יצאנו למסע בעקבות יונתן (שפיק) ריכטר, וגילינו אדם יוצא דופן ולו עולם עשיר של רוח ועשייה גם יחד, אדם שחייו יכולים לשמש השראה לכל אחד מאיתנו. הוא היה איש משפחה בעל קריירה משגשגת שחיפש את המשמעות לחייו, וניסה להפיץ את התובנות שמצא הלאה. ב-7 באוקטובר התנדב כתומך נפשי במסיבת הנובה, ושם מצא את מותו. פרויקט מיוחד
מרסל פרייליך קפלון: המדענית שהנגישה כימיה לתלמידי ישראל
יש מורים, ויש מורים לחיים. כאלו שהתשוקה לחומר הנלמד, לידע ולהנגשה שלו פורטת על נימי נפשם והם מניעים את גלגלי הידע העצומים שלהם הלאה, במרץ שבוער בהם ובנחישות עצומה, מתוך תחושת שליחות. ד"ר מרסל פרייליך קפלון הייתה מורה כזו. היה בה שילוב נדיר של חוכמה, תשוקה ומסירות אינסופית. אותה חיות ואהבה שבערה בה, נגדעה באכזריות ב-7 באוקטובר. אבל הספרים, מעיינות הידע הכתובים שיצרו מרסל והקולגות שלה נשארו כאן, נחושים להמשיך את דרכה. פרויקט מיוחד
למצוא את ביאליק שרוף בחורבות בארי
הם באו "לנקות" את קיבוץ בארי, כאילו שהפועל הזה הולם את מלאכת הקודש הזוועתית שנדרשה מהם. ואז הם מצאו בין ההריסות דפים שרופים. מילות שיר של ביאליק, שהיו מודפסות על אחד מהם, עצרו את נשימתם
בין הפרעות בעיראק לשבעה באוקטובר: כשהפרהוד הגיע לבארי
"עלינו מעיראק לישראל כדי שערבים לא יוכלו להיכנס לבתים של יהודים ולרצוח אותם", מספרים חברי קיבוץ בארי ששרדו את הפרהוד. בבארי, קיבוץ שבגרעינו גם עולים מעיראק, ניצבת גם האנדרטה לקורבנות הפוגרום שעברו יהודי עיראק, לפני יותר מ-80 שנה, בערב חג השבועות של שנת 1941. הם לא ידעו ששנים לאחר מכן יעמדו ילדיהם ונכדיהם בפני זוועה דומה, אבל הפעם בתוך מדינת היהודים
האוצר שנמסר לספרייה: ספר המשניות שהותיר חייל המילואים שנהרג בעזה
בהערות קצרות ואיורים, בשפה מודרנית (שרבנים זיהו בה עומק וכישרון), איל מאיר ברקוביץ' נהג להסביר משניות מסובכות. ב־7.12.2023 איל נפל במבצע לחילוץ גופות של חטופים בעזה, ומשפחתו החליטה למסור לספרייה הלאומית ספר משניות עם הערותיו
המלחמה על החירות: הגדות מראשית ימיו של קיבוץ בארי
חזרנו לשתי הגדות פסח מרגשות במיוחד מראשית ימיו של הקיבוץ, וגילינו את הכוח והעוצמה שהיו לחבריו וחברותיו כבר אז, ואת החיבור העמוק של חברי הקיבוצים עם בני ישראל התנ"כיים, כאילו חד הם. חברי קיבוץ בארי לא יחגגו השנה את חג הפסח בקיבוצם, אבל בהגדות שלהם יש תקווה, שלא עזבה אותם לרגע ומהווה השראה של ממש, גם היום
בלב עזה: חיילים שרים תפילה לשחרור החטופים
התפילה למען "אַחֵינוּ הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה" מלווה מהמאה התשיעית את העם שפודה את שבוייו. היא הושרה בין היתר במלחמת העולם הראשונה, בפסטיבל הזמר החסידי מפי ריקי גל, ולאחרונה בכינוס ספונטני של חיילים בבית חשוך בעזה לאחר שאיבדו את מפקדיהם המוערכים
"יחד ננצח" או "אנו נתגבר"?
כמו פטריות אחרי הגשם, כך צומחות לנו סיסמאות אחרי המלחמה. היום זה "יחד ננצח", אבל אחרי מלחמת יום כיפור רק רצינו "להתגבר". אז למה זה הפריע לכל כך הרבה אנשים?
סיפורו של עם שפודה את שבוייו
בין אברהם אבינו המציל את אחיינו שנלקח בשבי לבין סרטונים של נשים וילדים שבויים עולים על מסוקי צה"ל בדרך חזרה לארץ, בשלהי 2023, מקופלות אלפי שנים שבהן יהודים נאבקו, שילמו את מיטב כספם ואף סיכנו את חייהם כדי לפדות ולהציל את בני עמם שנשבו ונאסרו
ניר עוז תפרח בשנית: סיפורו של הגנן המיתולוגי
בשנים הראשונות לקיומו, סופות החול באזור קיבוץ ניר עוז לא אפשרו לחבריו לזוז, לראות או לאכול. רן פאוקר, איש הנוי האגדי של הקיבוץ נחלץ לפתור את הבעיה ועל הדרך הפך אותו לפנינה ירוקה ואקולוגית. לגבי עתיד הקיבוץ שנפגע אנושות ב-7 לאוקטובר הוא אומר: את הצמחייה נשקם תוך שנה. לגבי החברה – נצטרך לראות
