מאת ריקי כהן
איך שיר, ההוא ממשפחת השירה, הופך לסרטון ונשאר בחיים? ומה הופך את הסרטון ליצירה בפני עצמה? הענקת פרשנות ויזואלית לשירה היא אתגר אמנותי עמוס מהמורות ובורות. הפיתוי לפרש את השיר "אחד לאחד", כלומר לתרגם אותו לדימויים ישירים מהטקסט במדיום הוויזואלי קורץ לרבים מהבמאים השולחים ידם במלאכה. מכשול נוסף שרבים מן היוצרים נופלים בו הוא קלישאות ויזואליות, מניפסטים נדושים על שירה ומשוררים, המבטאות כביכול את הפואטיקה של הצילום, אך חוטאות לשיר ברדוקציה הזוללת את רבדיו. למרבה השמחה, יש כאלו המדלגים מעל המכשולים האלו בכוח ההמצאה, המקוריות והשליטה בכלים הטכניים של המדיום. אלו הקוראים את השיר באופן כפול, כקורא וכאמן, ומעניקים לו ייצוג שהוא יצירה עצמאית, הנבראת מכוח המילים ולפעמים גם מהשתיקות שבין השורות. הם עושים שימוש בקול, במוזיקה, בצילום, בעריכה, ומעבים את השיר אל שפת הסרטון ועדיין שומרים על הטקסט כמחולל הראשי והעיקר. אז ברוח מצעדי השירים העבריים בראש השנה שעליהם גדלנו, קבלו את עשרת סרטוני השירה הטובים לשירה עברית.
אלי אליהו, יוגב יפת, המעקלים
זלדה, יאיר קידר, הבית מואר
סיון הר שפי, גלית לוקשין, הסתר פנים
טל ניצן, אבי דבאח, איגרא רמא
מי-טל נדלר, אבי דבאח, זמן
גילי חימוביץ', ריקרדו רויצ'סטר, אגם מתמלא
https://www.youtube.com/watch?v=m07TwPisyOc
עמיחי חסון, איתי אשר, כאן שיר, מקלו של סבי
שחר מריו מרדכי, חיים אלבום, זירת הפצע
רחל חלפי, רועי וקס, פעם ידעתי
נורית זרחי, בעז בן שלום, הו
