אדם בן לביא (פישי הגדול) חושף את הסיפור מאחורי "עוד אח אחד"

"לפעמים זה מצער אותי שאני מתפרנס מהשיר בימי זיכרון. הלוואי שלא הייתה סיבה לכתוב שיר מדכא שכזה."

אדם בן לביא
16.08.2018

עוד אח אחד ירד אל הקבר  ומאמא בוכה היא בצעקות שבר  עוד אח אחד ירד אל הקבר  את זעקות אבא שומעים מכל עבר 

השיר עוד אח אחד הוקלט בשנת 1996. הוא אחד משירי הדאנסהול הראשונים שהופקו בישראל ואחד השירי מחאה/פשע שכונות הראשון שנעשה נכתב והופק בישראל.

ההשראה לשיר הגיעה מביני מאן, גדול זמרי הדאנסהול, וספציפית משיר בשם Man Berry yuh ded now. השיר עוד אח אחד הוא מעין עיברות לשיר של ביני מאן (אגב ביני מאן מאד התגאה בשיר עוד אח אחד – והוא ידוע כאוהב ישראל).

הפלייבק של השיר, "רידים" (riddim), שנקרא "Mud Up" – הוא סגנון שנחשב לקלאסיקה עממית ג'מייקנית, עליו למעשה הוקלטו שירים רבים של אמנים שונים שהופקו בג'מייקה החל משנות ה80 ואילך . השיר יצא לראשונה ב1999 באוסף של לבונטיני, חברת ההפקה של קובי אוז, ובאלבום הרשמי שלי "הסנדק". בהתחלה היה הלם מהתעוזה ומזה שהשיר הופק כדאנסהול רקיד – אבל למרות ההלם השיר נגע בליבם של רבים ונחשב להמנון בקרב עבריינים ושכונות פשע.

השיר נכתב לזכרו של סהר אזולאי ז"ל. סהר היה בן 21 במותו. הוא היה חבר בכנופיית פרדס כץ, שהייתה מעורבת בשנות ה-90 בסכסוך דמים רצחני עם משפחת הררי מכנופיית רמת עמידר.

בתקופה שלפני הפייסבוק, ובכלל האינטרנט (גוגל הומצאה בשנה בה נכתב השיר), התקשורת בישראל נמנעה לחלוטין מלפרסם את מה שקורה בשכונות: הפשע, והמצוקות השונות שנבעו מגזענות ופערים עדתיים בישראל.

בשנים אלה, שנות ה-90, התמקדה העיתונות בתהליך השלום עם הפלסטינים ובפיגועי הטרור (אגב תושבי פרדס כץ דרשו מהמדינה להיות מוכרים כנפגעי טרור – מלחמת הכנופייה גבתה עשרות נרצחים בנשק חם וסהר עצמו נהרג מפיצוץ מטען חבלה). כך יצא שהשיר עוד אח אחד היה שופר מחאתי ראשון מסוגו. בהרבה משיריי אני עוסק בעבריינים וזכיתי ללמד את הילדים של משפחת חדיף, ראשי כנופיית פרדס כץ, כמדריך נוער בסיכון.

בשנה שבה התפרסם השיר, שנת 1999, עיתון הארץ קבע בסיכום השנתי כי השיר הזה הוא אחד מהשירים הטובים והחשובים שנעשו פה. השיר העניק לי מעמד חברתי מיוחד בקרב משפחות פשע ושוטרים בשכונות. אני בעיקר שמח על כך שהשיר עזר להמון נערים לעזוב את הפשע.

הדרך שבה הגיעו חברי הדג נחש לשיר מלמד שלצערנו, לא הרבה השתנה. בשנת 2008 סולן הדג נחש שאנן סטריט חשב לבצע שיר קליל שלי – קאבר לסמל מיני. באותו הקיץ בוצע לינץ' איום באדם שהגן על ביתו מפני נערים שיכורים ונרצח באכזריות שזעזעה את המדינה כולה. מה שמעניין בגרסת הקאבר היא שהיא הופקה מחדש באופן שיישמע כאילו מדובר בשיר המקור, ושהגרסה המקורית שלי היא גרסת הקאבר. בהתחלה לא ממש התחברתי גם לתוספת המילים של שאנן, אך זיהיתי מיד את הפוטנציאל הגלום בגרסה להפוך ללהיט. הגרסה שלי חדה יותר בטקסט והיא רקידה ולהיטית. גרסת הדג נחש היא מלודית יותר עם מילים מפייסות יותר והופקה כשיר שקט.

לפעמים זה מצער אותי שאני מתפרנס מהשיר בימי זיכרון. הלוואי שלא הייתה סיבה לכתוב שיר מדכא שכזה.  

רוצים לגלות את כל הסיפורים שמאחורי השירים האהובים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "הסיפור מאחורי":

     

כתבות נוספות

רואי לוי משוטי הנבואה חושף את הסיפור מאחורי "ידיעה"

מאיר גולדברג חושף: הסיפור מאחורי 'אימפריות נופלות לאט'

כשיונה וולך הרגישה "הֲכִי רָע שֶׁאֶפְשָׁר"

מאיר אריאל כותב מהחזית

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation