"היום השמיני במאי נקרא באמריקה "יום האם". ביום זה נוהגים בכל הארץ, שהילדים מגישים תשורות לאמותיהם לאות אהבה והוקרה".
כך התבשר היישוב העברי כי בעולם מציינים יום מיוחד בשם "יום האם". יום שבו, לשם שינוי, האם היא שבמרכז. ביום זה, כך דיווחו העיתונים למתיישבים בארץ ישראל, על הילדים והאבות לעשות מאמץ מיוחד להנעים את חייה של אם הבית.
העבריים הצעירים קראו, הפנימו ואמרו עד מהרה כי טוב.
את אחת היוזמות הראשונות לחגיגת "יום האם" בארץ ישראל מצאנו כבר בשנת 1927 במכתב למערכת של עיתון "דבר", מפי אישה הקוראת לעצמה "בת שרה". התאריך שאותה כותבת נאמנה הציעה לחגיגות היום הזה הוא כ' תמוז, יום פטירתו של לא אחר מאשר בנימין זאב הרצל.
ומה יהא עיקרו של היום הזה? בין היתר היא מציעה יום שבתון לאם העברייה, ומציעה כי ביום זה "יגוייסו כל הכוחות התרבותיים בשם האם העברייה" בנוסף להרצאות וסרטים בנושאי הורות. הנה:
יקח כמה שנים עד שהצעתה של בת שרה תקרום עור וגידים, אבל החיבור הראשון והמעניין בין ,"יום האם" ל"ציונות ובניין הארץ" קרה, איך לא, באמצעות קרן קיימת לישראל.
החל מתחילת שנות ה-30 החליטו שם בקק"ל לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב – לנטוע עצים. אלא שהקמפיין השיווקי שלהם חיבר את נטיעת העצים עם יום האם האמריקני. וכך במשך כמה שנים הכסף האמריקני נאסף לכבוד יום האם, ובאמצעותו נטעה קק"ל עצים בארץ הקדושה.
אוקיי. רוצים את "יום האם" בישראל. השאלה היא: מתי?
אז כבר ראינו הצעה ליום פטירתו של הרצל.
ראינו הצעות לל"ג בעומר (אולי זה כי זה סמוך בלוח השנה ליום האם האמריקני?)
במשך כמה שנים היה שקט בגזרה אך סוער בעולם, ואולי בגלל זה הנושא נדון פחות בעיתונות העברית.
עד לנקודת הרתיחה שהגיעה סמוך להקמת מדינת ישראל, בשנת 1950, במאמר ארוך ומפורט של גברת מרים שיר. שיר הציעה כתאריך יום האם העברייה את יום הולדתה של אמו של הרצל.
"יום זה יהיה חגם של המבוגרים והילדים כאחד. הוא יוחג בכל בתי הספר ברוב פאר. כל ילד יביא באותו יום שי לאמו, בצורת צרור פרחים או חיבור לכבוד אמו…יום האם ישריש בלב הילדים את רגש הכבוד לאם, המחנכת הראשית של הדור".
המאמר זכה לתהודה רבה, ולתגובות חמות שהזכירו גם כי מאורעות המלחמה "גרמו לשינויים מעמיקים בחיי המשפחה היהודית ומחייבים להעלות מחדש את דמותה של האם העברייה".
ואז הגיעו אבא חושי ראש העיר הכל יכול של חיפה ורעייתו חנה והחליטו שהגיעה השעה.
התאריך שנקבע – יום ג' של חג החנוכה, 26 בדצמבר, 1951.
בעיתונות התפרסם עיקריו של היום המיוחד:
למה דווקא בתאריך הזה? בתוך לב לבו של חג החנוכה? חושי גמגם משהו על סיפור "חנה ושבעת בניה", אך האגדה מספרת כי ככה במקרה זהו יום הולדתה של אמו של אבא חושי.
והנה סרטון נדיר המציג את אמהות חיפה המבקרות במעברות ביום החג, ונותנות מתנות לאמהות שם:
אז איך התקבע לו בסופו של דבר התאריך העברי ל' שבט ל"יום האם"?
זה כבר בזכותה של ילדה חמודה בשם נחמה פרנקל שהחליטה לקשר את פועלה של הנרייטה סאלד – האם של הילדים העבריים, שלא הייתה אמא בעצמה – ליום המיוחד. וכך היא פרסמה בעיתון הילדים "הארץ שלנו" ב-14 בנובמבר 1951.
הרבה שנים לקח עד שיום האם התקבע לל' שבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד. אבל אנחנו יודעים שזה לא סוף הסיפור. עשרות שנים חלפו, ובשנות ה-90 הוחלט להפוך את "יום האם" ל"יום המשפחה". לא כולם אהבו את זה גם אז, לא כולם אוהבים את זה גם היום.
יום האם/המשפחה שמח!
