שירים מאת נדיה אייזנר ועמוס נוי
מתוך המחזור "שירי אוקראינה"
.
א. אילו
אִלּוּ הָיִיתִי יְכוֹלָה לָלֶדֶת
מַזְלָטִים, אוֹ צוֹלְלוֹת
אוֹ לְפָחוֹת הֵלִיקוֹפְּטֶר,
אָז הָיָה הַמַּאֲמָץ הַמִּלְחַמְתִּי
מִשְׁתַּלֵּם יוֹתֵר, כָּךְ אוֹמְרִים.
אֲבָל אֲנִי
יְכוֹלָה לָלֶדֶת רַק תִּינוֹקוֹת:
בָּשָׂר רַךְ,
עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת.
אַחַר־כָּךְ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים
רוֹצִים לְהַלְבִּישׁ לָהֶם מַדִּים
וּלְהַנִּיחַ אוֹתָם בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,
בִּמְקוֹם מַזְלָטִים אוֹ צוֹלְלוֹת יְקָרוֹת,
כִּי נָשִׁים יוֹדְעוֹת
לָלֶדֶת רַק תִּינוֹקוֹת,
חִנָּם.
אָז אַחַר־כָּךְ
הֵם שׁוֹכְבִים בִּשְׂדֵה הַקְּרָב:
בָּשָׂר רַךְ,
עֵינַיִם פְּעוּרוֹת לַשָּׁמַיִם.
ב. נִפְלְטוּ לְחוֹף הַמִּבְטָחִים
אֲנִי אוֹלֵנָה, בָּאתִי עִם אֲחוֹתִי,
אֲנַחְנוּ פֹּה כְּבָר שְׁבוּעַיִם,
יֵשׁ לָנוּ מִזְרָן שְׂמִיכָה וְכָרִית,
יֵשׁ לָנוּ אֹכֶל וּמַיִם.
צְרִיכוֹת רַק סִיר שֶׁנּוּכַל לְהָכִין
מַשֶּׁהוּ טָעִים כְּמוֹ בַּבַּיִת.
הֵבִיאוּ לָנוּ כַּמָּה בְּגָדִים,
חֲצָאִיּוֹת עִם פְּרָחִים בַּשּׁוּלַיִם.
אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת עוֹד קְצָת רָהִיטִים,
אֲבָל זֶה מְחַכֶּה בֵּינְתַיִם.
אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת וִילוֹן – בַּבְּקָרִים
הַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה בָּעֵינַיִם.
אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת עוֹד סַבּוֹן, כִּי
אֲחוֹתִי מִתְרַחֶצֶת שָׁעוֹת,
אַחֲרֵי מָה שֶׁהֵם עָשׂוּ לָנוּ שָׁם,
מִתְרַחֶצֶת שָׁעוֹת
בְּלִי לִבְכּוֹת.
אופליה
אֲנִי אוֹפֶלְיָה מַלְכָּה הָיִיתִי לְיוֹם אֶחָד
בְּאַרְמוֹנוֹת הַדִּמְיוֹן שֶׁפָּרְחוּ וְנָבְלוּ:
הָיִיתִי פַּעַם אִשָּׁה וְעַכְשָׁו אֲנִי מַיִם
.
כְּמוֹ נַעַר רוֹעִים מְחֻצָּף הַנָּסִיךְ שֶׁלִּי הַמָּתוֹק
כִּנָּה בְּשֵׁם מְגֻנֶּה אֶת פִּרְחֵי הַחֶסֶד
שֶׁהִגַּשְׁתִּי לוֹ מְעֻטָּרִים בִּרְסִיסֵי טַל
.
אֲנִי קָרָאתִי לָהֶם אֶצְבְּעוֹת־הַמֵּתִים
הֵן פּוֹרְטוֹת עָלַי עַכְשָׁו כְּמוֹ שֶׁהַזִּכָּרוֹן
פּוֹרֵט בַּלַּיְלָה עַל גּוּף הַיְּתוֹמִים
.
אוּלַי לִטַּפְתִּי אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ הֶחָמוּד
כְּשֶׁהַגּוּף שֶׁלּוֹ בָּכָה בְּתוֹכִי כְּמוֹ גֶּשֶׁם
וַעֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת קַדּוּ וְנָשְׁרוּ
.
וְלַדְּמָעוֹת שֶׁל הַנָּסִיךְ שֶׁלִּי הָיָה
טַעַם שֶׁל צֶמֶר גֶּפֶן מָתוֹק: אֲוִיר וְסֻכָּר
וְהֵן הִמְתִּיקוּ אֶת הַסּוֹד שֶׁלִּי
.
הוּא הָפַךְ אֶת הַתְּמִימוּת שֶׁלִּי לְדָם וְאֵשׁ
וְאֶת זִמְרַת הָאַיָּלָה לַאֲנָחוֹת
רַק מַיִם רַבִּים יְכַבּוּ אֶת אַהֲבָתִי
.
עֲרָבָה בּוֹכִיָּה זִכְרִינִי כָּךְ:
הָיִיתִי פַּעַם פְּרָחִים וְעַכְשָׁו אֲנִי נָהָר
וְהַנָּסִיךְ שֶׁלִּי הוּא רַק אֲוִיר וְסֻכָּר
ז׳וז׳ו הצדיק
.
בְּאֵיזֶה נִסָּיוֹן עָמַד
מוּל אֵשֶׁת הַסָּרִיס פּוֹטִיפַר
עַל הַיְּאוֹר בְּרוּחַ עֶרֶב
גּוּפוֹ הַיָּפֶה רָעַד
כְּמַרְבַד פִּרְחֵי הַנּוּפָר.
אָבִיו הָעִוֵּר מִבֶּכִי
יוֹדֵעַ שֶׁזּ'וֹז'וֹ אָבַד.
.
בְּקוֹלָהּ שֶׁל סֶרַח הַמְּקוֹנֶנֶת
אֵין בְּשׂוֹרָה טוֹבָה אַחַת.
.
וּבֵינְתַיִם בְּבוֹר הַכֶּלֶא
הוּא חוֹבֵשׁ אֶת כֻּתֹּנֶת הַכְּאֵבִים:
חַיָּה רָעָה אוֹכֶלֶת
אֶת גּוּפוֹ שֶׁיָּפְיוֹ לְנָשִׁים.
.
אֵין לוֹ פֹּה שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכָבִים,
חֲלוֹמוֹתָיו הָיוּ לִנְחָשִׁים.
.
אֲנִי מְרַחֵם עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק
יֶלֶד שֶׁגָּדַל בְּלִי אֵם
» במדור שירה בגיליון הקודם של המוסך: שירים מאת איתן דקל וצוריאל אסף
תגובות על כתבה זו