אלון פדן במחווה מוזיקלית לרומן "איש יָשֵן" מאת ז'ורז' פֶּרֶק
.
איש יָשֵן, אלבום הבכורה של אלון פדן, מבוסס על הרומן בשם זה מאת ז'ורז' פֶּרֶק, שראה אור בצרפת בשנת 1967. שירי האלבום נכתבו בטכניקת קולאז׳: פדן גזר משפטים ושברי משפטים מתוך ספרו של פרק, הרכיב אותם מחדש והלחין אותם. מדובר למעשה בקולאז' מתוך קולאז', שכן איש ישן עצמו נכתב בטכניקה זו: כמעט כל המשפטים בו נלקחו מתוך רומנים אחרים (למשל המשפט, בארטלבי, מובי דיק ועוד).
הספר, שראה אור בעברית ב־2005 בהוצאת בבל, בתרגומה של מיכל סבו, עוסק ברצון לפרוש מהעולם ולעצור את החיים, ומתחיל כשיום אחד, ללא סיבה נראית לעין, גיבור הספר פשוט מפסיק לצאת מביתו. אחד־עשר שירי האלבום עוקבים אחר מהלך הספר ומציעים פרספקטיבות שונות, לעיתים מנוגדות, על המוטיבציה של גיבורו להיעלם ולשקוע באדישות מוחלטת. הם מהדהדים לא רק את הרומן של פרק אלא גם את תקופת הסגרים והריחוק החברתי שהאלבום רואה בה אור.
"הספר איש יָשֵן מעסיק אותי כבר חמש־עשרה שנה," מספר פדן. "כשהייתי סטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב רציתי לכתוב על הספר דוקטורט. אלא שבמקום לכתוב על הספר, מצאתי את עצמי גוזר ממנו עוד ועוד משפטים, שוזר אותם לכדי שירים ומלחין אותם. עריכת הטקסטים וההלחנה התבררו כאמצעי מתאים ועוצמתי יותר להגיב ליצירה. הם אפשרו לי מצד אחד לשמר את הטקסט של פרק שאני כל כך אוהב, ומצד שני נתנו לי מקום לצקת לתוכו משהו מאוד אישי.
הלחנה של פרוזה התבררה כאתגר פורה: העובדה שלטקסטים המקוריים אין מבנה שירי הזמינה שימוש במבנים מוזיקליים שחורגים מהצורה הסטנדרטית של בית–פזמון–בית–פזמון. בנוסף, השפה היבשה והנייטרלית של פרק, העובדה שמילותיו הן לרוב חסרות צבע, שחררה את המוזיקה לצבוע אותן בחופשיות. זה אִפשר לי להלחין את הרעיונות יותר מאשר את המילים."
.
מחכה
וְאָז, בְּיוֹם כְּמוֹ הַיּוֹם,
אַתָּה מְגַלֶּה לְלֹא הַפְתָּעָה
שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר
שֶׁמַּשֶּׁהוּ נִשְׁבַּר
וְאִם לְהִתְבַּטֵּא בְּלִי חֲשָׁשׁ
אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ
לִחְיוֹת.
אַתָּה פּוֹחֵד,
מְחַכֶּה שֶׁהַכֹּל יֵעָצֵר:
הַגֶּשֶׁם, הַשָּׁעוֹת
זֶרֶם הַמְּכוֹנִיּוֹת, הַחַיִּים
הָאֲנָשִׁים, הָעוֹלָם.
אֲבָל הַטִּפְטוּף
הַצָּפוּי שֶׁל הַמַּיִם מֵהַבֶּרֶז
לֹא חָדַל לִמְדֹּד אֶת
הַשָּׁעוֹת.
וְאָז, בְּיוֹם כְּמוֹ הַיּוֹם,
הַכֹּל מַתְחִיל מֵהַהַתְחָלָה –
הַכֹּל מַמְשִׁיךְ:
הַגֶּשֶׁם,
זֶרֶם הַמְּכוֹנִיּוֹת,
הָאֲנָשִׁים.
אַתָּה פּוֹחֵד,
אַתָּה מְחַכֶּה,
מְחַכֶּה שֶׁהַגֶּשֶׁם
יַפְסִיק.
.
.
» במדור "רעד קולך" בגיליון קודם של המוסך: האחיות לוז מבצעות את שירו של חזי לסקלי, "השראה מתוקה"
תגובות על כתבה זו