לכבוד ציון חמש מאות שנה להקמת גטו ונציה - הגטו היהודי הראשון בהיסטוריה: כיצד הצית סכסוך עסקי בנאלי שפרץ בשנת 1551 מהומות דת וגזרות קשות ברחבי איטליה?
בשנת 1516 הוקם הגטו היהודי בוונציה ובו צופפו כל יהודי העיר המשגשגת. על היהודים החיים בין כותלי הגטו הוטלו הגבלות ואיסורים רבים: מהגבלות תנועה ועד איסור על מלאכות ועיסוקים שונים, וביניהם מלאכת הדפוס. אם רצו היהודים להדפיס את ספריהם, היו צריכים לפנות למדפיס נוצרי לשם כך.
בדיוק מסיבה זו פנה הרב מאיר קצנלבוגן באותה שנה גורלית, היא שנת 1551, לבית הדפוס יושטיניאן והציע לו לפרסם את משנה תורה לרמב"ם בצירוף פירוש שחיבר רבי מאיר לספר. בעל הדפוס, פסימי לגבי הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהצעה, סירב. מאוכזב אך לא מיואש, המשיך ופנה הרב מאיר עם אותה ההצעה אל בית דפוס מבוסס פחות – לה ברגדינה, בהנהלתו של אלויז ברגדין. הפעם הצעתו התקבלה.
ההצלחה הפנומנלית של הספר החדש-ישן משכה את תשומת הלב של בית הדפוס המתחרה והוא מיהר להדפיס בעצמו מהדורה זהה של משנה לרמב"ם יחד עם גרסה מקוצרת לפירוש שחיבר הרב אותו דחה זמן לא רב קודם לכן. הסכסוך העסקי גרר אחריו סכסוך תיאולוגי סוער והביא את גדול פוסקי אשכנז בתקופתו, הרב משה איסרליש מקרקוב, לקרוא להחרמת מהדורת יושטיניאן, אשר הודפסה ללא ידיעתו או אישורו של הרב מאיר.
כאן ביצע בית הדפוס יושטיניאן טעות גורלית: הוא סירב להכיר בתבוסה ופנה ישירות לאפיפיור בכדי שיישב את העניין. על מנת לפגוע האחד באמינותו של השני, האשימו בעלי הדפוס היריבים אחד את השני בשילוב דברי כפירה כנגד הדת הנוצרית והכנסייה הקתולית בהדפסותיהם. החלטתו של האפיפיור הדהימה את שני הצדדים: בקיץ 1553, הורה האפיפיור יוליוס השלישי לקבץ את כל הספרים העבריים (ובראשם התלמוד) בכיכר המרכזית ברומא ולהעלותם באש. מדורת ענק דומה הוקמה גם בוונציה.
שני בעלי בתי הדפוס נאלצו לסגור את חנותם עד שיעבור הזעם. כמעט עשור חלף עד שבשנת 1563 התיר האפיפיור לפתוח מחדש בוונציה בתי דפוס שהתמחו באות עברית: הפעם תחת צנזורה חריפה ומעקב צמוד.
תגובות על כתבה זו