הלחימה בג'באליה הייתה קשה באותו שבוע. ביום שלישי (26.12.2023) איבד גדוד 931 של חטיבת הנח"ל את המ"פ האהוב רס"ן שי שמריז ז"ל, ואיתו נפל גם חברו הטוב סרן שאולי גרינגליק ז"ל. חיילים נוספים נפצעו. ארבעה ימים לאחר מכן, במוצאי שבת פרשת ויחי, בתום יום פעילות מתיש נוסף מול מחבלי החמאס, התכנסו חיילי מחלקה 2 של הפלוגה הרובאית באחד הבתים בשכונה.
החיילים, תלמידי ישיבות הסדר מישיבת "שירת משה" ביפו ומישיבת הכותל בעיר העתיקה בירושלים, שלפו את שאריות הממתקים והתיישבו באפלה (אין חשמל בצפון הרצועה) לסעודת "מלווה מלכה" מאולתרת. בצפיפות ובחשיכה סיפרו דברי תורה ושרו כפי שהורגלו בזמנים טובים יותר בישיבותיהם. אחד השירים, שנעשה בחודשים האחרונים רלוונטי ומצמרר מתמיד, היה "אחינו כל בית ישראל" – תפילה לשחרור שבויים וחטופים.
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן
את הלחן חיבר אייבי רוטנברג, מגדולי המלחינים החסידיים, אי שם בסוף שנות השמונים. השיר, שבמקור שר המלחין בעצמו, הופק במסגרת קלטת בשם "לב ונפש" בשנת 1990. באלבום "בטחו בהשם", שיצא בשנת 1997, חידש את השיר הזמר דדי גראוכר, שנפטר לפני כחצי שנה. מאז הפך השיר לאהוב ופופולרי מאוד וזכה לעיבודים וביצועים רבים ומגוונים, אחד האחרונים והמושמעים בהם הוא של ליאור נרקיס מאוקטובר 2023.
תפילת "אחינו כל בית ישראל" עצמה נאמרת בקהילות אשכנז מייד לאחר קריאת התורה בימי שני וחמישי. תחילה נאמרות ארבע בקשות "יהי רצון", ולאחריהן בקשת "אחינו כל בית ישראל". בני עדות המזרח אומרים את בקשות ה"יהי רצון" כחלק מתפילת ברכת החודש בשבתות, אבל ללא התוספת של "אחינו".
מקורה של התפילה בסידור הרב עמרם גאון. במאה התשיעית, לבקשת הקהילה היהודית בספרד, שלח הרב עמרם גאון מבבל את סדר התפילות באופן ערוך ומסודר לשימוש הקהילה.
בסידור מתייחס הרב עמרם גאון לאמירת "יהי רצון" ו"אחינו" במסגרת קריאת התורה של ימי שני וחמישי, ובהמשך הסידור גם בראש חודש. הנוסח שם מעט שונה מזה שמוכר לנו היום.
במחזור ויטרי, ספר ההלכות ומנהגי התפילה החשוב מהמאה ה־12, התפילה מופיעה בתפילת מנחה של שבת. פרופסור אהרן קלרמן ציין במאמרו על גלגולו של המנהג, שלסידורים האשכנזיים המודפסים הגיעה התפילה לראשונה במהדורת קרקוב של"ח (1578). ב־1646 התפילה מופיעה גם בסידור שהודפס באמסטרדם.
הסידור הספרדי הראשון שבו הודפסו תפילות ה"יהי רצון" יצא לאור בקושטאנדינא (היא איסטנבול של ימינו) בשנת תצ"ט (1739) בתפילת שבת ראש חודש. בסידור זה, כבכל הסידורים הספרדיים גם בימינו, לא מופיעה התפילה האחרונה – "אחינו כל בית ישראל".
כשהתפילה הפכה לשיר פופולרי
במשך הדורות נפלו יהודים בארצות רבות בידי שוביהם, ולעיתים דרשו תמורתם כופר רב. הקהילות עסקו רבות במצוות פדיון שבויים והצליחו לפעמים להחזיר את אחיהם ואחיותיהם לחיק משפחותיהם. אך לעיתים אבדו עקבותיהם של השבויים לגמרי ונותר רק להתפלל לשלומם. מילות התפילה "אחינו" כל כך רלוונטיות, ובמידה מסוימת מנחמות, ורק טבעי היה שברבות השנים יהפכו גם לשיר.
אחת היצירות המוזיקליות הראשונות המוכרות לנו למילים אלו היא קטע חזנות של החזן היהודי המפורסם יוסל'ה רוזנבלט (1882–1933). שנתיים לאחר הגעתו מאירופה לחופי ארצות הברית פרצה מלחמת העולם הראשונה. המלחמה וסבל אחיו היהודים השפיעו עליו ועל יצירתו. בתקופה הזאת הלחין בין היתר את "אחינו כל בית ישראל", שבו רצה להביע את כאבם של בני העם היהודי. השיר הזה יחד עם שיריו האחרים ריגשו את ההמונים שנהרו לקונצרטים שלו, תחילה בניו יורק ואחר כך ברחבי ארצות הברית ואירופה.
מאז הולחנו המילים עוד כמה פעמים, הן כיצירות חזנות והן כשירים חסידיים. אחד הלחנים הושמע בפסטיבל הזמר החסידי התשיעי בשנת 1977 בשירתה של הזמרת הצעירה ריקי גל.
ובנימה אישית: בין הצללים באותו החדר בעזה ישב גם הבן שלי, מ"כ בנח"ל. הוא וחייליו בוודאי חשבו על הרלוונטיות של המילים ועל הסיבה שהשיר הזה הפך לאחד משירי המלחמה לאחר חטיפתם של כ־240 ישראלים בשבעה באוקטובר.
כולנו תפילה ש"המקום ירחם עליהם" ונזכה לחזרתם הביתה בקרוב יחד עם חיילי וחיילות צה"ל המוסרים את נפשם למען עם ישראל, "השתא בעגלא ובזמן קריב".
