במסגרת פעילות הקטלוג השגרתית של הספרייה הלאומית נמצא לאחרונה בארכיון אוסף יהדות רומניה פריט מיוחד במינו. פריט זה שופך אור חדש על פעילותו הספרותית של אחד ממשורריה וסופריה היהודיים של רומניה. מדובר במחברת משנת 1920, ששימשה בתור טיוטה לספר השירים הראשון של המשורר והסופר היהודי-רומני אמיל לוסטיג, אשר פרסם את יצירותיו תחת שם העט "דוריאן", אותו הוא הפך לשם משפחתו הרשמי. הפריט הארכיוני הזה אוצר בתוכו לא רק את מרבית השירים שהתפרסמו בספר הראשון של דוריאן, אלא אף סיפור מרגש.
Dor
Ades mă prinde un dor de clipă
Când mai pluteam în visuri moi
Şi tu de-abea'ntindeai aripa
Ca să cobori senin la noi.
Aş vrea să simt atunci fiorul
Acelei crunte aşteptări
Să mă zdrobească iarăşi dorul
Şi să mă zbat în remuşcări.
Şi culegând un braţ de stele
Ca să te'ndrăgostesc mai viu,
Să intri'n cântecele mele
Ca într'un legăn auriu.
(שלושת הבתים של השיר "געגוע" ברומנית)
גַּעְגּוּע
לְעִתִּים אוֹחֶזֶת בִּי כְּמִיהָה
לְצִיפָה רַכָּה בַּחֲלוֹמוֹת
כְּשֶׁאַתְּ כְּנָפַיִךְ פָּרַשְׂתְּ יְחִידָה
בִּבְהִירוּת אֶצְלֵנוּ לִנְחוֹת.
חָפֵץ אֲנִי בְּרִיגוּשׁ
בְּאַכְזָרִיוּתָהּ שֶׁל הַהַמְּתָנָה
וּכְשֶׁהַכְּמִיהָה אוֹתִי שׁוּב תָּדוּשׁ
עַל קִיּוּמִי אֵאָבֵק, בַּחֲרָטָה.
כּוֹכָבִים אֶאֱסוֹף בִּזְרוֹעוֹתַי
לְאָהֵב נִשְׁמָתֵךְ אַז,
שֶׁתִּכָּנְסִי אֶל תּוֹךְ שִׁירַי
כְּאֶל עֲרִיסָה מִפָּז.
(תרגום מרומנית לעברית: שאול גרינשטיין)
בדרכי אמנות השירה הביע המשורר דוריאן – רופא במקצועו – את געגועיו לרגעי הולדת בתו הבכורה לֵלִיאָה, אותה הוא כינה לֵלִיאוֹאָרָה. דוריאן הקדיש את הלקט כולו לבתו ופרסם אותו כספרו הראשון תחת השם "שירים לְלֵלִיאוֹאָרָה" בשנת 1923.
הלקט "שירים לְלֵלִיאוֹאָרָה" שפורסם כספר ב-1923 כנגד טיוטת כתב היד משנת 1920 שנמצאת בארכיון הספרייה הלאומית ומהווה חלק מאוסף התעודות לתולדות חיי התרבות של היהודים ברומניה
השיר "געגוע" (בצד שמאל) מתוך טיוטת הלקט "שירים לְלֵלִיאוֹאָרָה" (1920)
לצד תיקונים, מחיקות ושירים שטרם ראו אור, לקט שירים זה מכיל איורים ואף שירים מוקדשים לרעייתו של המשורר, פָאוּלָה. דוריאן גישר בין נטייתו לכתיבה אומנותית ובין משלוח ידו כרופא וחיבר גם ספרים בסגנון פופולארי וולגארי בנושא רפואה ומיניות.
דוריאן הצעיר גויס לצבא רומניה במלחמת העולם הראשונה, אך בתקופת מלחמת העולם השנייה, בזמן שלטונו הפשיסטי של המרשל אנטונסקו, סומנו יצירותיו כיצירות יהודיות שקריאתן נאסרה. הוא זכה לפרסום נוסף כשניים וחצי עשורים לאחר מותו, בשנת 1973. את הפרסום שלא זכה לחוות בחייו חב המשורר המנוח להוצאה לאור של שני יומנים שניהל, בהם נחשפת התמודדותה של יהדות רומניה עם האנטישמיות הגואה מסוף שנות השלושים ועד מותו בשנת 1956.
עמוד מוקדש לבת זוגו פאולה מתוך טיוטת הלקט "שירים לְלֵלִיאוֹאָרָה" (1920)
עמודים מתוך טיוטת הלקט "שירים לְלֵלִיאוֹאָרָה" (1920)
השיר "הרחצה" (בצד שמאל) בגרסתו הלא סופית מתוך הלקט "שירים לְלֵלִיאוֹאָרָה" משנת 1920. שיר זה זכה לפרסום בנפרד בעתון הלאומי-רומני קונסרבטיבי "המחשבה" בשנת היווסדותו ב-1921
כתבות נוספות:
נומה בני – דרכו האחרונה של שלום עליכם
"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור" מאת מרים ילן-שטקליס