אדון המשוררים אבות ישורון

הבמאי והמשורר עמיחי חסון עם 6 הערות על יצירת סרטו "ישורון: 6 פרקי אבות" לקראת ההקרנה בפסטיבל "דוקו.טקסט." הקרוב בספרייה הלאומית

עמיחי חסון
07.08.2018
אבות ישורון, תמונה מתוך הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות"

1. עלי מוהר מראיין את יחיאל פרלמוטר ל"דבר השבוע", סוף אוגוסט, 1970. מוהר פותח את הריאיון בשאלה: "כיצד נעשה אדם אבות ישורון?". לא "איך הפכת להיות אבות ישורון?", אלא כיצד "נעשית" – כמו אלוהים בספר בראשית שאומר "נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ" – כיצד בראת את עצמך בתל אביב להיות המשורר אבות ישורון?

"התשובה היא: מן השבירות" עונה ישורון בכנות ובעוצמה פואטית, "שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית. שברתי להם את לילות-המנוחה. שברתי להם את חגיהם, את שבתותיהם. שברתי להם את ערכם-בעיני-עצמם. שברתי להם את הפתחון-פה. שברתי להם את לשונם. מאסתי את היידיש, ואת שפת קודשם לקחתי ליום-יום. מאסתי עליהם את החיים. יצאתי מן השותפות. וכאשר ירדה עליהם שעת האין-מוצא – עזבתי אותם בתוך האין-מוצא". הטקסט הזה, שאינו "שיר" במובן המקובל, מצא את מקומו גם בספרי אבות ישורון (תחת הכותרת "פתיחה לראיון") והוא פותח את הסרט התיעודי, "ישורון: 6 פרקי אבות", שזכיתי לביים במיזם "הָעִבְרִים" של יאיר קידר. אם רוצים, אפשר לראות בסרט תשובה נוספת, מפורטת בשישה סעיפים, לשאלה "כיצד נעשה אדם אבות ישורון".

2. ישורון מצהיר שנעשה מן השבירות: מעלייתו לבדו לארץ, מהפניית העורף למשפחתו שנשארה באירופה והושמדה, מההתעלמות ממכתביהם המתחננים למענה. כפועל יוצא משבירות חייו, שבר ישורון את השפה: השמיט אותיות, שינה את כללי הניקוד, הלחים מילים, ערבב בעברית שלו יידיש, ערבית וסלנג ויצר דרך חדשה, אתית ואסתטית, בשירתו. "השפה העברית איננה מייצגת יותר קונצנזוס סגנוני של שלמות עברית" מסביר בסרט פרופ' דן מירון, "אלא זו שפה שבורה, כי מדברים בה אנשים שבורים". וישורון, שנשא את השברים הללו על בקרבו, שחרר דרכם את השפה העברית למהפכה שהשפיעה על דור חדש של משוררים צעירים.

אבל איך מתרגמים את השבירה הזאת, את ראיית העולם של אבות ישורון לקולנוע בלי להימלט אל אילוסטרציה של אותיות מתפרקות? עם המנהל האמנותי ארז גביש והמעצבים איתמר תורן ואלמוג סלע, יצרנו שיטוט תל אביבי, הליכה ברחובות העיר היומיומית והממשית לכאורה, אך לאט לאט חלקים ממנה זזים ממקומם, חורגים מקווי המתאר, משתנים ומתפוגגים. הרחוב הוא אותו רחוב, אלא שההליכה בו בנעלי אבות ישורון מזמנת מפגש אחר עם המוכר, הנסדק, נע ומוזח תדיר.

אבות ישורון בתל אביב: תמונה מתוך הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות"

3. "תֵּל אָבִיב עִיר הַקֹּדֶשׁ" כותב ישורון, ובאמת מיום שעלה לארץ ישראל לא יצא את גבולות הארץ (גם כאשר אשתו ובתו נסעו לאירופה), ומאז שהתיישב בתל אביב בשנות השלושים מיעט לצאת מעירו. תל אביב של אבות ישורון היא נוהגת כאדם לכל דבר. הוא מתאר את התפתחותה, הריסתה וצמיחתה כגוף חי שמחובר לרגליו. הוא סימן טריטוריה בהליכותיו היום-יומיות מביתו ברחוב ברדיצ'בסקי אל בית הקפה "כסית" ברחוב דיזנגוף. לכאורה, כל מי שישב ב"כסית" כתב על תל אביב, אבל אם נתן אלתרמן כתב על תל אביב כפריז של המזרח התיכון, כרך של שדרות ושאנסון, אבות ישורון כתב על תל אביב הממשית: עיר של צינורות, קירות מתקלפים, צמחייה מטפסת. הוא אהב את קנה המידה האנושי שבה, את השְטֶעטְל העברי שנוצר בה, ומוסר את נפשו בעד כל ברז שנשכח פתוח בגינות העיר.

משום כך לא צילמו את המרואיינים בסרט על רקע ספריות סטריליות. חיפשנו ומצאנו עבור הראיונות בתים תל אביבים ישנים, מחוספסים, לא משופצים, שהטיח מתקלף בהם ויזמי הנדל"ן טרם גילו אותם, בתוך חום בלתי נסבל ורעש של עבודות בניה (שאביב אלדמע, מעצב הפסקול הנפלא של הסרט, היה צריך לנקות בהקפדה). רק בתו של אבות, המתרגמת והעורכת הלית ישורון, מתראיינת בארכיון של אביה במכון "גנזים", כאשר היא ממינת את כתבי היד של ישורון, שכמו תל אביב, מלאים שכבות, מחיקות וסימנים.

