.
דעאל רודריגז גארסיה
הרי את
הֲרֵי אַתְּ
וְהָרֵי גַּעַשׁ
אֲנַחְנוּ סִירַת נְיָר
בִּנְהַר דִּי נוּר.
מַפְלִיגִים
בְּגוּפֵי הַדְּבָרִים.
עַל גְּדוֹת נְהָרָה עוֹלִים
חֲמוּקֵי הַזָּהָב
לוֹאֲטִים
לוֹאֲטִים
כַּמָּה פִּלְאֵי פְּלָאוֹת
כַּמָּה פֶּרֶץ
שֶׁל מְשִׁיכָה.
בִּשְׁבִיל לְהִזָּקֵק כָּךְ
מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה.
בגילופין
הִנֵּה נִזְרָק
הָאֲנִי הַפָּתוּחַ לִרְוָחָה
הַנֶּפֶשׁ נִצְעֶקֶת,
הַגּוּף בְּגִלּוּפִין.
וְרָצִיתָ לוֹמַר
מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
כְּמוֹ גַּנָּב אַתָּה חוֹזֵר תָּמִיד
לִמְקוֹם הַפֶּצַע
לִשְׁתּוֹת וְלִשְׁתּוֹת,
לִמְצֹא צִמְאוֹנוֹת חֲדָשִׁים.
לוֹכֵד צֵרוּפִים שֶׁל אוֹר,
גּוֹנֵב בַּחֲשַׁאי אֶת גְּבוּל הַלֵּב
בַּסּוֹף תָּמִיד תִּזְכֹּר.
מִי גִּלָּה לְךָ
שֶׁאַתָּה
כָּלוּא בְּתוֹךְ צִפּוֹר.
השמיעיני
וְלִפְעָמִים יְרֻתַּק
חֶבֶל הַכֹּסֶף וְנִפְסָק
חוּט הָאַהֲבָה.
אָנוּ שָׁבִים וְנִפְרָמִים
לִשְׁתִיקוֹתֵינוּ הַסְּגוּרוֹת.
כָּל אֶחָד נֶאֱסָף
לֹא עוֹבֵר אֶת סַף גּוּפוֹ
חוֹבְקִים אֶת
יְדֵי עַצְמֵנוּ
מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַסַּפָּה.
הוֹלְכִים וְנִנְסָרִים
הוֹלְכִים וּמִתְכַּנְּסִים
אֲנִי נֶחְבָּא
אֶל הַכֵּלִים וְאַתְּ
אֶל הַכְּבִיסָה.
בַּסָּלוֹן הַשָּׁעוֹן
דּוֹרֵךְ בַּעֲקֵבָיו
עַל מִשְׁטַח הַקֶּרַח.
מוֹנֶה זְמַן זָר. דְּפִיקָה
אַחַר דְּפִיקָה
כְּקוֹל נְקִישַׁת
הַמִּפְרָקִים בַּחֲשֵׁכָה.
וּבְהִתְאַחֵר הָרוּחַ
וּבְהַרְגִּיעָהּ
בְּנוּעָהּ בַּחַלּוֹן
מִתְעַנֶּפֶת
בְּחֵיק הָעֵצִים.
וּבְהַעֲרִיב
אַתְּ כְּבָר יְשֵׁנָה
וַאֲנִי שָׁב וּבָא לְהַקְרִיב
אֵלַיִךְ מְדַבֵּר
עַל לִבֵּךְ
לוֹחֵשׁ בְּאָזְנֵךְ
כְּמוֹ תְּפִלָּה
אֶת אוֹתָהּ הַמִּלָּה
הַיְּשָׁנָה.
הַשְׁמִיעִינִי
דעאל רודריגז גארסיה (1986) נולד וגדל בירושלים. למד בישיבות. בעל תואר ראשון בחינוך וספרות ומוסמך לספרות עברית מאוניברסיטת בן גוריון. מלמד ספרות ויהדות במסגרות שונות ומנחה סדנאות כתיבה לנוער ולמבוגרים. על סיפוריו הקצרים זכה בפרס מכללת ספיר ליצירה צעירה ובפרס אופירה בן אריה. זכה בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם לשנת תשע"ט. שוקד בימים אלה על ספר שירה ראשון. שירים פרי עטו התפרסמו בגיליון 42 של המוסך.
.
