2019
1

בתל אביב של שנת 1926 ראה אור בהוצאת דביר ספרון בן ארבעה עמודים ושמו 'ספר התמונות הראשון של הילד'. מבט חטוף מספיק כדי לקבוע ששום הנחות לא נעשו בבחירת התמונות ובעיצובן: בהנחה שאכן כוון הספר לילדי הארץ העושים את צעדיהם הראשונים בעברית, מוארים בין דפי הספר כמה וכמה אובייקטים השייכים במובהק לעולם המבוגרים. בכדור יכול הילד לבעוט, את הקוביה יכולה הילדה להטיל ובבובה ("בַּר תְּמַלִיוֹן" בשפת התקופה) יוכלו שניהם לשחק. אך מה אמור לעשות הילד ברובה? ולמי תכתוב הילדה מכתב בעזרת קסת הדיו (ה"דְּיוֹתָה")?

1
ספר התמונות הראשון של הילד

עם החלת החינוך המודרני ביישוב העברי במסגרת ה"חדר המתוקן" שפותח במזרח אירופה בידי מחנכים יהודיים, נשלחו ילדי הארץ לבית הספר בגיל 6, ולא בגיל 3 כפי שהיה נהוג ב"חדר המסורתי". הפער שנוצר התמלא, בין השאר, בספרות מתאימה.

ספרי הילדים הראשונים שראו אור בעברית לא הכילו תמונות; את המסרים ומוסר ההשכל שביקשו ההורים להנחיל לבתם ולבנם דרך ספרי הילדים המתחברים מאז אמצע המאה התשע-עשרה בקצב מסחרר, אמורים היו להנחיל המילים המתחברות למשפטים, המרכיבים פסקאות, הבונות סיפור. בצד המחסור במאיירים עבריים ובצד העלויות העצומות הכרוכות בהדפסת איוריהם בספרים שאיכות הנייר שלהם לא תמיד הייתה מן המובחרות, המחסור באיור – אותה תמונה מצוירת שתתכתב עם הטקסט – כמעט שלא הורגש. אחרי הכול, האם לא היה לימוד העברית הכתובה – ועם התקדמות העשורים הראשונים של המאה העשרים גם המדוברת – אחת ממטרות העל של היהודים המתחילים לראות עצמם כעם אחד? 1 1

רק בתחילת המאה העשרים החלה לחדור אל עולם הספר העברי סוגת הספר המאויר. אם עד אז נחשב האיור להפרעה מקושטת למילה הכתובה, הספר המאויר לילד הפך גישה זו על ראשה: "בבסיסו של הספר המאויר עומדת תפיסת עולם חינוכית שהנחת-היסוד שלה היא כי הילד לומד קודם כל באמצעות חושיו, ועל כן האיור איננו בבחינת קישוט לספר אלא מכשיר פדגוגי מובהק", כותבת אילה גורדון בספרה 'איורים עבריים: הספר העברי המאויר לילדים'.

זהו בדיוק המקרה ב'ספר התמונות הראשון של הילד', שהתפרסם באותן השנים שבהן עבר מרכז המו"לות העברית מאירופה לארץ בעקבות התפשטות המהפכה הבולשיווקית שריסקה את התרבות העברית בשטחה, עליית האנטישמיות הנאצית במרכז אירופה ולהבדיל – התבססות הפרויקט הציוני בארץ. בשנת 1924 נפתחה מחדש בארץ הוצאת דביר, הוצאת הספרים שהקים חיים נחמן ביאליק כבר בשנת 1901 ברוסיה (בגלגולה הראשון כהוצאת מוריה, שהתפצלה לימים למוריה ולדביר). 'ספר התמונות הראשון של הילד' נחשב לאחד מספרי הילדים הראשונים שהדפיסה ההוצאה בארץ. 1

שם המאייר, אגב, לא נזכר בשום מקום בספר. עובדה זו לא צריכה להפתיע אותנו. יעברו עוד שנים רבות עד שזהות רבים מהעוסקים במלאכת הספר העברי נזכרו בשם – כולל, בין השאר, שם העורך או העורכת.  

לצפייה בספרון המלא

   

כתבות נוספות:

נוסטלגיה: מחדשים את תכולת הקלמר

כך למדו ילדים יהודים לכתוב לפני אלף שנה

מחבואים, פרה עיוורת ועמודו! ככה שיחקו אותם ב-1921 חמור חמורתיים ומשחקי הקלפים של פעם

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation