רואי לוי משוטי הנבואה חושף את הסיפור מאחורי "ידיעה"

"בשמיים הבריקו ברקים כחולים ועלתה לי בראש המחשבה שהברק הוא סימן בשבילי"

רואי לוי
05.08.2018

בְּקוֹמָה שְׁנִיָּה בִּבְנֵי בְּרָק

מִשְׁפָּחָה שֶׁל חֲרֵדִים הֵם יוֹדְעִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב רַק אִם הוּא מַה שֶּׁהֵם יוֹדְעִים אִישׁ צָעִיר מֵהֶרְצְלִיָּה בְּמַחְלֶקֶת עֲסָקִים מַאֲמִין שֶׁעִם הַכֶּסֶף הוּא יַגִּיעַ לַשְּׁחָקִים.

מֵי מְכַוֵּן אֶת הַתְּנוּעָה וּמֵי נוֹסֵעַ אֵיזֶה מִין סוּג שֶׁל הַשְׁפָּעָה פּוֹעֵל עָלַי מַה הָאֱמֶת בַּנְּבוּאָה וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֱלֹהִים נִמְצָא בְּתוֹךְ מַחְשְׁבוֹתַי.

מִתְמַחֶה בְּטֶלֶפַּתְיָה מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ מְנַסָּה מֵהָאַמְבַּטְיָה לְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ אִם יֵשׁ כֶּסֶף מְזֻמָּן אָז מִי צָרִיךְ אֶת הַקַּבָּלָה מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין אֲדוֹן עוֹלָם לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה.

(מילים ולחן: רואי לוי)  

אני זוכר את שנת 1993-1992 בתור שנה מכוננת בחיי, התקופה שבה חלמתי את שוטי הנבואה. עבדתי בקפיטריה של אתר החרמון בתור מוכר שוקו לגולשים. בסוף כל יום עבודה הייתי יורד ברכבל העליון. באחד הימים הייתה סופת ברקים. סגרו את האתר בגללה. הייתי תלוי לבד על הרכבל, בין שמיים וארץ, לבוש בחרמונית. בשמיים הבריקו ברקים כחולים שהקיפו אותי מכל כיוון, ופתאום עלתה לי בראש מחשבה שהברק הוא סימן בשבילי, סימן שמעורר לפעולה וקורא למחשבה.

הרכבל העליון בחרמון. תמונה באדיבות רואי לוי

בחזרה, כשישבתי בהסעה למגורים בנווה אטי"ב, עלתה לי בראש המחשבה ההפוכה, "כולם ראו את הברק הזה, אז מה פתאום שהוא סימן בשבילך". מחשבה אחרת התעוררה מיד כדי להשתיק את המחשבה הזאת, "אם הברק עורר את המחשבה שהוא בשבילך, אז המחשבה שנולדה בראשך מחויבת המציאות בדיוק כמו הברק עצמו." הרעיון שעמד מאחורי שרשרת המחשבות הזאת הוא שהדברים שעוברים לנו בראש גם הם מכוונים על ידי ההשגחה. את הרעיון הזה לקח לי שנים להעביר במילים ובמנגינה. זה קרה רק בשיר 'ידיעה', שהופיע באלבום השני של שוטי הנבואה.  

מֵי מְכַוֵּן אֶת הַתְּנוּעָה  וּמֵי נוֹסֵעַ  אֵיזֶה מִין סוּג שֶׁל הַשְׁפָּעָה  פּוֹעֵל עָלַי  מַה הָאֱמֶת בַּנְּבוּאָה  וּמִי יוֹדֵעַ  אִם אֱלֹהִים נִמְצָא בְּתוֹךְ מַחְשְׁבוֹתַי.  

בשנת 98' או 99' גרתי ביפו עם אשתי הראשונה ננסי. ננסי עשתה אז עלייה מאנגליה. דרכה נחשפתי, התעמקתי וצללתי לתוך עולמות של מוזיקה קלטית/אירית/סקוטית. לא הרבה יודעים שיש קשר בין מוזיקה מסורתית מהאיים הבריטים לבין השיר 'ידיעה'.

עבדתי כמורה לאנגלית בבית ספר תיכון ביפו, שמעתי שוב ושוב את האלבום של הלהקה Fairport Convention. זאת הייתה להקה מגניבה ששילבה מוזיקה קלטית עם רוק פסיכדלי. טחנתי את האלבום הקלאסי שלהם Liege & Lief.

כשלקחתי את הגיטרה התחלתי לנגן מנגינות דומות שנקראות jig; מנגינות פשוטות בשני אקורדים שמקיימות שוני בין המלודיה של הבית למלודיה של הפזמון.

הז'אנר הזה משך אותי. ישבתי במרפסת בדירה שלנו בסגולה 8 ביפו (וגם בחדר המדרגות), ושם חיברתי את שתי המנגינות שלימים יהיו הבסיס לשני שירים מהאלבום השני שלנו – 'ידיעה' ו'אמונה'. מבחינתי אלו שני שירים אחים – שיר דאנסי ושיר שקט. הייתה לי המנגינה, אבל בשביל שיר צריך מילים.

המילים ל'ידיעה', חלק מהם לפחות, הגיעו אליי דווקא ביום כיפור כשהלכתי עם ננסי מהבית של סבתא שלי זכרונה לברכה מגבעת שמואל לבית של חברים בגבעתיים. עברנו בבני ברק, ועל הרקע של המנגינה (היא שימשה כמו דף נייר) הגיעו המילים.  

בְּקוֹמָה שְׁנִיָּה בִּבְנֵי בְּרָק  מִשְׁפָּחָה שֶׁל חֲרֵדִים  הֵם יוֹדְעִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב  רַק אִם הוּא מַה שֶּׁהֵם יוֹדְעִים  אִישׁ צָעִיר מֵהֶרְצְלִיָּה  בְּמַחְלֶקֶת עֲסָקִים  מַאֲמִין שֶׁעִם הַכֶּסֶף  הוּא יַגִּיעַ לַשְּׁחָקִים.  

את הבית השני כתבתי באמבטיה לפני הופעה. הייתי עושה אמבטיה לפני כל הופעה. אני מעריך שהיו חודשיים הפסקה בין הבית הראשון לשני.  

מִתְמַחֶה בְּטֶלֶפַּתְיָה  מִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ  מְנַסָּה מֵהָאַמְבַּטְיָה  לְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ  אִם יֵשׁ כֶּסֶף מְזֻמָּן  אָז מִי צָרִיךְ אֶת הַקַּבָּלָה  מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין אֲדוֹן עוֹלָם  לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה.  

כשניגנתי את 'ידיעה' ללהקה כחלק מאיסוף החומר לאלבום הראשון, הם אמרו שזה נחמד אבל לא מתאים כרגע. כשאספנו חומרים לאלבום השני, החבר'ה נדלקנו. אחרי הצבעות ודיונים עם חברת התקליטים שלנו 'הליקון' השיר נבחר כסינגל.

רוצים לגלות את כל הסיפורים שמאחורי השירים האהובים? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו "הסיפור מאחורי":

כתבות נוספות

מאיר גולדברג חושף: הסיפור מאחורי 'אימפריות נופלות לאט'

כשיונה וולך הרגישה "הֲכִי רָע שֶׁאֶפְשָׁר"

מאיר אריאל כותב מהחזית

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation