היא נחשבה לאחות הראשית היהודיה הראשונה בירושלים, והנהיגה בבית החולים שערי צדק פרקטיקות חדשות המשמשות את צוותי הסיעוד עד היום. מה גרם לילדה מגרמניה לעזוב הכל לטובת השממה המאובקת והנחשלת של ארץ ישראל? זהו סיפורה של מי שהמקצוע היה עבורה דרך חיים, ושהצליחה, גם כשנאלצה לעבוד עם צוות לא מיומן ונטול הכשרה, להפוך לדוגמה ומופת לאחיות עד עצם היום הזה
מיכל אדמוני: הסופרת שכתבה חיים טובים יותר מתוך הקושי
מיכל אדמוני עברה הרבה סבל, אתגרים וקשיים בחייה, אחרי שהליך רפואי הותיר אותה נכה והכתיבה הייתה עבורה מפלט, הגשמה עצמית ומרפא למכאוביה. את התובנות והאהבה שלה היא העבירה הלאה – לקוראים וגם לשכניה בכפר עזה שהגיעו לשיחות עידוד ונחמה על מרפסת ביתה. בשבעה באוקטובר היא נרצחה יחד עם בנה גיא, רגע לפני שסיימה לכתוב את ספרה השלישי. פרויקט מיוחד
מרסל פרייליך קפלון: המדענית שהנגישה כימיה לתלמידי ישראל
יש מורים, ויש מורים לחיים. כאלו שהתשוקה לחומר הנלמד, לידע ולהנגשה שלו פורטת על נימי נפשם והם מניעים את גלגלי הידע העצומים שלהם הלאה, במרץ שבוער בהם ובנחישות עצומה, מתוך תחושת שליחות. ד"ר מרסל פרייליך קפלון הייתה מורה כזו. היה בה שילוב נדיר של חוכמה, תשוקה ומסירות אינסופית. אותה חיות ואהבה שבערה בה, נגדעה באכזריות ב-7 באוקטובר. אבל הספרים, מעיינות הידע הכתובים שיצרו מרסל והקולגות שלה נשארו כאן, נחושים להמשיך את דרכה. פרויקט מיוחד
בלהה ינון: האישה שיצרה עולם חדש וטוב יותר, גם מגרוטאות
בלהה ינון, שנרצחה יחד עם בעלה בשבת השחורה של השבעה באוקטובר, הייתה אמנית אופטימית, מלאת חמלה וטוב לב, שרצתה להעביר לדור הצעיר את האהבה לטבע ולשמירה על כדור הארץ. כלב הגרוטאות שיצרה, וספרי הילדים שכתבה עליו, הם חלק ממורשתה. פרויקט מיוחד
כשביוגרפיה הופכת לרומן: אלי עמיר הוא נער האופניים
הוא ילד עדין ורגיש שחי לבד, עובד קשה ביום ובערבים שוקד על לימודיו. האם זהו סיפורו של נורי, גיבור הספר "נער האופניים", או תיאור ריאליסטי של חייו של הילד אלי עמיר בעצמו, זה שגדל להיות אחד מעמודי התווך של הספרות הישראלית, ופעיל חברתי חסר מנוחה? זהו סיפורו של הנער העולה מבגדד, סיפורם של חלומותיו – על שבריהם ועל התגשמותם, על מלחמה פרטית וכללית ועל איך עושים שלום
לא חשבנו שזה יכול לקרות לנו פעמיים
עולמה של משפחה אחת מאושרת מבית אלפא, משפחת ויינטרוב, התהפך תוך מספר שנים שבהן פקדו אותה שורה של אסונות איומים, ביניהם נפילת שניים מהאחים, שלמה ועמוס, במלחמות ההתשה ויום הכיפורים. בבית אלפא הם נודעו, מאחורי גבם, כ"משפחת איוב" – המשפחה בקיבוץ "שהכל קורה להם". אבל למרות העצב והשכול, בני המשפחה שנשארו בחרו בחיים, שוב ושוב
למי נועד הכיסא הריק בסדר פסח?
לצד המסורת העתיקה שבגללה אנחנו משאירים כיסא ריק בליל הסדר עבור אליהו הנביא, צמחה מסורת ציונית ומודרנית שבה משאירים כיסא ריק לאהובינו שטרם שבו ממקום שביים. פעם היו אלה אסירי ציון. היום אלו חטופי וחטופות ה-7 באוקטובר. "שלח את עמי", ציווה משה על פרעה בשם אלוהיי ישראל, ואלפי שנים לאחר מכן נישאת אותה קריאה בסדרי פסח ברחבי העולם, ואיתה כיסא ריק וכוס יין מיותמת שמחכים לכולם שיחזרו
הבית של מאניה: הצד האחר של גברת ביאליק
במשך ארבעה עשורים היא הייתה "האישה של". אשתו של חיים נחמן הפרטי שלה ושל המשורר הלאומי של כל השאר. לאורך כל הזמן הזה היא נשאה את חלומותיה הלא ממומשים בגאווה ואצילות של אישה שיודעת, או שלמדה להכיר, את מקומה. אבל מי הייתה מאניה ביאליק מתחת לאותה מערכת זוגית מפורסמת? ומה היא הפכה להיות כשעמדה ברשות עצמה? אנחנו מזמינים אתכם להכיר את מאניה – פמיניסטית פורצת דרך שעשתה עבור נשים אמניות מה שאיש לא עשה עבורה
נשים בחזית העורף: מה קרה בקיבוצים כשהגברים גויסו?
מה שהתחולל בקיבוץ בית אלפא עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוא דוגמה אחת להתגייסותן של הנשים שנשארו מאחור לשמירה על מארג החיים העדין במדינה. הן תפקדו בנחישות ובתושייה, בתוך חוסר ודאות וחרדה גדולה: "חשבנו רק איך אנחנו שורדות את היום הבא". פרויקט מיוחד
הפליטים של מלחמת יום כיפור: סיפורם של מפוני מבוא חמה
הנשים והילדים של קיבוץ מבוא חמה שבדרום רמת הגולן פונו מקיבוצם עם פתיחת מלחמת יום הכיפורים. הם לא ידעו שהדרמה הגדולה עוד לפניהם: תאונת דרכים מפתיעה בדרך למקום מבטחים הייתה רק הדבר הראשון איתו נאלצו להתמודד אנשי הקיבוץ בחודשי ההמתנה מורטת עצבים עד להסכמי הפסקת האש. פרויקט מיוחד