נעמי חשמונאי
עד שיגיעו אליך המים
עִמָּנוּאֵל בְּזָוִית הָעַיִן עִמָּנוּאֵל בְּמַחְשֶׁבֶת חוּץ עִמָּנוּאֵל בַּהִרְהוּר עִמָּנוּאֵל בַּשְּׁאֵלָה
אֵיפֹה הָיִיתָ כָּל הַחַיִּים אֲנִי הוֹלֵךְ לֶאֱסֹף לְךָ שִׁבְעִים פְּטָלִים בַּשָּׂדֶה הָאָדֹם
לְהָבִיא אֵלֶיךָ אֶת הַחֹרֶף שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ חַם שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תַּעֲלֶה בָּאֵשׁ עִמָּנוּאֵל.
עִמָּנוּאֵל בְּמֶרְכֶּבֶת אַיָּלִים קוֹטֵף שָׁמַיִם. בַּשֵּׁנָה אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ. עִמָּנוּאֵל
עִמָּנוּאֵל. אֲנִי מַכְפִּיל אוֹתְךָ בִּלְשׁוֹן חִבּוּב. אֲנִי מְפַחֵד עִמָּנוּאֵל. יֵשׁ לִי שְׁלשָׁה
יְלָדִים. וְהָיָה לִי אֶחָד רְבִיעִי שֶׁעָמַד בַּחוּץ כְּמוֹ פְּרִי שׁוֹכֵב בַּדֶּשֶׁא מְחַכֶּה לְחַמְצָן.
עִמָּנוּאֵל אֲנִי חַיָּב לוֹמַר אוֹתְךָ שׁוּב. עִמָּנוּאֵל אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתְךָ אֶל כָּל הַיָּאִיר. עַד
שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלֶיךָ הַמַּיִם. עַד שֶׁתֹּאמַר דַּי.
עשרים וארבעה אלף
כָּל הַכְּאֵבִים הֵם יְלָדִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם
כּוֹאֵב אַחַת כּוֹאֵב שְׁתַּיִם
כּוֹאֵב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה
אֶלֶף
כּוֹאֵב יִמַּח שִׁמְךָ
כּוֹאֵב מִי יִקַּח אֶת הַיְלָדִים לַגַּן
נעמי חשמונאי, משוררת ומוזיקאית. בימים אלה שוקדת על ספרה הראשון ועל אלבומה השני.
.
בעז טרסי
הכנסת כלה
וּמַה כְּבָר תִּרְאִי שָׁם?
חֲדָרָיו חֲשׁוּכִים?
הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ?
עֹפֶשׁ הַמַּיִם בַּדּוּתוֹת?
פַּחַד רָחֲבוּ עֵינַיִם?
הִנֵּה רְחָצוּךְ וְסָכוּךְ וְקִשְּׁטוּךְ
וְרִקְּדוּ לְפָנַיִךְ
וְהָלוֹךְ לֹא הָלַכְתְּ.
וּמֵתַיִךְ לֹא הוּצָאוּ.
וְהֵיטֵב, עוֹד הֵיטֵב יֶחֱרֶה לָךְ.
וּמָה אִם לֹא נָסוּ הַצְּלָלִים?
וְלֹא יָפוּחַ יוֹם?
מַהֵר
מַהֵר אָהוּב כִּי בָּא מוֹעֵד
כִּי בְּפֶתַח אָהֳלֵי קֵדָר
נָשִׁים שְׁחוּחוֹת תֵּשַׁבְנָה
וּבֵין הַכְּתָלִים צְחוֹק עִוְעִים,
עָשָׁן זָעוּף עוֹלֶה כָּל הַיָּמִים
מִמַּרְגְּלוֹת הָרֵי אֶלְפַּחַת
וְנֶשֶׁר קָמוּר עוֹד מַמְתִּין
וּכְנָפָיו נְכוֹנוֹת.
בעז טרסי הוא מלחין, מוזיקולוג וחוקר מוסיקה וטקסט של נוסח התפילה האשכנזי בהקשריו הליטורגיים. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קורנל. מחלק את משרתו האקדמית כפרופסור חבר בין בית המדרש ללימודים מתקדמים ביהדות (JTS) בניו יורק לבין המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית, ירושלים. שירים פרי עטו התפרסמו בגיליון 29 של המוסך.
» במדור שירה בגיליון המוסך הקודם: שירים מאת יעל סטטמן, ליאור שטרנברג וסיגל נאור פרלמן
לכל כתבות הגיליון לחצו כאן