4. יצירת סרט בן שעה על גיבור תרבות כאבות ישורון היא מעשה של בכי מתמיד על מה שהושמט. בעולם מושלם, חייו ושיריו של ישורון היו מפרנסים לפחות מיני סדרה בת שלושה חלקים. הקיצור בלתי אפשרי כמעט כיוון שישורון הוא משורר ביוגרפי מאוד, שמורכב להבין את שירתו ללא הקשרי חייו השלובים בה בקשר מתמיד שמתפתח ומסתעף לאורך שונות הכתיבה שלו.

הסיפור האישי בשירתו הוא בבואה לסיפור לאומי גדול יותר, סיפורו של הקיום היהודי במאה העשרים. בששת פרקי הסרט אנחנו מלווים את ילדותו בעיירה המזרח אירופאית ואת עלייתו לארץ ("לא הרצל ולא ויצמן העלו אותי לארץ ישראל" אמר לימים ישורון, "אלא ספן ערבי עם זקן שחור כאבי"), את ההתעלמות מבני המשפחה בזמן השואה, את חווייתו המורכבת במלחמת העצמאות ואת הנידוי שעבר בעקבות כתיבת הפואמה "פסח על כוכים" שגרמה גם לחבריו לקפה "כסית" להחרים אותו. הצופים מלווים את חזרתו לבית הכנסת של חסידות מודז'יץ, את הטראומה של מלחמת יום כיפור, טבח מעלות ולבסוף גם ההכרה והזכייה בפרס ישראל לספרות עליה התבשר כמה ימים לפני פטירתו.

כרזת הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות"
 

5. אבות ישורון נולד בשנת 1904 ונפטר בשנת 1992. חיי הקיפו כמעט את כל המאה ה-20. יחד אתו התפתחו גם אמצעי הקלטה והסרטה. משום כך, מדהים לגלות שישנם רק שלושה קטעי וידיאו שבהם מופיע ישורון. המוקדם שבהם, ראיון שערך ירון לונדון עם ישורון בתוכנית "טנדו" (במסגרת שידורי "רשות השידור" עם צאת יצירת המופת של ישורון "השבר הסורי אפריקני" ב-1974), נהרס ונמחק כדרך רבים מאוצרות התרבות שהיו שומרים בארכיון הרשות. התיעוד האחרון היה סרטו של אמיר הראל, "אבות ישורון – 1990" שבו פרופ' ניסים קלדרון מראיין את ישורון על חייו (זמין לצפייה במלאו ביוטיוב). מדובר במסמך תיעודי שעומד לעצמו, ויחד עם עורך הסרט רון גולדמן, בחרנו שלא השתמש בו בסרט החדש (שוט קצרצר ממנו מפציע בכל זאת, כאשר ישורון המבוגר עומד על מרפסת ביתו).

למרבה המזל, הסרט התיעודי האמצעי, ראיון שערך עם ישורון הבמאי יהודה קווה בשנת 84, שרד את ארכיון רשות השידור. כך אנחנו זוכים לראות את ישורון בביתו, קורא משיריו ומספר על חייו בתום כל אחד מפרקי הסרט. יחד עם הקלטות אודיו שונות שנאספו במהלך השנים (מראיונות לבתו הלית עבור "חדרים", דרך ראיונות ברדיו ועד הקלטות של ערבי שירה) ואוסף תמונות הסטילס שבהם צולם לאורך חייו הצלחנו להרכיב את דמותו של ישורון לאורך השנים. את השירים שלא הספיק להקליט ישורון בחייו, קורא השחקן והמוזיקאי שולי רנד בשבירות הישורוניות.

6. אהבתי את שיריו של אבות ישורון בטרם יצאתי לצלם את הסרט הזה, ובכנות, חששתי שאחרי שנה וחצי של שקיעה עמוקה בחייו ובשיריו הוא ימאס עלי. אבל לשמחתי קרה בדיוק להפך. אפילו נפגשנו ברגע שיש בו מין המיסטיות: בתום העבודה על הסרט סיימתי לכתוב גם ספר שירים, "בלי מה" שמו ובאותו הזמן בדיוק הלית ישורון מצאה בארכיון של אביה טיוטת שיר שלא הכירה ולא פורסם מעולם שגם בו הצירוף הנפרד "בלי מה".

ישורון אהב להגיד על אורי צבי גרינברג שהוא "אדון המשוררים", נדמה לי שאפשר לנכס מחדש את התואר הזה עבור ישורון עצמו, "משורר למשוררים" שממשיך להשפיע על השירה העברית גם היום, רלוונטי מתמיד. הסרט לא מתיימר להיות המחקר המקיף על חייו ויצירתו, אלא לפתוח פתח אל המילים שלו. אם הקהל שיצא מהסרט יפגוש בספרים של אבות – דיינו.  

*

אתם מוזמנים להצטרף אלינו ביום ב', 20.8, בשעה 20:30 להקרנת הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות" ולשיחה עם הבמאי עמיחי חסון במסגרת פסטיבל דוקו.טקסט. בספרייה הלאומית >>  לכרטיסים  

כתבות נוספות

"הַכֹּל מוּל כֹּתֶל מַעֲרָבִי": אבות ישורון כותב על ירושלים כיצד נעשה אדם אבות ישורון? הכישרון לידידות: הקשר המיוחד שנרקם בין אברהם סוצקבר למארק שאגאל  

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation