אם לא יוכל להכווין את התנועה הציונית בדרכה למדינה ריבונית, האמין ז'בוטינסקי שיוכל להגשים מטרה שאפתנית וחינוכית לא פחות: לכוון את הספרות החדשה והמתגבשת של המדינה העברית שבדרך. לשם כך גייס את אדגר אלן פו
שלולי, תירס חם והעץ הנדיב: הדמויות מספרי הילדים האהובים קמות לתחיה
לקראת פורים ניסינו להחיות את הדמויות מכריכות ספרי ילדים אהובים. "שלולי" "הבית של יעל" "איילת מטיילת", "תירס חם" ו"שמלת השבת של חנהלה" הם רק חלק מהספרים שכריכותיהם קמו לתחייה. התוצאה? מרהיבה
האספן המסתורי שייסד את אוסף כתבי יד אסלאמיים בספרייה הלאומית
האספן יוחנן בן דוד הוריש את אוסף האמנות שלו למוזיאון ישראל ותרם לספרייה הלאומית כתבי יד שהיוו את ראשית אוסף כתבי היד בספרייה. למרות מעמדו בעולם האמנות והאספנות, הוא לא מוכר בציבור הרחב. בחינה של חייו של יוחנן בן דוד מגלה דמות חידתית, שבה רב הנסתר על הגלוי.
"אם המנזרים" נגד "מגדל בבל" במלחמת העולם השנייה
מנזר מונטה קסינו, שכונה "אם המנזרים" בהיותו הראשון שהוקם במערב אירופה, נמצא במיקום אסטרטגי ביותר. הגבעה שהוא שוכן עליה שולטת על הדרך מצפון איטליה לרומא. בחודשים ינואר עד מאי 1944 התחוללו במקום קרבות עזים, בהם נטלו חלק חיילים מעשרות לאומים שונים במדי בעלות הברית, ומולם חיילים גרמנים, אוסטרים ואיטלקים. המערכה הסתיימה עם נסיגת הגרמנים, לאחר הבקעת "קו גוסטב", בסוף מאי 1944.
תעלומת הרצח וההתאבדות בגדוד העבודה – מה קרה שם לפני מאה שנה?
כשהתגלו גופותיהם הירויות של נחמה אברונין ואהרון רוזין, כולם סברו שאברונין הרגה את מאהבה והתאבדה לאחר מכן. אבל פרשת מותם של האם הצעירה, שהייתה אז בהיריון, ושל מי שניהל עימה רומן, התרחשה רחוק בצפון, בקהילה הסגורה של גדוד העבודה ולכן לא זכתה מעולם לחקירה הולמת מצד שלטונות המנדט שהתחיל רק כמה שנים לפני כן. יומנה של אברונין, שיצא לאור כספר, חושף פן נוסף ומכמיר לב מהפרשייה שהסעירה את גדוד העבודה לפני יותר ממאה שנים
כי מדרום תפתח הטובה: שיר התקווה של אברהם זיגמן
כשהמוזיקאי אברהם זיגמן התבקש לכתוב שיר ללהקת פיקוד דרום, הוא השתמש בזכרונות הכואבים מימי מלחמת ההתשה, כדי ליצור שיר כמיהה לשקט ושלום. 50 שנים לאחר מכן הוא כתב גירסה חדשה לשיר, הפעם כדי לחזק את תושבי עוטף עזה. בדרך, הוא הציל חומרים מוזיקליים נדירים מכליה ושימר והנגיש את מוזיקת הלהקות הצבאיות
כך נולד "יום האם" בישראל
אנחנו לא שוכחים שלפני "יום המשפחה" ציינו בישראל במשך עשרות שנים את "יום האם". איך נולד יום החג ביישוב? ואיך הפך בסוף דווקא ל' בשבט ליום הזה שמצופה מאיתנו לתת בו מתנה לאמא?
פיצפונת: כשחנה מרון הקטנה כיכבה על במות ברלין
היא הייתה רק בת ארבע כשהפכה לילדת הפלא של התיאטרון והקולנוע בברלין, ורק בת עשר כשעליית הנאצים לשלטון אילצה את משפחתה להשאיר הכול מאחור. אנחנו מכירים אותה היטב כשחקנית מוערכת ועטורת פרסים בישראל, אבל חנה מרון הייתה "פיצפונת" שנים רבות לפני שמישהו בארץ הכיר את שמה. אלבום התמונות של ילדותה מספק לנו הצצה לחייה של חנהל'ה, הכוכבת הקטנה
שירה | קראתי להם אצבעות־המתים
שירים מאת נדיה אייזנר ועמוס נוי
פרוזה | ילד
"'למה?' הילד שואל, כאילו הוא באמת לא מבין למה אני לא מאמין לו. שיגיד לשוטרים שקוראים לו ירון זהבי ונראה מה הם יגידו." סיפור קצר מאת רחל היימן
