להיות בלהקת כרמון היה תו היכר של כל הטוב בישראליות התקופה: עצמה, קלילות וחן, יפי בלורית, קוקו ופוני, חצאיות מתנופפות בקפיצות וריצות, והנפות חינניות עם כוריאוגרפיות במה מורכבות, וירטואוזיות טכנית תובענית ובמה מרהיבה. כרמון תפס את הישראליות שלנו במיטבה, זיקק אותה דרך מופעי המחול, והפיץ אותה בעולם בסיורים של להקות כרמון לדורותיהן שנמשכו חודשים ויותר. הוא עשה את החיבור הכל-כך מסובך בין הקטבים של מיומנויות משוכללות-פופולריות, גבוה-נמוך, וריקוד אמנותי-ריקודי עם. להקת כרמון יצרה את הסטנדרטים של עיצוב מחול פולקלורי ישראלי לבמה, והפכה לסמן של 'ישראליות' בתקופה שבין שנות ה-50 לשנות ה-80.
החודש יונתן כרמון זכה בפרס על מפעל חיים בתחום הריקוד הישראלי, ראו כתבה הכוריאוגרף יונתן כרמון זכה בפרס מפעל חיים.
בימים אלו מונחים על שולחן עבודה גדול בספרייה הלאומית כל חומרי התיעוד של פעילותו רבת השנים, שהועברו לרישום ושימור דיגיטלי בפרויקט 'האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'. האוסף כולל צילומים של מופעי להקות כרמון, עטיפות התקליטים של מוסיקה שחוברה עבורו, סקיצות לתלבושות, וכרזות מכל העולם. ועוד מחכות לרישום וצילום מאות תלבושות מקוריות(!), שנשמרו אצל מר אלון שמידט, רקדן של כרמון, מפיק ואספן מסור, שהתודעה ההיסטורית שלו מאפשרת לנו מפגש עם מי שהיינו.
*מתוך אוסף כרמון, אשכול מחול, פרויקט 'האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותיאטרון'
